לפני כשלושה שבועות יצאה מבית החולים שיבא שבתל השומר משלחת סיוע רפואית ללוסקה, בירת זמביה, בעקבות התפרצות מגפת הכולרה שהכתה במדינה. בראש המשלחת עמדו פרופסור אלי שוורץ, מנהל המכון לרפואה טרופית וממובילי תחום רפואת המטיילים, ופרופסור אלחנן בר-און, מנהל המרכז הישראלי לרפואת אסונות, חירום וסיוע הומניטרי. שניהם כבר לקחו בעבר חלק במבצעי סיוע רפואיים ברחבי העולם. בשנים האחרונות השתתפו במשלחות סיוע הומניטריות בהאיטי, נפאל והודו אחרי רעידות האדמה ההרסניות שפקדו את המדינות. ליציאת המשלחת קדמה פנייה דחופה של אחת העמותות המקומיות, שנמצאת בקשרים הדוקים עם בית החולים.
"כל אסון הוא שונה וכל מגפה היא שונה, ולכן יש חשיבות מכרעת לכוח 'החלוץ' שיוצא לשטח", אמר לוואלה! NEWS פרופסור בר-און. "הבעיה הבסיסית בזמביה היא שבארות השתייה מזוהמים בגלל הקרבה שלהם לבורות השירותים. כך בעצם מופצת המחלה", הוסיף. בר-און הסביר כיצד השתלב צוות הסיוע הישראלי עם הרופאים המקומיים. "תחילה הפעלנו צוות שכלל שני רופאים, שתי אחיות ואחראית מעבדה. בפועל הצטרפנו אל הצוותים המקומיים שעבדו במרכז הטיפול בכולרה שהוקם באיצטדיון העירוני, ושלחנו מישראל מעבדה ומכשור מתקדם".
עוד בוואלה! NEWS:
תביעת מיליונים: המום בשלפוחית השתן לא זוהה - והפעוט הפך לנכה
בקהילת הלהט"ב בירכו על היתר תרומת הדם: "הסטיגמה מתפוררת"
"קיבלתי את חיי בחזרה": התרופה הניסיונית שנכנסה לסל ומצילה חיים
פרופסור בר-און הוסיף כי נוצר קשר טוב בין המשלחת הישראלית ובין אנשי המקצוע המקומיים. "ד"ר שירז הלוי, שעמדה בראש המעבדה בזמביה, קיימה פעילות צמודה עם הצוות המקומי, תוך שהיא מלמדת את המקומיים איך להשתמש בכלים הרפואיים שהובאו במיוחד מהארץ", סיפר.
לדבריו, במעבדה בודקים את החיידקים ורואים איזה מהם פיתח רגישות לאנטיביוטיקה. בנוסף, קיימת מעבדה כימית ובה מכשיר ייחודי שהובא מישראל, ותפקידו לבדוק את רמות המלחים בדם החולים. "הגיעה ילדה עם רמת אשלגן שממש סיכנה את חייה. הודות למכשיר הדבר אובחן בזמן והיא נכנסה לטיפול נמרץ וחייה ניצלו", סיפר. החולים המקומיים אסירי תודה על הטיפול שהם מקבלים מהצוות הישראלי. "כולם פה כל הזמן מודים לנו על הסיוע. הוקרת התודה בלתי רגילה. הם כולם נוצרים ומתרגשים מאוד שהגענו מארץ הקודש לסייע להם".
על פי נתונים שפורסמו בנושא באתר הרשמי של ארגון הבריאות העולמי, מאז שהתפרצה המגפה בחודש אוקטובר האחרון, הכולרה גבתה יותר מ-70 תושבים בזמביה, ולפחות 2,500 בני אדם נדבקו בחיידק. בין החודשים ספטמבר לדצמבר התגלו במדינה עשרות חולים נוספים בכל יום. בעקבות הנתונים המדאיגים הכריז הארגון בשבוע שעבר כי יחסן יותר ממיליון בני אדם נגד המגפה.
במאה השנים האחרונות נעלמה המחלה כמעט לחלוטין בעולם המערבי. זאת, בין היתר בשל התפתחות תעשייתית וטכנולוגית שאפשרה את שיפור מערכות הביוב והניקוז. אולם, אחת לתקופה היא מופיעה שוב, בעיקר במדינות מתפתחות, בשל תנאי תברואה ירודים כמו אי-פינוי מי ביוב, חוסר נגישות למי שתייה נקיים, שירותי רפואה כושלים ומחסור בתקציבי בריאות.
בלוסקה הבירה אין מערכות ביוב מתקדמות. רבים מהתושבים המקומיים עושים את צרכיהם בבורות באדמה הקרובים באופן יחסי למקורות מי השתייה של המקומיים, מה שגורם לזיהום כבד של המים. ללא טיפול מתאים עלולים החולים להגיע תוך שעות אחדות למצב של התייבשות קיצונית ואף למוות. כדי לשלוט בהתפשטות המגפה נסגרו השווקים, בתי הספר והכנסיות ומצב חירום הוכרז ברחבי העיר והסביבה.
"רבים חושבים שהמחלה שייכת להיסטוריה וזה לא נכון", אמר פרופסור שוורץ. "ההבדל הוא בין הציוויליזציה שיודעת להפריד בין מי ביוב למי שתייה, לבין זאת שלא יודעת להפריד ביניהם. בעולם השלישי או שלא יודעים עדיין להפריד, או שאין להם תקציבים לעשות זאת. לכן אפריקה היא מוקד מאוד עיקרי לכולרה", הוסיף. לדבריו, "גם בהאיטי למשל, אחרי רעידת האדמה, היא התפרצויות של כולרה. מדובר במחלה קשה שמגיעה בגלים. בדרך כלל מדובר בהתפרצות של זיהום. אם לא שינית את התנאים הבסיסיים, תמיד יש חשש שהמגפה תתפרץ שוב".
לגבי החשש שהמחלה תופץ במדינות המערב על ידי מטיילים או מהגרים, פרופסור שוורץ מרגיע. "תנאי הסניטציה קובעים את הסיכוי שיופץ זיהום. בשונה מטפילים כמו זיקה, כאן אתה צריך תנאים של עולם שלישי כדי שחולה או נשא של המחלה יעביר אותה למישהו אחר". לדבריו, ההתפרצות בזמביה החלה ימים ספורים לפני הגעת המשלחת למדינה. "חשבו שם שימיה של המגפה ספורים, ואז הגיעו ימי הגשמים וכמויות המים שנוספו לבארות העלו את מי הביוב אל תוך מי השתייה, וכך החל גל ההתפרצות הנוכחי שבעקבותיו נקראנו לסייע, לפני שיהיה מאוחר מדי".
לפרופסורים שוורץ ובר-און הצטרף מהנדס מים של בית החולים, משה חגאי, שבחן את רמת הזיהום במים המקומיים. המשלחת כולה פגשה את הצוותים המקומיים, וביחד הם ניסו לקבל תמונת מצב של התפשטות המגפה ברחבי המדינה.
בין חברי המשלחת נמצאת גם האחות אורנה צרויה, שעובדת בחדר המיון בבית החולים לילדים בתל השומר. גם בשבילה זוהי לא משלחת הסיוע הראשונה. צרויה הייתה ממקימותיהם של בתי חולים ארעיים אחרי רעידות האדמה בנפאל ובפנמה. היא לא הסתירה את התרשמותה מהצוותים המקומיים, שקיבלו את הישראלים בחיוך גדול. "קיבלו אותנו צוותים מדהימים של רופאים, אחים ואחיות שנאספו מכל בתי החולים בסביבה", סיפרה. "אנחנו הגענו עם מסר ברור 'תגידו לנו במה אתם צריכים עזרה ונסייע בחיוך'", הוסיפה.
צרויה סיפרה גם על שיתופי הפעולה שנוצרו בתוך מרכז הסיוע לחולים. "יחד, זמבים לצד ישראלים, טיפלנו בעשרות חולים ילדים ונשים במחלקה משותפת וגברים במחלקה נפרדת. בהתחלה היו מאות חולים ולאט לאט המספרים החלו לרדת". לדבריה, "אחרי שלב הזיהוי מתחילים לטפל בחולים על פי דאגת החומרה, כשהחולים במצב הכי פחות חמור שותים תמיסה שמכילה אלקטרוליטים (תמיסת מלחים שכוללת בין היתר אשלגן ונתרן). התמיסה הרפואית מדוללת במים מזוקקים וזה אמור לשפר את התחושה הקשה. לחולים במצב חמור יותר נותנים את התמיסה דרך עירוי לווריד בתקווה שישרדו".
לדברי צרויה, במעבדה שהוקמה בבית חולים השדה מתבצעות בדיקות למציאת חיידק הכולרה בצואה, ומי שאצלם נמצא הנגיף מקבלים טיפול אנטיביוטי דחוף.
"פגשתי אנשים מקסימים, מסבירי פנים ונעימים מאוד. למרות המצב המורכב, החיוך לא יורד לאנשים פה מהפנים". צרויה הוסיפה כי לפני שהגיעה ללוסקה ציפתה למשהו אחר. "חשבנו שנגיע לכפר נידח והגענו לעיר מודרנית, עם מקומיים שבנוסף לאנגלית יודעים לדבר בעוד 73 ניבים מקומיים שונים". לדבריה, העובדה שהמשלחת הגיעה מישראל מעוררת עניין מיוחד בקרב המטופלים. "שואלים אותי אם הגעתי מהארץ של ישו, ורוצים לשמוע סיפורים על ירושלים", סיפרה.
המסע לזמביה הוא רק אחד ממבצעי הסיוע הבינלאומיים שבהם לוקחים חלק רופאי שיבא, שפועלים במסגרת המרכז לרפואת אסונות וסיוע הומניטרי שהוקם בבית החולים לפני כמה שנים. המרכז עוסק בתחומים של מתן מענה בטיפול רפואי וארגון מערכות בריאות אחרי אסונות טבע ואירועים רבי נפגעים. השנה כבר יצאו משלחות בתחום ניתוחי לב לטיפול בחולים והכשרת צוותים בניגריה, לניתוחי א.א.ג במונגוליה, לפעילות נוירוכירורגית בניז'ר ולפעילות כירורגית בטנזניה. צוות נוסף עם מומחים בשיקום צפוי לצאת בקרוב לאוקראינה, וצוותי רפואת עיניים יגיעו לחופי פפואה גינאה החדשה. המשלחות פועלות בשיתוף פעולה עם גופים שונים, בהם משרד החוץ, משרד הבריאות וארגונים לא ממשלתיים ישראליים ובינלאומיים שונים.
