פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הקסם נגמר: יום החרפה של נתניהו הוא יום העצמאות של המשטרה

      סירובם של חברי הממשלה להתנער מהשחיתות של העומד בראשה מכתים גם אותם בצבעי השוחד. תאוות השליטה בתקשורת וההתמכרות לסיגרים ולשמפניות היא שחיסלה את נתניהו - ולא אלשיך. למרות טענות תומכי ראש הממשלה, החקירה הבלתי תלויה של מערכת אכיפת החוק היא ניצחון הדמוקרטיה

      הקסם נגמר: יום החרפה של נתניהו הוא יום העצמאות של המשטרה
      צילום: ארכיון וואלה!NEWS, חדשות 2 וחדשות עשר, עריכה: תום זואילי

      ישראל הוכרזה אמש (שלישי) רשמית כמדינה מושחתת. השאלה היחידה שעדיין נותרה להכרעה היא אם מי שמושחתת בישראל היא הממשלה או המשטרה. כל אחת משתי החלופות מזעזעת, ומהכרת החומרים והנפשות ניתן לקבוע שהחלופה הראשונה היא הנכונה, ושהעובדה המצמררת ביותר היא שהממשלה מנסה להתכחש לשחיתותה באמצעות האשמת המשטרה בשחיתות.

      הממשלה מושחתת, ולא רק העומד בראשה, מפני שהשחיתות היא מגפה מדבקת, ומי שאינו מתנער מבנימין נתניהו מתנדב להיות שותפו לשחיתות, למקבל עקיף של טובות ההנאה. כאן לא האו"ם. כאן אי אפשר להימנע מהצבעה. מי שאינו נגד - בעד. מי שאינו מתייחס בחומרה להמלצות המשטרה, כמוהו כממליץ על קברניטו המושחת.

      עוד בנושא:
      כחלון מבהיר אחרי ההמלצות: "רק היועמ"ש קובע; אמשיך לכהן בתפקידי"
      לפיד: כמו כל אזרח שומר חוק, התבקשתי למסור עדות - ועשיתי זאת
      נתניהו בתגובה להמלצות: "גם הפעם הדברים יסתיימו ללא כלום"

      בנימין נתניהו מגיב על המלצות מהשטרה בתיק 1000 ו-2000, 13 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , ללא קרדיט)
      קשה לסרב למי שמרעיף עליך כסף רב. נתניהו, אתמול

      מאז אמש נושא נתניהו על מצחו אות קין של מי שנמצאה נגדו תשתית ראייתית בשני תיקי שוחד, עם מרמה והפרת אמונים כבונוס. את כל הטיעונים ששיווק לקהל, פחות הקצונה בסיירת מטכ"ל והפריצה לסבנה והשגרירות באו"ם, הרי ניסה לפני כן על חוקריו, ללא הצלחה. סיפורי הצבא והדיפלומטיה יועילו לו כנימוקים להקלה בעונש, אבל לא לחמיקה ממנו. גם הסטטיסטיקה שגייס לעזרתו היא חרב פיפיות: אם, כטענתו, אחד מכל שני תיקים המכילים המלצות משטרתיות לכתבי אישום "נזרקים לפח" (ואצלו גם סגירת תיקיו מחוסר ראיות מספיקות לשייך לקבוצה זו), משמע שמאחד משני התיקים לא ייחלץ; וגם התיק של שרה מתקרב לכתב אישום. איך שרה הייתה אומרת? מוש-ח-תים.

      תיק 1000 הוא סיפור בזוי של זוג מכורים לסיגרים ולשמפניה, הרגל של מאות אלפי שקלים שסירבו לממן מכיסם. כמו קבצני המחלפים, המטיחים את כוסות הפלסטיק בחלונות המכוניות, דרשו שרה וביבי מחבריהם העשירים לפרנס את תאוותם לעישון ולשתייה, לבגדים ולתכשיטים; והחברים נאנקו, שילמו והגישו בקשות משל עצמם. נתניהו גילה מה שהיה אמור לזכור מפרשת המוביל אבנר עמדי, שהשהה את ההתחשבנות איתו עד לאחר שביקש ממנו סיוע (מכירת פרחים של בת זוגו למשרד החוץ, סידור במילואים לבנה). קשה לסרב למי שמרעיף עליך כסף רב, או שווה כסף.

      סיפוריו על סיועו לארנון מילצ'ן כגמול על שירות ביטחוני - שמילצ'ן התרברב אודותיו - מגוחכים. כשהוא מוסיף כתירוץ את אזכור עזרתו המובנת מאליה לראש המוסד החולה מאיר דגן, למצוא בחו"ל כבד להשתלה, עשוי השומע לחשוב שביבי תרם לדגן את הכבד שלו.

      אינפו חשדות עקריים המלצות משטרה על בנימין נתניהו (עיבוד תמונה)

      לא המשטרה חיסלה את נתניהו - והוא מחוסל, גמור, ללא תקומה - אלא חמדנותו, בתיק 1000, ותאוות השררה שלו בתיק 2000. המשותף לשני התיקים הוא עיוות הליכי הממשל והחקיקה לתועלת פרטית. לא משרת את הציבור, אלא משחת אותו. המשטרה, בלחצים פנימיים וחיצוניים שאיימו לפני שנתיים לפרק את מערך חקירות האיכות שלה, פעלה בתהליך ממושך מדי אך לבסוף ייצרה תוצאה הראויה להערכה. מני יצחקי, כורש בר-נור ועמיתיהם הצילו את יוקרתה החבוטה של המשטרה. יום הנכבה של הממשלה הוא יום העצמאות של המשטרה, רשות חוקרת אמיצה ובלתי תלויה, אם גם רחוקה משלמות. ישראל הוכיחה שעדיין נותרו בה איים של דמוקרטיה. נתניהו יכול רק לקנא בפוטין ובארדואן.

      הממשלה היא המפקדת העליונה של צה"ל. שני האישים הבכירים בדרג המדיני הם שר ביטחון שנחלץ מכתב אישום כי היועץ המשפטי יהודה וינשטיין חזר בו, לאחר שעדת מפתח הוזמנה למקצה שיפורים, וראש ממשלה על סף כתב אישום בסעיפי שוחד ומרמה. איך יכולים מפקדים וחיילים לתת אמון בשולחיהם הפוליטיים, שבחליפותיהם דבקו רבבים כאלה; ומה חושבים לובשי המדים לשמע השתלחותו של נתניהו בעמיתיהם הכחולים?. זה אינו עניין של חזקת החפות, אלא של פקפוק בתום ליבם ושיקול דעתם של אנשים מסדר הגודל המוסרי של נתניהו וליברמן. אור לגויים? עם סגולה? ביבי וליברמן?

      אינפו תיק 1000 (עיבוד תמונה)

      התשתית הראייתית חשובה. התשתית המוסרית חשובה ממנה. נתניהו מבקש מתומכיו, אותו רבע מההולכים לקלפיות, לראות בו קבלן הישגים: מה אכפת להם חוקי/לא חוקי?, זה יעיל, זה מתבצע, כדאי להם. זה רק מראה כמה הוא בז להם. "בעזרת השם", הוא מתחסד פתאום, החילוני האדוק שעד עכשיו רצה רק בעזרת מילצ'ן, פאקר, אדלסון ומוזס.

      ואולי זאת קריצה לאביחי מנדלבליט, שומר המצוות, שנתניהו מאמין לתומו שהכל בידיו. לא נכון: הרבה אמנם תלוי ביועמ"ש, אבל המילה הקובעת היא של בית המשפט העליון, בשתי פעימות: בראשונה, בימים הקרובים, לנוכח עתירות נגד היאחזות נתניהו בקרנות המזבח - מנדלבליט ייגן עליו, כפרשן החוק, אבל בג"ץ מסוגל להרעים בקביעות מוחצות - ובהמשך אם היועץ ימלא את תפילת נתניהו לסגירת תיקיו.
      הפחדן, בעת ההיא, יחכה לבג"ץ בטרם יקבע את עמדתו.

      תיק 1000 (עיבוד תמונה)

      מה שמשה כחלון אינו מבין, כנראה, הוא שמבחנו אינו התקציב, אלא היכן הוא מתפקד, עם המושחתים או נגדם. אם סופו להיכנע ללחץ ההפגנות, במקום לקבל החלטה ערכית, יאבד את כל העולמות. או שנתניהו יודיע על נבצרות, או שקומץ חברי הכנסת ההגונים בסיעות המיוצגות בממשלה יודיעו שנבצר מהם לתמוך בו. זה יהיה המעשה הנכון, גם במוסריותו וגם בתכליתו.

      תיק 2000 (עיבוד תמונה)