"הזיכרון היחיד שלי": מאבקה של אילנה ראדה להשבת הטלפון של תאיר נמשך

בית המשפט העליון דן היום (שני) בבקשתה של אילנה ראדה, אמה של תאיר ראדה, לקבל לידיה את הטלפון הנייד של בתה המנוחה, שנתפס במהלך חקירת הרצח. השופטים לא הכריעו בסוגיה, והחלטתם תינתן בהמשך.

בשנה שעברה דחה בית המשפט המחוזי בנצרת את בקשתה של ראדה, בנימוק שסנגוריו של רומן זדורוב, שהורשע ברצח, מתכוונים להגיש בקשה למשפט חוזר, ולכן יש להשאיר בינתיים את המוצגים - שמהווים ראיות - בחזקת המדינה. בשל כך, פנתה האם לבית המשפט העליון.

"זה הזיכרון היחיד שנשאר כחלק מדברים ששייכים אליה", אמרה היום ראדה לוואלה! NEWS. "המחשב הוא למעשה של כלל הבית. יש שם זכרונות של כל המשפחה, אז אין פה עניין של לבוא ולהתנסח משפטית על מה שנמצא בתוך המחשב. אני רוצה דברים שהם שייכים לי".

עוד בוואלה! NEWS:
"אנשים מסתגרים בבית עם אלות": הכנסת דנה במכת הכלבת
מי ניסה לחסל בת 25 מהצפון? "ברצח אין כבוד ואין בו רומנטיקה"
למרות ההערכות: תא"ל אורי גורדין לא ימונה לתפקיד המזכיר הצבאי

מאחורי בקשתה של ראדה מסתתר מאבק משפטי עקרוני בנוגע לשמירת ראיות בידי המדינה. כל הכרעה של בית המשפט העליון עלולה להשפיע לפחות על שלושה תיקים שמתנהל כיום בבתי המשפט השונים, אך גם על אינספור תיקים עתידיים, ובעיקר בקשות למשפטים חוזרים.

בשל השאלה העקרונית, הסנגוריה הציבורית קיבלה מבית המשפט אישור להציג את עמדתה במסגרת הדיון בבקשתה של ראדה, ובית המשפט העליון קבע דיון בשלושה שופטים – יצחק עמית, דוד מינץ ונועם סולברג. כבר בתחילת הדיון הבהיר השופט עמית כי "רובו ככולו של הדיון נוסב סביב השאלה העקרונית שבגללה הרחבנו את ההרכב לשלושה. התיק הספציפי אינו הנושא העיקרי, ואנחנו נתמקד בנושא העקרוני".

בבית המשפט המחוזי התנגדה המדינה להשיב לראדה את הטלפון. היא טענה שלאור העובדה שהוא נתפס בזירת הרצח, ובוצעו בו בדיקות הנוגעות להליך, ואף נטענו בקשר אליו טענות שונות של ההגנה - אין להשיבו. עמדת המדינה התבססה על פסיקה של בג"ץ, לפיה החוק הרלוונטי לעניין הוא חוק הארכיונים, הקובע כי למעט במקרים חריגים, יש לשמור את החפצים לצמיתות.

אלא שבהליך בפני בית המשפט העליון פתאום חזרה בה המדינה. הסיבה הייתה הנחיה של פרקליט המדינה, שי ניצן, שקבע בספטמבר האחרון כי ההחלטה של בג"ץ "מוטעית מיסודה", וכי לאחר פרק זמן מסוים מתום הדיונים בתיק יש להשמיד את הראיות או לאפשר להשיבן לבעליהן. מנגד, הסנגוריה הציבורית טוענת כי עמדה זו "עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לנידונים המבקשים לערער על פסק דינם או לקיים בעניינם משפט חוזר ולפגוע ביכולתה של מערכת המשפט הישראלית לאתר ולתקן הרשעות שווא".

אנשי הסנגוריה אף כתבו בבקשתם כי "למרבה הצער, ניסיונה של הסניגוריה הציבורית מלמד כי בישראל קיימת תופעה נרחבת של השמדת מוצגים בתום ההליך המשפטי. תמונת מצב זו הובילה לא אחת לכך שפניות רבות שטופלו במחלקה למשפטים חוזרים נסגרו לאחר שהסניגוריה הציבורית פנתה לרשויות והתבשרה כי המוצגים בתיק אבדו, הושמדו או בוערו בהליך מכוון".

בדיון היום טען נציג המדינה כי בימים האחרונים הועברה לשרת המשפטים, איילת שקד, הצעת חוק שתסדיר את הנושא. לדברי נציגת הסנגוריה הציבורית, אף שאנשי הסנגוריה היו מעורבים בחלק מהליך גיבוש ההסדר החדש, הטיוטה לא הובאה לידיעתם והיא לא תוצאה של הסכמות איתם – אלא מבטאת את עמדת המדינה. לכן, המשיכה, עד שיעבור חוק חדש, יש להמשיך לפעול בהתאם לפסיקת בג"ץ.