הצוות הבין-משרדי לבחינת הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל הגיש אתמול (שני) את הדוח המסכם לשרת המשפטים איילת שקד, בדוח שהגיש הוא קובע כי השימוש בכלי הפלילי צריך להיעשות כמוצא אחרון ולאחר שנבחנו חלופות שאינן פליליות להשגת מטרת החקיקה. הצוות סבור כי בטרם פתיחה באכיפת עבירה פלילית של צריכת שירותי זנות, יש לעשות שימוש באמצעים חינוכיים במטרה להביא לשינוי תודעתי של הציבור ביחס ללגיטימיות של תופעה זו, ובראש ובראשונה להתמקד בחינוך והסברה לציבור הרחב ולקהלי היעד הנוגעים בתחום הזנות, ובשיקום העוסקים בכך.
הדוח מתייחס אף לקושי באכיפה של תופעת הזנות בקרב קטינים, וממליץ על הגברת איסוף מודיעין, גם במרחב המקוון, הקמת צוותים ייעודיים במחוזות השונים שיתמחו באכיפת עבירות אלו וקביעת נוהל עבודה אחיד שיחול על פעילות המחוזות השונים.
הדוח מציג את החלופות השונות להכרעת המחוקק, בגלל שמדובר בסוגיה החורגת מגדר דיון של דרגים מקצועיים ומחייבת הכרעה ערכית שתתורגם למדיניות ממשלתית כוללת. "זנות אינה גזירת גורל", כתבה יו"ר הצוות, מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, בדברי הפתיחה לדוח "בידיה של המדינה היכולת והחובה לפעול בכל הכלים החינוכיים, הטיפוליים והרווחתים העומדים לרשותה על מנת למנוע את כניסתם של נערות ונערים, נשים וגברים למעגל הזנות".
הצוות החל לפעול ביוני 2016 בהנחיית שרת המשפטים במטרה לבחון את הכלים לצמצום צריכת הזנות בישראל וכן לבחון את האפשרות לקביעת עבירה של צריכת זנות והפללת הלקוחות. במסגרת עבודת הצוות שכלל נציגים ממשרדי הממשלה השונים נחשף הצוות לעמדות השונות הנוגעות להתמודדות עם הזנות, הן מצד נציגים מהאקדמיה, נציגי ארגונים שונים ונציגי ממשלה העוסקים בתחום, ואף בחן מודלים לצמצום התופעה כפי שהם פועלים ברחבי העולם.
במהלך כתיבת הדוח הצוות התייחס לשלושה מישורים שבהם ניתן יהיה לפעול כדי להביא לצמצום צריכת הזנות. הראשון הוא מישור התודעה והחינוך, במסגרתו הוצעו אמצעים שונים להעלאת המודעות של הציבור בכללותו ושל קהלי יעד ספציפיים להשלכות הזנות, במטרה להביא לפגיעה בלגיטימציה שבצריכת זנות ובכן בשאיפה למנוע כניסה לזנות מלכתחילה. בין היתר הוצע לקיים הדרכות שמטרתן העלאת המודעות באופן שיוביל לצמצום הצריכה או יימנע כניסה לזנות בקרב נוער, חיילים, סטודנטים וצוותים חינוכיים. בנוסף, הוצע לצאת בקמפיינים ציבוריים להעלאת מודעות בכל הנוגע לזנות והשלכותיה על העוסקים בה ועל החברה בכלל.
כ-11,500 עוסקים בזנות; כאלף מתוכם קטינים
המישור השני שבו הוצעה דרך פעולה היא מישור השיקום והטיפול, במסגרתו הוצעו דרכים להרחבה ושיפור של המענים הטיפוליים והשיקומיים המוצעים לנשים בזנות ולמבקשות לצאת מהזנות. בין היתר הועלתה אפשרות להרחיב את השירותים המוצעים לעוסקים בזנות ולמבקשים לצאת ממעגל הזנות, לבנות תכנית מניעה לנשים ולגברים בגירים מלהיכנס לעיסוק בזנות, להכשיר אנשי מקצוע, סטודנטים ומתנדבים בהיבטים שונים של תופעת הזנות ולגבש תכנית התערבות עבור גברים צרכני זנות.
במישור המשפטי הוצעו דרכים לשיפור האכיפה של העבירות הקיימות ונבחנה האפשרות לקבוע עבירה של צריכת שירותי זנות מבגיר שמסגרתה יופללו לקוחות. מסקנת הצוות בהקשר זה היא כי הנזקים הקשים שנגרמים לנשים המצויות במעגל הזנות והגורמים בגינן נשים נקלעות למעגל הזנות מעידים על עמידה בתנאי בסיסי המצדיק שימוש במשפט הפלילי, ונבחנו האפשרויות למסלול אכיפה פלילי או מנהלי.
על פי סקר הלאומי שבחן את תופעת הזנות בישראל, מספר העוסקות והעוסקים בזנות בישראל מוערך בכ-11,500 בני אדם, מהם כ-10 אלפים בגירות, 1,000 קטינות, כ-520 גברים וכ-40 קטינים. מספר הלקוחות הממוצע ביום על פי הסקר הוא 5.5, והתשלום הממוצע עבור מפגש הוא 288 שקלים. על פי הערכות, תשלומי הלקוחות עבור רכישת שירותי מין מנשים בלבד מוערך בכ-1,284,628,000 מדי שנה. מהסקר עלה עוד כי הרוב המוחלט של הנשים העוסקות בזנות הן אזרחיות ישראל, רובן רוצות להפסיק לעסוק בזנות והסיבה המרכזית שהן ממשיכות בכך נובעות מאילוץ כלכלי.