ארצות הברית וישראל ניצבות כתף אל כתף בקרב דיפלומטי לסיכול הצבעה בעצרת הכללית של האו"ם המבקשת לדחות את הצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ על הכרה אמריקנית במעמדה של ירושלים כבירת ישראל. הערב בשעה 17:00 (שעון ישראל) תתכנס העצרת הכללית של הארגון בניו יורק לדיון בהצעת החלטה הדוחה את הכרזתו של טראמפ בתחילת החודש. הדיון ייפתח בנאומים של נציגי טורקיה ותימן שיזמו את ההחלטה כנציגותיהן של המדינות המוסלמיות והליגה הערבית, בהתאמה. לאחר מכן ינאם בעצרת הנציג הפלסטיני ואחריו יעלה שגריר ישראל באו"ם דני דנון.
הבוקר, לקראת ההצבעה, אמר דנון כי "הפלסטינים ממשיכים להוליך שולל את הקהילה הבינלאומית ולהסתתר מאחורי דיונים חסרי תוכן במקום להתיישב סביב שולחן המשא ומתן. אף דיון, הצבעה או החלטה לא ישנו את האמת ההיסטורית שירושלים היא בירת העם היהודי ומדינת ישראל- כך היה וכך יהיה". ייתכן כי לאחר נאומו של דנון יתווספו נציגים של מדינות נוספות שיבקשו את רשות הדיבור עוד בטרם תיערך ההצבעה.
גורם מדיני הבקי במאמצים הדיפלומטיים לסיכול ההצעה אמר הלילה לוואלה! NEWS כי בעוד שלא חל שינוי בהערכה כי ההצעה תזכה לרוב בזכות "הרוב האוטומטי" שיש לפלסטינים בעצרת הכללית, ישנו שינוי מסוים בעמדתן של חלק מהמדינות בגלל הלחץ של ארצות הברית ושל ישראל, וכי נציגי כמה מדינות צפויים להיעדר מההצבעה. "מבלי לנקוב בשמות, יש כאלה שהשתכנעו", אמר הגורם. בישראל מצפים כי מלבד צ'כיה, גם הונגריה תתנגד או תימנע בהצבעה, כך שמדינות האיחוד האירופי לא יצביעו פה אחד בעד ההצעה. אמש אמרו גורמים שעודכנו בפרטי ההחלטה לוואלה! NEWS כי המשלחת האמריקנית לאו"ם ביקשה מישראל לפעול מול מדינות אפריקה לסיכול ההחלטה, שכן עם חלקן יש לה יחסים קרובים יותר מאשר ארצות הברית.
לקריאה נוספת:
האו"ם יצביע מחר נגד ההכרה בי-ם; ארה"ב מאיימת: "נרשום שמות"
ארה"ב הטילה וטו על הצעה מצרית נגד ההכרה בירושלים כבירת ישראל
עם כל הכבוד לטראמפ: עמדת הממשל הרשמית כוללת הכרה רק במערב ירושלים
נוסח ההחלטה שיעלה להצבעה דומה מאוד לנוסח שעלה לדיון במועצת הביטחון מוקדם יותר השבוע ושעליו הטילה ארצות הברית וטו. בין היתר נכתב בהחלטה כי האו"ם "מביע חרטה עמוקה על ההחלטות האחרונות שהתקבלו לגבי הסטטוס של ירושלים", ותומך בכך ש"כל החלטה או פעולה אשר משנה את האופי, הסטטוס או הדמוגרפיה של העיר הקדושה ירושלים היא חסרת תוקף חוקי, ועליה להתבטל בהתאם להחלטות קודמות של מועצת הביטחון".
עוד נכתב בהצעה כי האו"ם "דורש שכל המדינות יצייתו להחלטות מועצת הביטחון בנוגע לירושלים, ולא יכירו בשום צעד או פעולה המנוגדות להחלטות אלה" וכי הארגון "מדגיש כי ירושלים היא נושא להסדר הקבע, אשר ייפתר במשא ומתן בהתאם להחלטות הרלוונטיות של האו"ם בעניין".
בניגוד להחלטה של מועצת הביטחון, אשר לה מעמד משפטי מחייב, החלטת העצרת הכללית היא בעלת משמעות הצהרתית בלבד. למרות זאת, בוושינגטון רואים בקידום ההצעה פגיעה בריבונות האמריקנית והתערבות בשיקול הדעת הבלעדי של הממשל לגבי היכן למקם את השגרירות שלו בישראל.
טראמפ איים לקצץ בסיוע למדינות שיתמכו בהחלטה
הנשיא טראמפ זעם על טיוטת ההחלטה וראה בה עלבון כלפי ארצות הברית מצד האו"ם. אתמול הוא איים כי מדינות שיצביעו בעד ההחלטה ייפרדו מן הסיוע שמעניקה להן ארצות הברית. "יש מדינות שלוקחות מאתנו מאות מיליוני ואפילו מיליארדי דולרים ואז מצביעות נגדנו. ובכן, אנחנו נעקוב אחרי ההצבעה. שיצביעו נגדנו, נחסוך הרבה, לא אכפת לנו. זה לא יקרה יותר שיצביעו נגדנו ואנחנו נשלם מאות מיליוני דולרים. לאנשים נמאס שארצות הברית מנוצלת. לא ינצלו אותנו יותר". באופן חריג, לטראמפ לא נקבע כל אירוע להיום, ולוח הזמנים הפומבי שלו המופץ לתקשורת נותר ריק לחלוטין.
טראמפ הצהיר פעמים רבות בעבר כי הוא רואה באו"ם ארגון מיושן שלא ממלא את ייעודו, ולא הסתיר את חוסר שביעות רצונו מכך שארצות הברית מממנת 22% מתקציבו. בנוסף לכך, כבר במהלך קמפיין הבחירות שלו יצא טראמפ נגד סיוע החוץ הנרחב שמקבלות מדינות רבות בעולם מארצות הברית. טראמפ אף הבהיר כי הוא רואה בכך בזבוז של כספי משלמי המסים, וזאת בניגוד לסיסמת הבחירות שלו: "אמריקה תחילה". על רקע זה, לא מן הנמנע כי אם אכן ההחלטה תעבור היום, הנשיא ימהר לנקוט צעדים אופרטיביים לשלילת סיוע החוץ למדינות מסוימות.
סיוע החוץ של ארצות הברית לשנת 2018 צפוי לעמוד על כ-25.8 מיליארד דולר. הסיוע האמריקני מחולק ליותר ממאה מדינות באמצעות 20 סוכנויות ומשרדים שונים של הממשל, החל ממחלקת המדינה ומשרד ההגנה, ועד לסוכנות להגנת הסביבה, והסוכנות לפיתוח הסחר. הכספים מועברים בתחומים רבים אשר מקדמים אינטרסים אמריקניים כמו זכויות אדם, בריאות, סיוע הומניטרי ומאבק באידאולוגיה קיצונית. המדינות הבולטות ביותר המקבלות סיוע מארצות הברית מבין אלה שצפויות לתמוך בהחלטה הן מצרים, המקבלת 1.3 מיליארד דולר סיוע וירדן הזוכה לסכום של מיליארד דולר. אחריהן בתור נמצאת אפגניסטן עם 782 מיליון, ושורה ארוכה של מדינות ערביות ואפריקניות הזוכות לסיוע בסכומים הנעים בין 100 מיליון ל-600 מיליון דולר.
