ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל') עמוס ידלין הגיש היום (שני) לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, את ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2018. העבודה שתוגש לנשיא כוללת ניתוח הסביבה האסטרטגית בראי הביטחון הלאומי של ישראל - על האיומים וההזדמנויות הקיימים ופורשת שורה של המלצות למקבלי ההחלטות.
בראשית המסמך קבע מכון INSS מדרג איומים מובילים על פי סדר חומרתם. הראשון שבהם הוא "מלחמת הצפון הראשונה" כהגדרתו, מול שלושה גורמים: איראן, חיזבאללה והמשטר הסורי. איראן ממשיכה לחמש ולממן ארגונים בשליחותה (proxy) בסמוך לגבולות ישראל כזרוע פעולה נגדה.
במצב של התלקחות רחבה מעריך המכון כי ככל הנראה זו לא תהיה מוגבלת לגורם כוח בודד ותוביל להתמודדות בחזית הסורית והלבנונית בו זמנית מול שילוב כוחות של חיזבאללה, המשטר הסורי וכוחות בשליחות איראן. ברקע נוכחות ומעורבות של רוסיה, שתהיה כנראה ניטרלית אך תטיל מגבלות על חופש הפעולה הישראלי.
לקריאה נוספת:
הסורים על הגדרות, והפעם לא לבד: איראן וחיזבאללה מתקרבות לגבול
גורם בבית הלבן אישר: "גובש מסמך ישראלי-אמריקני משותף לבלימת איראן"
העימות בגבול מתקרב: ישראל מתקשה לבלום את האיום האיראני בסוריה
במקום השני דורג עימות צבאי בדרום פוטנציאל ההתלקחות מול חמאס בעזה נמשך. הארגון אמנם מורתע אך ממשיך לבנות את כוחו, וגם אם שני הצדדים אינם מעוניינים בכך, עימות עלול לפרוץ בגלל הסלמה בלתי נשלטת של תקרית מקומית, או יוזמה של גורמי ג'יהאד, הקשיים ביישום הסכם הפיוס הפנים-פלסטיני שיופנו נגד ישראל והמתיחות סביב סוגיית ירושלים. ברקע כל העת המצוקה הכלכלית-חברתית והקשיים ההומניטריים ברצועה. המענה שצה"ל מפתח ופורס בגבול הרצועה נגד מנהרות התקיפה של חמאס נדבך חיוני במערך האסטרטגי שלו - יכול אף הוא לדחוף הארגון לעימות מוקדם.
ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), שמתקרב לגבולות ישראל, דורג במקום השלישי מבחינת האיומים. הארגון אומנם הובס ואיבד את מאחזיו החשובים בסוריה ובעיראק, אך דווקא תבוסה זאת מעבירה את מרכז הפעילות לאזורים שבהם טרם רוכז מאמץ צבאי כולל למאבק בארגון. הנוכחות של "המדינה האסלאמית" בדרום סוריה בסמוך לרמת הגולן ובעיקר בסיני, שמתורגמת לפיגועים הרבים נגד הצבא המצרי ואוכלוסייה אזרחית, מצביעה על איום גובר עם פוטנציאל לאירוע טרור גדול נגד ישראל.
תחת הכותרת "הסביבה האסטרטגית: אתגרים והזדמנויות", הדגיש מכון INSS כי ישראל חזקה, יציבה וגבולותיה שקטים וכי גם בשנת 2017 נשמרו עליונותה הצבאית של ישראל במזרח התיכון והרתעתה כלפי אויביה, מדינתיים ולא-מדינתיים, שבגבולותיה ובכללם חיזבאללה, חמאס ודאעש.
ממשלו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אוהד יותר את ישראל ורואה עין בעין עם ישראל את רוב האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון. אולם, השפעת ארצות הברית באזור ממשיכה להישחק.
התנגשות אינטרסים בין ישראל לרוסיה
על רוסיה נכתב כי היא המנצחת הגדולה במזרח התיכון בשנתיים האחרונות. היא קנתה לעצמה את הבכורה כשחקנית המדינית המובילה בעיצוב הזירה הסורית ובייצובה, תוך דחיקת ארצות הברית והחלשתה. מוסקבה ביססה בשטח סוריה עוגנים צבאיים, ימיים ואוויריים, לביצור אחיזתה האסטרטגית בה לדורות. בתוך כך רוסיה משכילה לשמור על יחסים טובים עם כל השחקנים במזרח התיכון. בראייה רחבה קיימת התנגשות אינטרסים מהותית בלתי-נמנעת בין ישראל לבין רוסיה בשל הגיבוי שזו מעניקה להתבססות איראן ושלוחיה בסוריה.
על איראן וסוגיית הגרעין נכתב כי למרות שממשל טראמפ עוין את הסכם הגרעין עם טהראן ואף הגדיר אותו כ"גרוע ביותר שראה מעודו", ההסכם נשמר במהלך השנה האחרונה על ידי שני הצדדים. קשה לראות כיצד אפשר יהיה לשפר את ההסכם בדרך חד-צדדית, למשל בחקיקה בקונגרס, כאשר המעצמות הנוספות השותפות להסכם קרוב לוודאי לא תשתפנה פעולה. בינתיים, דומה כי אין היערכות מצד ארצות הברית וגורמים אחרים לטווח הרחוק, קרי 15-10 שנים מתחילת ביצוע ההסכם, אז תפוגנה ההגבלות העיקריות על תכנית הגרעין האיראנית.
על המשך המלחמה בסוריה מעריך מכון INSS כי הלחימה צפויה להימשך והתהליך המדיני לעיצוב סוריה העתידית יהיה ממושך ומסובך. האתגר העיקרי לישראל הוא כוונת איראן להתבסס בסוריה מבחינה תשתיתית וצבאית, ולהפעיל משם באמצעים בעלי מאפיינים והיקף שנעדרו מהזירה עד עתה, בדגש על מיליציות שיעיות הפרוסות בדרום סוריה. בנוסף, הידוק היחסים בין המחנה השיעיאיראני למחנה האסלאם הפוליטי הסוני בהובלת טורקיה וקטאר מחמיר את האיום מצפון. עם זאת, חשוב לציין שבנקודת הזמן הנוכחית האיראנים אינם "על הגדרות". האיום נמצא עדיין בשלבי התהוות ראשוניים.
על הזירה הפלסטינית כתב המכון במסמך כי עדיין פתוחה השאלה האם הנשיא יחליט לדבוק במטרה השאפתנית יותר, ובמסגרת זו יפרסם צוותו בתחילת 2018 נייר עקרונות להסכם מטעמו. במקרה זה, ישראל והפלסטינים החוששים ממהלכיו של נשיא בלתי צפוי, יתמקדו כנראה בתגובות שמטרתן תהיה להטיל את האשמה בכישלון יוזמת הנשיא על הצד השני.
מכון INSS גם הציג שורה של המלצות למדיניות כמענה לאתגרים: ישראל תידרש להתמודד לאורך זמן עם אויביה על ידי שרטוט קווי התיחום וכללי המשחק בסביבה החדשה, בעיקר באמצעות שילוב פעילות צבאית ותקשורת אסטרטגית ("טילים ומילים"), הן מול אויביה והן מול רוסיה, כשחקנית חשובה בזירה שאינה נתפסת כאויב. לישראל מנוף משמעותי מול איראן ורוסיה, והוא יכולתה לפגוע בהצלחתם בשימור משטרו של בשאר אסד וביציבות בסוריה. שרידות המשטר ושיקומה הכלכלי של סוריה הם אינטרסים רוסיים-איראניים שישראל יכולה למנף לטובתה.
על "מלחמת הצפון הראשונה" כהגדרת המכון נכתב כי ישראל חייבת לעסוק בעדיפויות ובקדימויות האסטרטגיות והאופרטיביות שיהיו כרוכות בניהול מערכה מול שלושה גורמים עוינים בצפון - סוריה, חיזבאללה, איראן ובנוכחות רוסית. מדובר בעימות שנדרש ללמוד את מאפייניו ולהתכונן אליו מרמת ממשלת ישראל ומטה, מן המישור המדיני דרך הצבאי-אסטרטגי ועד המענה האופרטיבי והטכנו-טקטי, תוך התאמה לתנאי הזירה ולחימוש האויב שנצבר בשנים האחרונות: טילים בליסטיים, הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי חוף-ים ויחידות שינסו להשתלט על יישובים בגליל.
על האיום האיראני ותכנית הגרעין והשאיפות להגמוניה אזורית נכתב כי על ישראל לחתור לגיבוש הבנות רשמיות עם ארצות הברית, שתהיינה מעוגנות ב"הסכם דו-צדדי מקביל" בנוגע לאסטרטגיה משותפת מול מנעד האיומים האיראניים במזרח התיכון. לאסטרטגיה משותפת זו אמורות להיות שלוש מטרות: למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני או התבססות על סף הגרעין, "מרחק אפס" מפצצה; לבלום את הפעילות החתרנית האיראנית באזור ואת תמיכתה בטרור; לפגוע במאמצים לחיזוק יכולותיו הקונבנציונליות של הצבא האיראני, שיבסס את ההשפעה האיראנית באזור.
על האפשרות לחידוש התהליך המדיני נכתב כי חשוב שממשלת ישראל תאמץ תכנית פרו-אקטיבית שתבטיח יכולת להגיע בעתיד להסכם שבמסגרתו יישמרו ארבעת עמודי היסוד של תקומת עם ישראל בביתו הלאומי בארצו: מדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה וצודקת.
בנוגע לחיזוק הברית עם העולם הערבי הסוני, מעריך המכון כי המפתח טמון בהתקדמות בסוגיה הפלסטינית. עוד צוין במסמך כי ישראל נדרשת לפעול בדחיפות לתיקון המשבר שנוצר עם ירדן בעקבות תקרית שבה היה מעורב מאבטח ישראלי, למצוא פתרון לסוגיות שבמחלוקת בין המדינות, לשתף פעולה מול איומים משותפים ולהדק את היחסים המדיניים (לצד אלה הביטחוניים). בהקשר זה, יש לקדם פרויקטים משותפים לרווחת שני העמים.
על הנפיצות בגבולות המדינה נכתב כי נוכח האיום של מלחמה בחזית הצפונית וברצועת עזה, יש להאיץ את המוכנות לעימות אפשרי קרוב. זאת באמצעות בחינה וקידום של פרויקטים מרכזיים שיידרשו בעימות עתידי עם חיזבאללה ועם איראן. נכון להקדים בגיבוש התפיסה האסטרטגית והאופרטיבית למערכה, מהרמה המדינית ועד הרמה המבצעית. במסגרת זו נדרשים הדרג המדיני והצבאי הבכיר להקדים לדון ביעדיה ובתכליתה של מערכה אפשרית, ברכיבי הפתיחה, הניהול והסיום שלה, בגבולותיה ובמאמציה. חשוב שהקבינט יקדים לדון ולהתכונן זמן רב לפני העימות, ולא יתמודד לראשונה עם סוגיות מסובכות וגורליות אלו בזמן המערכה עצמה.