בעלי משקים כבר התייאשו מהפריצות: "הצעד הבא - פיגוע נגד חקלאים"

כשנה לאחר שירה והבריח פורצים שחדרו לחוותו בקיבוץ חפץ חיים יעקב זליגר מתקשה לשדר אופטימיות. "בלי ענישה מרתיעה השלב הבא יהיה פיגועים נגד חקלאים", אומר בדאגה החקלאי בן 75 מהמועצה האזורית נחל שורק. בתקרית שאירעה בחודש מרץ בשנה שעברה הצליח להניס את הפורצים שהסתתרו במחסן בשטח חוותו, לאחר שירה לעבר רגליהם. "הייתי לבד והם היו עם לומים, פטיש ומברגים", נזכר זליגר. "גנבו לנו כבר ארבע פעמים עיזים, ובפעם האחרונה הם ניסו לדרוס אותי", טען אז באוזני השוטרים.

"שום דבר לא עזר", סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS בשבוע שעבר. "אחרי שעות של חקירה השוטרים החרימו לי את הנשק בטענה שעשיתי בו שימוש לא חוקי. הפכתי מקורבן לנאשם, כאילו אני הקרימינל בסיפור". לאחר שהתקרית בחוותו של זליגר התפרסמה בכלי התקשורת וברשתות החברתיות החליטו במשטרה לבסוף להחזיר לו את נשקו האישי ולסגור את תיק החקירה בעניינו. "אצלי הייתה דעת קהל כזאת שבזכותה מחזירים לי עכשיו את הנשק. הבעיה היא לא רק אצלי, אני שומע מחקלאים בכל האזור שגונבים להם פרות, עזים, טרקטורים, והגנבים לא מפחדים", אומר זליגר. "האנשים מפחדים לצאת מהבית וזה בלתי נתפס. באותו לילה, במזכירות שלנו ניסו לגנוב את הכספת ולא הצליחו".

בשיחה שמתקיימת בחווה בין הטרקטור לבעלי החיים שהוא כל כך אוהב מתפנה זליגר לחשבון נפש. "יש כאן זלזול של מערכת המשפט בכל הנושא הזה, לא נותנים עונשים מרתיעים לעבריינים", הוא מאבחן. "פעלו כאן שתי חוליות גנבים ממזרח ירושלים, הם נתפסו בשעת מעשה ואחרי יומיים בית המשפט שחרר אותם. כך אין לגנבים ממה לפחד, אם אלה העונשים, פלא שהם מזלזלים וחוזרים על הפשעים שלהם שוב ושוב?". לדבריו, "חובה להחמיר בעונשים, רק כך נרתיע את הגנבים".

לזליגר יש ביקורת קשה על התנהלות המשטרה בנושא הפשיעה החקלאית. "בין הקיבוצים והמושבים פועלים החבר'ה מ'שיטור כפרי'", הוא מוסיף. "הם מגיעים יחסית מהר, המשטרה בדרך כלל לא מביאה תועלת". זליגר חושש מתרחיש שבו הוא יתעורר בבוקר ויגלה שנשדד בחוותו. "בוקר אחד אתה מגלה שגנבו לך את בעלי החיים, או שקי אבוקדו, זה דבר משגע! ואין ביטוח לזה, אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח בעלי חיים, אני מכיר חקלאים שהתמוטטו ו'ירדו מהפסים' לאחר שגנבו להם עדרים של כבשים, המדינה חייבת לקחת את זה כפרויקט לאומי", הוא מסכם.

סיפורו של זליגר אמנם הגיע לכותרות, מה שסייע בהפעלת לחצים על גורמי אכיפת החוק, אך בשטח חקלאים רבים איבדו את האמון ברשויות. לדברי אורי בן יהודה, אחראי ביטחון וחירום במרכז המועצות האזוריות, 40% ממקרי הפשיעה החקלאית כלל לא מדווחים על ידי חקלאים. לדבריו, הסיבה היא חוסר האמון של החקלאים במערכת. "בגלל בירוקרטיה כבדה, ואיפה שאין ביטוח לחקלאי, בשביל מה הוא צריך להתאמץ ולהשקיע", אומר בן יהודה, "כשחקלאי שומע שתלונה שהגיש נסגרת מחוסר עניין לציבור ושאותו עבריין משתחרר עם 'נו נו נו קטן' ולא עם ענישה קשה ומרתיעה אז הוא אומר לעצמו שחבל לו לבזבז על זה את הזמן והכסף שלו".

בישראל ישנן 54 מועצות אזוריות שכוללות יותר מ-970 ישובים חקלאיים. אולם, בשטח נראה שתופעת הפשיעה חקלאית עלולה להפוך לאיום על עתיד ענף החקלאות. המדינה מכירה בארבעה סוגי פשיעה נפוצים: גניבה של תוצרת חקלאית, גניבה של אמצעי ייצור חקלאיים, גרימת נזק לתוצרת, וגרימת נזק לאמצעי ייצור. כולם מוכרים כסוגים שונים של פשיעה חקלאית, אולם גם הגדרה זאת לוקה בחסר.

כך למשל, לקיחת דמי חסות על ידי גורמים עבריינים או הצתות של שטחים חקלאיים כלל לא מוכרים כפשיעה חקלאית, ומקרים כאלה נחקרים כעבירות פליליות. "קשה מאוד לאפיין מהי בדיוק פשיעה חקלאית", מדגיש בן יהודה. "הרוב זה פלילי, אבל לא פעם נתקלים בערבוב, למשל פועל בניין, שמגיע לגנוב, נתקל באב הבית ודוקר אותו, אז יכירו בזה כעבירה פלילית". לדבריו, התקציבים שמועברים למשמר הגבול ולמשטרת ישראל לצורך טיפול במקרים אלה מוגבלים יחסית.

"השמיכה קצרה ובכל פעם מושכים אותה לכיוון אחר", הוא אומר. "לכן קשה לבוא בטענות לגורמי השטח. מצד שני יש לי ביקורת כלפי הדרג הבכיר, שלא נותן תקציבים למשטרה ככלל ולמשמר גבול כדי להשקיע באבטחת היישובים והמועצות בפרט". בן יהודה מציין את 8,000 המתנדבים בשיטור הכפרי שמסיירים מדי לילה בשטחים החקלאיים, כשהם לבושים מדי משטרה ונעים ברכבים משטרתיים, כדי למנוע מקרי פשיעה נוספים.

בן יהודה חושש כי העדר הענישה הקשה לעבריינים יביא לתקרית הפשיעה החמורה הבאה נגד חקלאים. לדבריו, "האופציה של המרת עונש לקנס כספי חייבת להיות על השולחן, אך בהרבה מקרים בית המשפט בוחר שלא להיכנס לתיקי הפשיעה החקלאית בגלל שהם קטנים". הוא הוסיף כי יש להחמיר בענישה כדי להרתיע את הגנבים, ולקדם שינוי בחוקי הביטוח כך שחקלאים יבוטחו ויקבלו פיצויים במקרה שיפגעו.

"על ממשלת ישראל להתעורר לפני שהמצב יהיה מאוחר מדי", הוא מוסיף. "הממשלה ומשרד החקלאות בפרט לא עושים מספיק כדי לעזור לנו, על הממשלה לקבוע מדיניות ברורה איך היא רואה את מרחב הכפרי והחקלאות במדינת ישראל, אחרי שתהיה קביעה ברורה, גורמי החוק יצטרכו להסתדר לפני המדיניות. אני מקווה שהממשלה תתעשת בזמן לפני שנגיע למצב של תלות בתוצרת חקלאית מחו"ל" - דבר שהוא מזהיר כי יוביל לעליית מחירים בענף.

לדברי בן יהודה, בשנים האחרונות נרשמה עלייה במעורבות של שוהים בלתי חוקיים שמגיעים משטחי הגדה המערבית במקרי פשיעה חקלאית - בעיקר בגניבת רכוש, אך גם בהצתות שטחים חקלאיים ובשריפת יערות. בן יהודה טוען כי ניתן לראות סממנים לאומניים במקרים אלה. יעקב זליגר, החקלאי מחפץ חיים, משוכנע כי הגניבות הן שלב ביניים לפני שפורצים יעברו לנקוט פעולות חבלניות נגד חקלאים. "עובדה שהיו חקלאים שסירבו להיכנע ולשתף פעולה עם הפורצים שלהם ונרצחו. צריכים לפעול לפני שיהיה מאוחר", הוא מסכם את חששו.