פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השיגור שעלול להוביל לעימות כולל: התרחיש לפריצת מלחמה בקוריאה

      בסימולציה סגורה, שתכניה הגיעו לידי וואלה! NEWS, ניסו מומחים סינים וישראלים להעריך כיצד ייראה עימות בין טראמפ לקים - ואיך למנוע אותו. תקיפת אזהרה מפיונגיאנג עשויה להצית תגובה אמריקנית חריפה, ואחריה מתקפת סייבר מסיבית מצד המשטר הקומוניסטי. כך זה יראה

      השיגור שעלול להוביל לעימות כולל: התרחיש לפריצת מלחמה בקוריאה
      צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

      איך תיראה מלחמת קוריאה השנייה? מה יצית אותה - האם אותה טעות בחישוב מצד נשיא ארצות הברית או מנהיג קוריאה הצפונית? האם מכת מנע אמריקנית שתחליט כי פיונגיאנג עומדת לחצות את נקודת האל-חזור ולהגיע ליכולת לאיים על ארצות הברית בנזק כבד? או שאולי תהיה זו מכת מנע צפון קוריאנית שתחשוש להישרדות הממשל? ואם תפרוץ המלחמה, האם היא תהיה קרקעית ובסגנון המלחמה הראשונה, תוך תגבור בטילים ובלוחמת סייבר? ושאלת השאלות – האם ומתי תשתמש פיונגיאנג בנשק להשמדה המונית, ועל איזו מטרה? סיאול וטוקיו הן המועמדות הברורות, אך אולי ישוגר טיל גם לוושינגטון – ואולי סין ורוסיה ימצאו עצמן מתערבות.

      העולם מקווה שרשימת שאלות ארוכה זו תיוותר תיאורטית בלבד, ותמשיך להיות בגדר תכניות מגירה. התרחיש הזה דובר ברחבי העולם על ידי פרשנים, אסטרטגים, אנשי צבא, דיפלומטים ומי לא – ובין השאר גם בוואלה! NEWS. השבוע התקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה יום עיון שכותרתו "סין כמעצמת על – משמעויות אסטרטגיות לישראל". המכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי, בשיתוף המועצה הישראלית ליחסי חוץ וסיגנל (מכון לשיתופי פעולה בין ישראל וסין, א"נ), ערכו את יום העיון, ובו השתתפו בכירי החוקרים בתחום, ובהם גם שלושה חוקרים בכירים מסין.

      במסגרת יום העיון נערכה סימולציה בינלאומית סגורה. ד"ר שאול שי, מנהל המחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה בראשות האלוף (מיל') עמוס גלעד, אלוף-משנה (מיל') וקצין מודיעין לשעבר, עמד בראש הסימולציה. קבוצות חוקרים חולקו להיות שחקני המפתח בשאלות לגבי איך יראה המשבר הקוריאני הבא ואיך יראו המהלכים. גם המשתתפים הסינים לקחו חלק בסימולציה, אחד מהם, יאנג סיו, אף עמד בראש צוות המשא ומתן של סין עם קוריאה הצפונית.

      עוד בוואלה! NEWS
      הלוויין חשף - וטראמפ זעם: סין עוקפת סנקציות על צפון קוריאה
      מפציצים, טילי שיוט - ומיליוני הרוגים: כך תיראה מלחמה בצפון קוריאה
      קוריאה הצפונית: "הסנקציות החדשות נגדנו הן הכרזת מלחמה"

      קים ג'ונג' און, מנהיג קוריאה הצפונית, יחד עם חניכי האקדמיה הצבאית בארצו, 14 באוקטובר 2017 (רויטרס)
      למשבר מולו יהיו השלכות גלובאליות. מנהיג קוריאה הצפונית קים (צילום: רויטרס)

      המשתתפים במשחק, תיאורטי היום, אולי ממשי להחריד בקרוב, ייצגו את קוריאה הצפונית, רוסיה, סין וארצות הברית - יפן וקוריאה הדרומית היו חלק מארצות הברית לצורך הסימולציה. מכיוון שלמשבר שכזה יהיו השלכות גלובליות מרחיקות לכת, נעשה ניסיון לבחון כיצד יושפעו גם איראן וישראל. תרחיש הפתיחה הגיוני עד צמרמורת: ארצות הברית וקוריאה הדרומית עורכות תרגיל צבאי רחב היקף, כפי שהן עושות מדי שנה. קוריאה הצפונית מאיימת כדרכה בדם, אש ותימרות עשן – משגרת טיל בליסטי הפוגע בשטח פתוח באי גואם, אי אמריקני המשמש בין השאר בסיס אווירי וימי חשוב, ומאיימת שזו ההתראה האחרונה. בתגובה מורה הנשיא טראמפ על מטח טילי שיוט המשמיד את הבסיס שממנו נורה הטיל.

      בינתיים, ובמקביל, ספינה אמריקנית עוצרת ספינה איראנית ובה נשק מקוריאה הצפונית עבור המורדים החות'ים בתימן. החות'ים משגרים טיל בליסטי לעבר הבסיס האווירי הסעודי בתבוכ, ומאיימים כי ביכולתם לפגוע בכל מטרה בשטחה של ערב הסעודית ובבעלי בריתה הציונים. כידוע, הם כבר הוכיחו יכולות מסוג זה כששיגרו טילים לריאד, האחרון שבהם נועד לפגוע בארמון בזמן ישיבה של ההנהגה הסעודית. כמו כן משגרים החות'ים השיעים, הנתמכים בידי איראן טילי חוף-ים באזור מיצרי באב אל-מנדב נגד משחתת אמריקנית שאינה נפגעת.

      טיל חוף-ים אחר פוגע בספינה סינית וגורם לנזק, אך הספינה מצליחה להגיע לנמל ג'יבוטי. במהלך התפתחות המשחק, הצוות שהרכיב את את קוריאה הצפונית שילח לוויין לחלל, איתות לארצות הברית על יכולותיה של פיונגיאנג, ביצע מתקפת סייבר - כמובן בלי להזדהות - על המערכת הכלכלית האמריקנית – אבל גם החל לגשש אחרי שיחות עם ארצות הברית בערוצים חשאיים.

      נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישיבת קבינט בוושינגטון. 2 בנובמבר 2017 (GettyImages)
      לא ברור עד כמה מנהיגים קפריזיים יצליחו להיות מאופקים. טראמפ (צילום: GettyImages)

      במהלך המשבר התיאורטי הזה הצליחו הצדדים להימנע ממלחמה כוללת, הפעילו מדיניות של הליכה על הסף – ולעתים חצייתו. לא לגמרי ברור עד כמה מנהיגים קפריזיים, בעלי שלל שיקולים ובהם שיקול אלקטורלי, יוקרה מדינית, כבוד לאומי ויוקרה אישית אכן יצליחו להיות מאופקים כל כך.

      למרות הכול - יכולת ההשפעה של רוסיה וסין מוגבלת

      התובנה החשובה ביותר אולי שעלתה מהסימולציה, ויש להדגיש שוב שהיא נתמכת בידי מומחים סיניים, מקורבי הממשל המכירים היטב את ארצם ואת קוריאה הצפונית, היא שלקוריאה הצפונית מדיניות עצמאית ויכולת ההשפעה של רוסיה ושל סין עליה מוגבלת. קיימת, אבל מוגבלת. קוריאה הצפונית ממשיכה בנחישות אל יעדיה האסטרטגיים מול ארצות הברית, תוך לקיחת סיכונים, כשיעדי המשטר הם קודם כל הישרדותו, הכרה במעמדה כמעצמה אזורית וכמדינת גרעין והסגת הכוחות האמריקניים מקוריאה הדרומית.

      ארצות הברית שואפת להימנע ממלחמה ארוכה, יקרה ורבת קורבנות בחצי האי הקוריאני ועל כן נקטה בפעולות להנמכת גובה הלהבות, כשהאסטרטגיה המרכזית שלה היא שיתוף פעולה עם בייג'ינג ומוסקבה להפעלת לחץ על פיונגיאנג, וכלי הנשק המרכזי הוא זה שעבד במשבר הטילים עם קובה - הפעלת סגר ימי ואווירי על קוריאה הצפונית, כשרוסיה וסין גם הן חוסמות את גבולן עם המדינה הסוררת. סין מבחינתה לא רוצה כמובן בהתמוטטות המשטר הצפון קוריאני, דבר שיביא עשרות מיליוני פליטים מזי רעב אל אזור הגבול שלה, ובעתיד הרחוק יותר מעצמה קוריאנית מאוחדת פרו מערבית בגבולה. לכן, היא משתפת פעולה בחסימת הגבול ובהבהרה למשטר קים מה גבולות התמיכה שלה בו. כך גם רוסיה.

      הטיל הצפון קוריאני הווסונג-15 משוגר לעבר הים של יפן, 28 בנובמבר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית)
      סין לא תתמוך במלחמה מצד פיונגיאנג. שיגור הטיל הבליסטי בקוריאה הצפונית, נובמבר (צילום: סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית)

      בדיון במסגרת הכנס אמרו הסינים כי סין לא תתמוך בקוריאה הצפונית אם זו תפתח במלחמה, אבל תתערב אם ארצות הברית תפתח בה. ובכל מקרה – וזו אולי הנקודה החשובה מכל – סין לא תהיה מוכנה לפלישה צבאית מעבר לקו הרוחב 38, אל תוך קוריאה הצפונית, במטרה למוטט את משטרו של קים ולהביא לאיחוד המדינה תחת סיאול.

      בתרחיש המוצג כאן, בייג'ינג נוקטת עמדה מגשרת, לנוכח חוסר שיתוף פעולה של קוריאה הצפונית, נוקטת צעדי ענישה מוגבלים וחוסמת את גבולה עם קוריאה. כך גם רוסיה – הנחת היסוד היא שכמו במשברים רבים אחרים, סין ורוסיה מתואמות ביניהן ופועלות בשיתוף פעולה. לכל אחת מהן כמובן אינטרסים שונים, ראייה אסטרטגית שונה ויש אזורי חיכוך – אבל ככלל הן מתואמות, בעיקר מול המערב. בסימולציה רוסיה דווקא הצליחה להיות המגשרת בין וושינגטון לפיונגיאנג, הצליחה להגיע להבנות משותפות וכאמור הציגה חזית אחידה עם סין, כולל משלחת משותפת לשתי המדינות לקוריאה הצפונית.

      איראן צפויה לציית לארה"ב, וישראל למזער את התערבותה

      בזירה שלנו – איראן הוזהרה בתקיפות על ידי ארצות הברית שלא לנסות ולנצל את המשבר הזה נגד בעלות בריתה של ארצות הברית באזור, במיוחד ישראל. היא צייתה, בעיקר בשל חשש מתגובה, עקב עמדתה הכלכלית הרעועה והרצון להגן על הנכסים האסטרטגיים שצברה באחרונה בסוריה ובתימן.

      ישראל במשחק הזה נקטה במדיניות לפיה ירושלים אינה צד לסכסוך בקוריאה, המרוחק מאיתנו גם גיאוגרפית וגם עניינית. זאת, למרות שכמובן יש הקשרים ישראליים או מזרח תיכוניים בסכסוך, החל בדוגמה שקוריאה הצפונית מהווה למדינות סוררות, איראן בראשן, כיצד להגיע לנשק להשמדה המונית, ועד שיתוף הפעולה של פיונגיאנג עם איראן ומדינות אחרות. כמובן בזמן משבר המאיים להפוך למלחמה כוללת, תשומת הלב של ארצות הברית בעיקר לישראל נמוכה, אם כי וושינגטון ממשיכה לגבות את ישראל מול איראן באיום שלא לנצל את המצב הנפיץ.

      נשיא איראן חסן רוחאני, אפריל 2017 (רויטרס)
      ארצו צפויה להגיב באיפוק לנוכח הסנקציות. נשיא איראן חסן רוחאני (צילום: רויטרס)

      בסיכומו של התרגיל המחשבתי המרתק הזה, תובנות מרכזיות נוספות היו כי בזמן משבר גלובאלי המתרחש בקוריאה, או בכל מקום מרוחק אחר, תשומת הלב האמריקנית לישראל ולמזרח התיכון תפחת כמובן. ישראל תצטרך להתמודד עם ההשלכות בעיקר לבדה. קוריאה הצפונית ואיראן הן מדינות רציונליות, המנהלות דיפלומטיה מפוכחת ולא נטולת הישגים, וגם בזמן משבר ינסו – ואולי יצליחו – למקסם את הרווח שלהן מהמשבר. בסופו של דבר, לכל המדינות המעורבות היה בתרחיש אינטרס למנוע מלחמה, והמלחמה נמנעה. וכך באמת קרה עד כה, לא רק בחדר הסימולציה בישראל אלא בשטח, בגבול המבוצר בעולם.

      רק מילת אזהרה אחת מההיסטוריה: למשברים דינמיקה משלהם. לא תמיד ההיגיון השקול והחישוב הרציונלי הם שקובעים, אלא שלל גורמים אחרים –יוקרה, כבוד, הכרח להיראות כמי שלא נכנע לתכתיבים. ויש דוגמאות כמובן, והבולטת בהן היא קיץ 1914.

      גם ערב מלחמת העולם הראשונה היה לכל המדינות אינטרס למנוע מלחמה. כל אדם שעיניו בראשו והוא רציונלי ניבא שלא תפרוץ מלחמה כי זה לא הגיוני, ההרס יהיה נורא, ממדי ההרג בלתי נתפסים, החורבן הכלכלי אדיר, והאימפריות – בעיקר אלה שיתחילו את המשבר – יתמוטטו ויקרסו על משטריהן ושליטיהן. ההמשך ידוע.

      עוד בוואלה! חדשות