ההחלטה האסטרטגית של צה"ל: מדוע לא צדים את משגרי הרקטות מעזה?

במהלך השבועות האחרונים שוגרו 32 רקטות לעבר שטח מדינת ישראל מעזה, שלוש מהן נורו היום (שישי) מצפון הרצועה. 18 מהרקטות את גבול ישראל, רק שש מהן יורטו על ידי כיפת ברזל. גם היום צה"ל לא הצליח לסכל את שיגור הרקטות, ולכן התמונות בהן נראים אזרחים בעוטף שרועים על הקרקע לאחר אזעקת צבע אדום שבו על עצמן. תמונות אלו שהופיעו לאחרונה בכלי התקשורת מעלות תהייה בנוגע לפעילות צה"ל: מדוע חיל האוויר, בשילוב גורמי המודיעין והגורמים המבצעיים בפיקוד דרום לא מנהלים ציד נגד חוליות משגרי הרקטות?

אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם איום הרקטות מעזה הוא חדר המלחמה שזכה בצבא בכינוי "חופת אש". תכליתו – ציד חוליות טרור בזמן אמת וסגירת מעגלי אש (תגובה לחוליות ירי – א"ב). המטרות שיותקפו יהיו בדמות החוליה או המשגר שייפגעו ישירות. הייחודיות של "חופת אש" נובעת מאיכות המודיעין הגבוהה, מזיהוי המטרות לצד דיוק של התקיפה מהקרקע או מהאוויר. גם החיבור בין הגורמים השונים המבצעים את המשימה מהווה אתגר בפני עצמו. 'חופת אש' הגיעה להישגים גדולים במבצע צוק איתן באיתור האויב שעושה הכול כדי להסתתר מפני צה"ל, ולעתים אף פועל בחסות מתקנים רגישים כמו מתוך מסגדים, בתי ספר ובתי חולים כדי להקשות על התגובה צבאית.

עוד בוואלה! NEWS:
מטח בזמן טקס לזכר אורון שאול; רקטה נפלה במבנה בשער הנגב
הלוויתנים כבר שחו, הסרדינים עוד סובלים: מה רוצה ישראל מבועז הרפז?
ניוון שרירים בפנים - גמילה מעישון בחוץ: סל התרופות ל-2018

אלא שכעת נדמה כי הציד אינו מתבצע, חרף המתיחות ההולכת וגוברת. הסיבה לכך נובעת מסדרי עדיפויות. פעילות איסוף המודיעין סביב חוליות סוררים נחשבת מורכבת מאוד ודורשת משאבים רבים. מדובר בריבוי זרמים וארגונים שלא סרים למרות חמאס. התשתיות לא תמיד בנויות סביב היררכיה מוכרת, ולא בהכרח יש להם מדיניות מובהקת ויד מכוונת. חתימת החוליות הללו בשטח מצומצמת למדי, מאחר שחבריה מודיעין ליכולות המודיעין בישראל. מפעילי חוליות השיגור הזעירות הללו, מבינים שכוחם נובע דווקא מזעירותם. ככל שהם יהיו קטנים יותר, האתגר עבור אמ"ן ושב"כ הופך לגדול יותר. לא בכדי מרבית הרקטות מוטמנות מתחת לפני הקרקע ומשוגרות באמצעות טיימרים שכוונו על ידי הפעילים מראש.

לכן, צה"ל מנהל סדרי עדיפויות כהחלטה אסטרטגית. בראש המדרג עומד חמאס ורק לאחר מכן שאר הפלגים והדמויות ברצועת עזה. החוליות הסוררות נמצאות בתחתית. צריך לזכור שחלק לא מבוטל מהמשאבים של אגף המודיעין מתמקד בפרויקטים גדולים כמו עולם המנהרות שדורש כוח אדם ותקציבים גדולים. המודיעין נדרש לתעדף את האיומים בידיעה שכיפת ברזל תיירט את מרבית הרקטות שישוגרו למרכזי אוכלוסייה. מציאות זו מאפשרת לדרג המדיני ולצה"ל לקחת סיכונים, לא לרדוף אחרי כל חוליה שמשגרת רקטות ולרכז מאמץ סביב אתגרים אחרים מסוכנים הרבה יותר.

המדיניות שנוקטים שר הביטחון אביגדור ליברמן וצה"ל בסוגייה אינה מסתכמת רק בלוחמה נגד הרקטות אלא גם בתהליך שיחזיר את השקט לאזור: לא להתפרע אחרי כל שיגור רקטה. עם זאת, שאלת היעדר השימות ב"חופת אש" עדיין מרחפת באוויר.

הממד הראשון שבו ניתן מיישבים את הסוגיה = נוגע לאפקט הסיכול הממוקד המכונה בעגה הצבאית 'סכו"ם'. זו פעולה מרתיעה מאוד את ארגוני הטרור בעזה ונתפסת כעליית מדרגה ואף כהסלמה רחבה עם ישראל. לכן במערכת הביטחון נזהרים מלהשתמש בכלי הזה לפחות בשלב הזה.

הממד השני נוגע להתייחסות ישראל לחמאס כריבון ברצועת עזה, כך שממנו מצופה לאכוף את השקט גם כשמדובר ב'סוררים'. חמאס רוצה שהכול יתנהל בשליטתו ולכן, לדברי גורם ביטחוני בכיר, הוא מבצע אחרי כל שיגור רקטה גל מעצרים, מוביל את החשודים לחדרי החקירות, בהם הם עוברים גם טלטולים, בלשון המעטה.

המטרה של ישראל היא להוביל קו ברצועת עזה שדומה מאוד למציאות בדרום לבנון. חיזבאללה שולט באזור ביד רמה ובכל פעם שיש הפרות - כולל שיגורי רקטות באמצעות שעוני עצר על ידי חוליות פלסטיניות - הוא דואג לחקור, לעצור ולהעניש. חמאס עוד לא הגיע לאותה רמת שליטה, ובכל זאת לצה"ל אין כוונה לשאת בעול הביטחוני שלו בכל מחיר. לכן חוזרים בצה"ל על המשפט: "אנו רואים בחמאס אחראית לכל מה שקורה בשטחה ומשטחה".

ההיבט השלישי הוא הערכת המצב הביטחונית. גורמים במערכת הביטחון מעריכים שמדובר ב"מרחק בלימה". פרק הזמן שחולף מהרגע בו קיבל דרג השטח בעזה החלטה לחזור לשקט עד שבאמת יפסיקו לשגר רקטות. חמאס אינו מעוניין מחד בהסלמה, ומאידך מנצל את הרגישות של צה"ל שלא מעוניין בכך. מתוקף עניין זה, הארגון ממשיך להניע הסתה בכלי התקשורת נגד ישראל, ולקדם הפגנות אלימות. בכך הארגון מנסה לשחרר קיטור גם מתוך התנועה ומהרחוב הפלסטיני.

בשנה האחרונה ספג חמאס אובדן של שישה פעילים ביניהם מפקדים בכירים. אחד מהם הוא מאזן פוקהא שחוסל לטענת הפלסטינים על ידי מערכת הביטחון בישראל. בכל תגובה של ישראל לשיגורי הרקטות משמיד צה"ל עמדות ומוצבי חמאס, מחסני אמצעי לחימה, עמדות תצפית, אמצעים טכנולוגיים ואתרי ייצור אמל"ח. מתוקף כך, הזמן לא פועל לטובת הארגון העזתי, במיוחד שהוא טרם הצליח לאתר מקור למימון למשכורות, לדלקים, חשמל ותרופות. נכון שהוא קרוב לקבל סיוע מאיראן אך הוא עוד לא קרוב לפתור את המשבר.

המסקנה הברורה מהמדיניות שמוביל ליברמן היא הניסיון לדחות מערכה רחבה ככל שניתן תוך כדי מיצוי כלים טקטיים חכמים נגד חמאס. אך אם המסר לא יעבור בטווח הנראה לעין והשקט לא יחזור לנגב המערבי, נדמה שליברמן לא יבחר ייעצר במדרגות ביניים ויגיב בעוצמה בשונה מהשבועות האחרונים. בינתיים למרות האזעקות, והתמונות הקשות מהטקס לזכרו של אורון שאול נדמה שהדרך למערכה בדרום עדיין ארוכה.