במערכת הביטחון בישראל מעריכים כי ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) יוכרע בסוריה בשנים 2019-2018, הוא לא ישלוט עוד בשטח ובהתאם לכך יעביר הארגון הרצחני את פעילותו לאזור אחר. בשטח עוד יישארו כיסי התנגדות לנשיא בשאר אסד, אך הם יפחתו ככל שיחלוף הזמן. המציאות הזו עשויה לייצר מציאות ביטחונית חדשה בסוריה. איראן תפסיק את הלחימה באמצעות 16 אלף חברי מליציות שיעיות בפיקודה במורדים ובמתנגדי המשטר ותאיץ את התבססותה והקמת בסיסים בסוריה. חברי מליציות לא יעזבו מהר כל כך את סוריה.
חיזבאללה עשוי לצמצם כוחות בסוריה אך יפעל לשיפור עמדות ביחס לישראל, בדגש על הגבול הישראלי ומרחב החרמון. בחודשים האחרונים התפרסמו ידיעות בלבנון כי חיזבאללה יסיג את כוחותיו מסוריה חזרה ללבנון על רקע החשש ממלחמה עם ישראל.
למרות השינויים, יש לא מעט סימנים במרחב שמעידים על השתנות מהירה וניסיונות של איראן וחיזבאללה לייצר איום חדש ורחב יותר על ישראל. אחד מהם הוא מינוי מוניר שעיטו למפקד בכיר בחיזבאללה. עד לאחרונה הוא היה אחראי על הלחימה במורדים בדרום בסוריה והתמנה לאחרונה למפקד חיזבאללה באזור הגולן הסורי. מטרת המהלך היא להקים תשתית עבור הארגון בגולן לתמוך באסד אבל גם כדי לקדם את האינטרסים של הארגון השיעי במרחב, ביניהם פגיעה בקבוצות המורדים שקרובות מאוד לנתיבי החדירה מסוריה ללבנון וכדי להעמיד איום חדש מול ישראל בשטח.
לקריאה נוספת:
ארה"ב: פחות מאלף לוחמי דאעש נותרו בעיראק ובסוריה
אחרי ההודעה על הנסיגה: רוסיה מתחילה בביסוס נוכחות הקבע בסוריה
למרות ההסכם: צבא אסד וחיזבאללה כבשו שטחים בסמוך לגבול ישראל
על מידת רצינות המינוי מעידה מעורבותו הישירה של שעיטו כמפקד ששילח במרץ 2002 את שני המחבלים שביצעו את הפיגוע סמוך לקיבוץ מצובה בגבול הצפון. המחבלים חדרו באמצעות סולם לישראל, פתחו באש מנשק קל, השליכו רימוני רסס והרגו שישה אזרחים ישראלים.
יש סימנים נוספים שמעידים על ההשתנות בשטח. צה"ל יירט בספטמבר מזל"ט של חיזבאללה במרחב רמת הגולן. שר הביטחון אביגדור ליברמן יותר מרמז לאחרונה כי הזליגות של משטר אסד ברמת הגולן כוונו על ידי פעילי חיזבאללה. פרסומים זרים אודות יועצים איראנים שמסתובבים באזור הגולן ולחימה של חיזבאללה ונאמני משטר אסד בכיסי מורדים במורדות החרמון הסורי, נקודה מאוד רגישה מבחינת ישראל, מבהירים כי הואץ המהלך האיראני להתבססות במרחב. לא בכדי ישראל עודדה את החזרה של אנשי האו"ם למרחב הגולן הסורי כולל נוכחות במרחב החרמון. המטרה הייתה ונשארה להביא ליציבות באזור.
המהלך הבא של משטר אסד בגיבוי איראן וחיזבאללה יהיה פגיעה בקבוצות המורדים הגדולות, גם אלה שסמוכות לגבול, כולל זו ששולטת במעבר קוניטרה. סימן נוסף להשתנות הוא ניסיונות של משטר אסד להגיע להבנות עם כפרים ועיירות על שליטה מחדש של אסד. ההחלטות ברמת השטח יהיו בעלות משקל ביחס לישראל במיוחד כשבשנה האחרונה הפעיל צה"ל סיוע הומניטארי נרחב לאזרחים סורים במצוקה כלכלית ורפואית.
ברגע שישקע האבק והפעילות החשאית של האיראנים במסגרת ההתבססות תהיה ברורה וגלויה לעין, ישראל תצטרך להכריע האם היא מתעלמת או תוקפת ובאיזו מידה. במקרה אחד לפי פרסומים זרים בראשית החודש תקף חיל האוויר הישראלי בסיס איראני במרחק עשרות ק"מ מהגבול הישראלי. גם ההצהרה של הרמטכ"ל גדי איזנקוט למנוע פגיעה בדרוזים בכפר חאדר תעמוד למבחן. ברגע שהמורדים ברמת הגולן הסורית יילחצו עם הגב לקיר על ידי אסד וחיזבאללה הם יתקפו שוב את נאמני המשטר, ביניהם הדרוזים, כפי שאירע לפני כמה שבועות.
ההתבססות האיראנית במרחב, ובדגש על סוריה, לא מדאיגה רק את ישראל והיא משפיעה על כל המזרח התיכון. המודאגת העיקרית היא ערב הסעודית והיא מתמקדת בעיקר בפרויקט הגרעין האיראני, אך לא רק. הממלכה הסעודית פועלת באופן אקטיבי נגד איראן משום שהיא מאותגרת על ידי משמרות המהפכה לא רק בתימן אלא בגבולות נוספים כמו עם עיראק. אחד המהלכים הסעודיים המובהקים הוא התפטרות ראש הממשלה הלבנוני וראש תנועת זרם העתיד סעד אל-חרירי.
התפטרותו והטיסה לריאד נועדו לחשוף את ההשפעה האיראנית במרחב. אך המהלך יכול בנקל להפוך להיות מוקש. לאחר שאל-חרירי חזר בו מההתפטרות עשוי חיזבאללה לנסות להציג את עצמו כגורם פרגמטי, כאח הבוגר שמנע מלחמת אזרחים בזמן שאל-חרירי ברח מארץ הארזים, והאיראנים מאחורי הקלעים כבר ידאגו להפוך את ערב הסעודית לשחקן הרע בסיפור. כך הפך הציר הסוני המתון שכולל בראש את ערב הסעודית, מצרים, ירדן ומדינות המפרץ למעין סכר בהתהוות מול ציר סוריה-איראן-חיזבאללה. בינתיים איראן מתקדמת.
רוסיה שממנה הייתה ציפייה לאזן את התמונה עסוקה בשליחת זרועות למזרח התיכון ובניסיון להרחיב את השפעתה עם טורקיה, ערב הסעודית, מצרים, לבנון ומדינות נוספות. במערכת הביטחון בישראל עדיין לא הכריעו בשאלה האם התמיכה באסד והכניסה לסוריה היא אסטרטגיה סדורה או ניצול הזדמנויות שנקלעו לדרכו של הנשיא ולדימיר פוטין. למרות זאת רוסיה ממשיכה להרחיב את קשריה ולמנף הזדמנויות. בשלב זה כל עוד איראן לא מפריעה לאינטרסים של רוסיה, שמעוניינת בשקט, פוטין לא יגדיר את האיראנים כבעיה. השאלה היא מה יקרה ברגע שהם יחממו את האזור או שיחרגו מההסכם הלא כתוב לא להפריע למוסקבה.
גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שנאם בפומבי והניח את הזרקור על איראן, הסכם הגרעין וקידום הטרור במזרח התיכון, בשונה מאירופה שרוצה לחנך את איראן ולהפוך אותה לשחקן טוב, לא באמת הצליח להביא לשינוי נראה לעין. איראן, לפי גישה ישראלית, פועלת תחת משנה סדורה ואסטרטגיה חדה עם הרבה סבלנות להגיע להפצת המהפכה במזרח התיכון עם כל מה שמשתמע מכך.
איראן הימרה על אסד בתחילת מלחמת האזרחים ושיחק לה המזל. זה לא היה ברור שבמצבה הכלכלי הגרוע של איראן היא תעביר כספים ומשאבים אדירים לטובתו של אסד ותחזיר לטהראן ארונות של לוחמים ומפקדים שנהרגו בשטח סוריה. עכשיו היא מנסה לגזור את הקופון הגדול. במערכת הביטחון אומרים בצורה ברורה כי איראן מנסה למקסם את הקרבה לאסד לא רק בתחום הצבאי אלא גם בתחום הכלכלי והגיאוגרפי. בחזון שלה היא רוצה נמל ימי בחופי סוריה, בסיסי צבא, ציר יבשתי מאיראן דרך עיראק לסוריה ויכולת לשכן את המליציות השיעיות על אדמת סוריה ללא הגבלת זמן.
אסד, לפי הערכות של גורמים במערכת הביטחון, לא באמת עומד מהצד ונותן לעניינים להתנהל מאליהם אלא משפיע מאוד על התהליך. הוא מבין שהוא חב חוב גדול לאיראן ולחיזבאללה אבל כדי לבנות את העתיד של משטרו ולנסות להחזיר את סוריה למה שהייתה בעבר הוא חייב את רוסיה לצדו. היא היחידה שמסוגלת להגן עליו מפני העולם ולבנות מחדש את צבאו. לכן, אגרסיביות איראנית בכל מה שקשור לתהליך ההתבססות לא מסכן רק את האינטרסים הישראלים ושל מדינות הסוניות המתונות אלא גם את אסד עצמו שרוצה את רוסיה תומכת באופן מובהק. עד כה בשאר אסד מצליח לתמרן בין השחקנים עד שיגיע הרגע שבו יהיה חייב לקבל החלטות קשות.