בשנת 2017 התווספו למניין החללים בצה"ל 55 חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים מתוכם: שבעה מקרים של פעילות מבצעית ופעילות חבלנית עוינת, 16 מקרים של חשד לאובדנות, תשעה מקרים רפואיים, שני מקרים של תאונות מבצעיות, ארבעה מקרים של תאונות דרכים צבאיות, שמונה תאונות דרכים אזרחיות, תשעה מקרים של תאונות נשק, תאונות אימונים ואוויר. את הנתונים מסרה אמש (שלישי) ראש מטה אגף כוח האדם בצה"ל תת-אלוף מירב קירשנר.
בפתח דבריה התייחסה תת-אלוף קירשנר ל-16 מקרים בחשד לאובדנות וציינה כי 13 מקרים היו של חיילים בשירות סדיר, שני קצינים ומקרה אחד של חייל מילואים. "בשנים האחרונות יש ירידה משמעותית בהיקף האובדנות בצה"ל. בשנים 1990-1999 נע ממוצע המקרים סביב 36-41. בשנים האחרונות הוא נע סביב 15. אין הרבה או מעט כשמדובר באובדנות כי כל חייל הוא עולם ומלואו, אך מאז הופעלה תכנית מיוחדת בשנים האחרונות בנושא ירדנו יותר מ-50%", אמרה תת-אלוף קירשנר והוסיפה, "המקרים בשנתיים האחרונות לא מתאפיינים באוכלוסיות מיוחדות. מרבית המקרים מתרחשים במהלך השירות ולא בתהליך ההכשרה".
עוד בוואלה! NEWS:
אם ובתה חולת הלב מעוכבות בנתב"ג: "איפה הלב של המדינה?"
ירדן: ההחלטות של ישראל על ירושלים והשטחים בטלות בחוק הבינלאומי
כחצי שנה אחרי משבר המגנומטרים: תכנית הביטחון בהר הבית לא תוקצבה
צה"ל החל לטפל בסוגיה בשנים האחרונות בכמה רבדים: צמצום הגישה לנשק, ועדה בראשות אלוף-משנה שממנה אלוף לבחון את התנהלות היחידה בכל מקרה, והעלאת ערנות מפקדים, ועדה מטכ"לית בראשות ראש מטה אכ"א כל חצי שנה כדי לבחון תהליכים, ועדת מומחים אזרחית ממליצה לצה"ל, מערכת תיעוד 'מתן' להעברת מידע על טיפול, נתונים כלליים ומקרים יוצאי דופן בין היחידות גם למטרות למידה ומעקב.
תת-אלוף קירשנר הוסיפה בסוף דבריה כי היקף מקרי האובדנות בצה"ל נמוך משמעותית מצבאות זרים שמדווחים על מקרים, נמוך מקבוצת הגיל המקבילה באזרחות בישראל וגם ברוב המדינות באירופה, "מבין הצבאות הזרים אנחנו בעל הנתון הנמוך ביותר לשנת 2016".