לפני כארבע שנים חלתה ראניה חריס, בת 41 מהכפר הדרוזי מרר שבצפון, בלוקמיה חריפה ונזקקה להשתלת מח עצם כדי לחיות. חייה ניצלו בזכות תרומת מח עצם של אסואר פארס, בת 24 מאותו הכפר, שהצטרפה למאגר הלאומי לתורמי מח עצם של "עזר מציון" במסגרת קמפיין מיוחד לגיוס תורמים מבני העדה הדרוזית. במשך שנים לא ידעה חריס כי חייה ניצלו בזכות שכנתה, עד שנפגשו השבוע. "אני אף פעם לא אוכל להודות על ההצלה הזאת", היא אומרת.
חריס, נשואה ואם לארבעה ילדים, אובחנה כחולה בשנת 2013, זמן קצר לאחר שילדה את בנה. "הופיעו לי על העור כתמים ושלחו אותי לבית החולים רמב"ם", היא מספרת. לדבריה, "שם אבחנו שאני חולה בלוקמיה מסוג AML". הרופאים קבעו כי רק תרומת מח עצם תציל את חייה, וחריס עברה השתלה עצמית. לאחר שהמחלה חזרה היא נזקקה לתרומה חוזרת, הפעם מתורם זר.
חייה של חריס ניצלו בזכות תרומה של פארס, שהצטרפה למאגר התורמים של "עזר מציון" לפני שש שנים. "כשהתקשרו אליי מהמאגר ואמרו שנמצאתי מתאימה, לא האמנתי", היא מספרת. "בהתחלה קצת היו חששות, אבל מיד הסכמתי לתרום".
עוד בוואלה! NEWS:
היועמ"ש מגבה את המלצות המשטרה: "תיקי נתניהו נוהלו לפי הספר"
תלתה שלט נגד גירוש מבקשי המקלט - וקיבלה התראה מהעירייה
ארה"ב: רוסיה אחראית למתקפת הסייבר הנרחבת אשתקד - ותישא בתוצאות
רק כעת השתיים זכו להיפגש. בפגישה ביניהן התברר להן כי במשך שנים הן התגוררו בשכנות, מבלי להכיר. "זו הייתה פגישה מרגשת, ואנחנו בכינו כל הזמן", אומרת חריס. "מעכשיו אסואר היא כמו אחות שלי". פארס אמרה כי "אם אפשר לעזור, למה לא לעשות את זה?".
המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עזר מציון הוקם לפני 20 שנים, ויש בו כ-900 אלף תורמים פוטנציאליים, שבזכותם בוצעו 2,711 השתלות מצילות חיים. מספרם של התורמים הפוטנציאליים במאגר מהמוצא הדרוזי עומד על 7,203, פחות מאחוז אחד מהמאגר. זהו שיעור נמוך באופן משמעותי מחלקם היחסי בחברה הישראלית, העומד על 1.7%.
מסיבה זו, התקשו בעבר במאגר עזר מציון למצוא תרומת מח עצם לחולים ממוצא דרוזי, ונאלצו לספק תרומות בהתאמה חלקית בלבד ובמקרים מסוימים כלל לא נמצא תורם. כדי לעודד את התורמים הדרוזים, נערכו מבצעים מיוחדים לגיוס תורמים מבני העדה. "זהו יום היסטורי, ואני שמחה לראות את ראניה בריאה בזכות התרומה של אסואר", אומרת מנהלת המאגר, ד"ר ברכה זיסר.