אם היה ולו סיכוי קלוש להשגת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני בתקופת כהונתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, הוא גסס, גווע ומת הבוקר (שבת), ביום השנה הראשון לנשיאותו. לא תהיה עסקה בתיווך טראמפ בין ראש ממשלת ישראל לבין נשיא הרשות הפלסטינית. טראמפ אינו מסוגל למשול בארצו, אין בכוחו ובאופיו את התכונות הנחוצות לפשרה פנימית, לא בין דמוקרטים לרפובליקנים ואף לא בתוך מפלגתו. מאחר שאמריקה תחילה, ושאר העולם אחר כך, כולל המזרח התיכון, אפסו לחלוטין הסיכויים הזעומים מלכתחילה שטראמפ יבין מה נדרש לגישור בין הצדדים.
כמה מגוחך ייראה ביממות הקרובות סגנו מייק פנס, כשינחת בקהיר, בעמאן ובירושלים בראש שיירות מאובטחות ויישא נאומים כשהוא מייצג ממשל משותק. לא תהיה שום משמעות להצהרותיו. משרדו של פנס הזדרז להודיע ששיתוק פעולות הממשל לא יחול על מסע סגן הנשיא עקב תרומתו לביטחון ולדיפלומטיה. אך למעשה, רק הבושה מנעה דחייה שלישית ברציפות, כלומר ביטול, של הביקור שמועדו הוזז פעמיים בתוך חודש.
טראמפ פועל רק בשירות האגו המנופח שלו. הוא רוצה להכניע, לא לפשר. עבד לרעב שאינו יודע שובע לניצחונות, במשחק המחייב צבירת תוצאות תיקו כדי להגיע לקו הסיום. הוא מחרף ומגדף את יריביו המסרבים להרכין ראש, ולכן נחפז להדביק למשבר את הכותרת "שיתוק שומר", לכבוד מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט צ'רלס שומר.
עוד בוואלה! NEWS
שנה לכהונת טראמפ: הנשיא עם הפתיל הקצר משנה את כללי המשחק של ארה"ב
הרפובליקנים והדמוקרטים לא הגיעו להסכמות - הממשל האמריקני מושבת
"והזוכה הוא": טראמפ פרסם את "פרסי הפייק ניוז לשנת 2017"
לפני כן היה שומר, סנאטור יהודי ממדינתם המשותפת ניו יורק, ידידו הפוליטי של טראמפ, דמוקרט בדימוס, שתרם לו בנדיבות. טראמפ שיבח את פיקחותו של שומר והצהיר שהוא חש קרבה אליו ויוכל לשתף איתו פעולה. החמימות נבלמה בחומת מקסיקו ובהסדרת מעמדם של המהגרים סוגיות שבהן טראמפ אינו מוכן להתפשר, ושבהן הדמוקרטים מסרבים להיכנע, אף ששומר גילה כי לראשונה ניאות לדון במימון החומה.
לטראמפ חשוב יותר להאשים מאשר להנשים, ממש כפי שנהג ביו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בסוגיית ההכרה בירושלים כבירת ישראל (בין השאר בדרבונו הלוחמני של שומר, האחראי לא פחות ממנו לקיפאון הישראלי-פלסטיני). שומר השיב לו על "שיתוק שומר" ב"תוהו ובוהו טראמפ", נוסח מעודן לטירוף טראמפ. ההתגוששות המילולית מעניינת: טראמפ ומנהיג הרוב הרפובליקני מיץ' מקונל תוקפים את הסנאטורים הדמוקרטים ובראשם שומר, אבל שומר מבחין בין מקונל ועמיתיו לבין ראש מפלגתם טראמפ ומייחד את התקפת הנגד שלו לנשיא, המונע מהסנאטורים שלו להתפשר.
טראמפ עצמו מודה שיש "תפנית מעניינת" בדעת הקהל האמריקנים המאשימים את הנשיא בשיתוק רבים מאלה המאשימים את הקונגרס, על שתי מפלגותיו. כשמצרפים את טראמפ לרפובליקנים בקונגרס, הם מואשמים כפליים מהדמוקרטים.
לא הועילה לרפובליקנים הטענה הדמגוגית שיריביהם לבדם, בסירובם להיכנע, אחראים להקפאת התשלומים לחיילים, לשומרי הגבול "הדרומי המסוכן" ולאלמנות חללי הצבא. טראמפ רותח על שהושבתה שמחת יום השנה שלו ושהשיתוק, המשקף נאמנה את השנה המשוגעת בנשיאותו, עלול להתארך עוד יותר משבוע ולשבש את נאומו על מצב האומה ב-30 בחודש. אילו הקשיב אתמול לשר ההגנה שלו, ג'יימס מאטיס, היה שומע שאין די גם בפשרות המתמשכות, המשמרות את התוספת התקציבית במנות קטנות במקום לאפשר תכנון הגיוני, תכליתי וחסכוני. מכאן שאין לסכן את הביטחון כולו ואת ניהול הצבא - הפסקת טיסות, הקפאת אימונים, פיטורים המוניים - רק בגלל גחמת החומה.
השלום בין דמוקרטים לרפובליקנים פשוט, יחסית, אם יש די רצון טוב ונכונות להתחשב בצרכים הפוליטיים ההדדיים ובלוחות הזמנים לבחירות. אם אותו מתעקש טראמפ לטרפד, כשאינו זקוק להרבה יותר מעיסקה משולשת עם "מיץ'" ו"צ'אק", איך יתחיל לסגור את הפער בין נתניהו ואבו מאזן, שאינם מוסמכים לחתום על הסכם כלשהו ללא תמיכת עמיהם.
מעתה ראוי להתעלם מסבבי הסרק של ג'ייסון גרינבלט וג'ארד קושנר, ואף מהיעדרו של שר החוץ רקס טילרסון. אין להם שום סמכות ושום יכולת להביא את הנשיא האנוכי שלהם לעמדה סבירה. אם העם האמריקני ונבחריו לא יסלקו את טראמפ מהבית הלבן בשלוש השנים הבאות, משא ומתן רציני באזור יתחדש רק ב-20 בינואר 2021, מוטב ללא עימות מלחמתי נוסף עד אז.