פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכת הכלבת: אשפה נערמת ליד היישובים - והתנים באים לחפש מזון

      מספר מקרי הכלבת כבר יותר מכפול לעומת השנה שעברה. מומחים טוענים כי הפתרונות אינם מספקים, ובינתיים אתרי האשפה האורגנית מזמינים ליישובים חיות בר נגועות שמחפשות מזון. ח"כ לוי-אבקסיס: "יש תחושה שחיי תושבי הצפון הם כקליפת השום"

      מכת הכלבת: אשפה נערמת ליד היישובים - והתנים באים לחפש מזון
      צילום: אבי כהן, עריכה: יאיר דניאל

      עם התוצאה החיובית שהתקבלה היום (שני) בבדיקת כלבת שנערכה לכלב שנמצא במושב ירדנה שבעמק המעיינות, המעלה את מניין מקרי הכלבת מאז תחילת השנה ל-66, ניתן להתחיל ולסכם את שנת 2017 כאחת השנים שבהן המחלה התפרצה באופן הקשה והנרחב ביותר זה כמעט עשור. בשנת 2009 היו בסך הכול 58 מקרי כלבת, ואת השנה הנוכחית אנחנו צפויים לסיים בקצב הנוכחי עם כ-70 מקרים, אם לא יותר. בעת שנעשים ניסיונות מסוימים למגר את התופעה, לאחת הבעיות העיקריות לא ניתן מענה - פגרי צאן ועופות מושלכים בקרבת היישובים ומביאים להצטברות אשפה אורגנית, המזמינה חיות בר נגועות בכלבת לפתח ביתם של תושבי הצפון.

      מוקדם יותר היום הקדישה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס נאום בן דקה שנשאה במליאת הכנסת לתופעה, המהווה לדבריה הפקרות מוחלטת. "יש תחושה שחיי התושבים בצפון הם כקליפת השום בעיניי הממשלה", אמרה. "באזור שלנו - בית שאן, עמק המעיינות, בקעת הירדן - יש התפרצות כלבת, כאילו היינו בימי הקמת המדינה, ואי אפשר להשתלט על זה".

      עוד בנושא:
      ממשלת ישראל, תתעוררי – התפרצות הכלבת הורגת את הצפון
      מקרה נוסף של כלבת בצפון: "עולה הסיכון שמישהו יידבק וימות"
      הכלבת מתפשטת בירדן - ואזרחי הממלכה הורגים כלבים משוטטים

      זבלות פיראטיות בגליל, בהן מושלכים פגרי בעלי חיים (מערכת וואלה! NEWS , -)
      חיות בר מחפשות מזון ומוצאות אותו ביישובים. אשפה באזור הצפון

      ח"כ לוי-אבקסיס הוסיפה כי התופעה משתלטת על שיגרת החיים של ההורים והילדים. "אנשים יוצאים לעשות ספורט עם אלה ביד, למקרה שתן או כלב יתקפו אותם", אמרה. "מדובר בשינוי שגרה של כל כך הרבה תושבים שזועקים: אנחנו מפחדים לצאת מהבית, מפחדים לקחת את הילד לגן שעשועים, מפחדים לצאת עם הילד אחרי ארבע אחר הצהריים. אם היה מדובר באירוע טרור, לממשלה היו תשובות - היה מודיעין, הייתה יכולת לספק ביטחון. כשמדובר בכלבת, בסוף 2017, עדיין מדובר בפריפריה הצפונית - רחוק מהעין, רחוק מהלב".

      בשבוע שעבר, בעקבות כתבה שפורסמה בוואלה! NEWS על מחדלי הממשלה בטיפול במחלה, יצאה ח"כ לוי-אבקסיס בדרישה לקבל תשובות לגבי הצעדים שנעשים כדי למגר את המחלה. במקרה האחד לפני האחרון היה מדובר ברפת במושב נהלל, שבה התגלה עגל בן חודש הנגוע במחלה, ויום קודם לכן ננשכו אישה בקיבוץ עין חרוד ועובד זר במושב כפר יחזקאל על ידי תנים בשני מקרים שונים. בשני מקרים אלה, התנים נמלטו ולכן לא ניצודו - ולא נספרו במניין הכלבת. זאת, על אף שמהתנהגותם התוקפנית אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהם ככל הנראה נגועים במחלה. לדברי ח"כ לוי-אבקסיס, "בינתיים המחלה מתפשטת למרכז. אולי הסכנה שאורבת לתושבי המרכז, היא שתושיע את תושבי הצפון".

      בשנה שעברה התגלו 29 מקרי כלבת בסך הכול, ובשנתיים שלפני כן עוד פחות מכך. בינתיים, מתרחבים מבצעי חיסוני הדחף ביישובים רבים ומתבצעים סירוסים ועיקורים של חתולי וחתולות רחוב. ביישוב גן נר פועלת מרפאה וטרינרית ניידת של משרד החקלאות. התפשטות המחלה מערבה - לנהלל, ודאי מילק וואדי ערה, הביאה את השירות הווטרינרי של עיריית חיפה למבצע פיזור פיתיונות חיסון לחיות בר, בדגש על תנים ושועלים.

      זבלות פיראטיות בגליל, בהן מושלכים פגרי בעלי חיים (מערכת וואלה! NEWS , -)
      הפגרים מושלכים בשטח במקום במתקן המיועד לכך

      במסגרת מהלך זה, המתבצע בשיתוף השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות וברשות הטבע והגנים, פוזרו עד כה כ-350 פיתיונות באזורים שלא מיושבים הגובלים בפארק הכרמל. מלבד מרכיבי מזון, הפיתיונות, שפוזרו מהאוויר באמצעות מטוסים קלים, כוללים בתוכם גם תרכיבי חיסון המועברים למערכת החיסון של חיית הבר לאחר אכילת הפיתיון.

      בימים הקרובים יפזרו אנשי השירות הווטרינרי עוד כאלף פיתיונות חיסון נוספים בפתחי הוואדיות בחיפה, במטרה ליצור חגורת חיסון היקפית בעיר חיפה ובכך למנוע את התפשטות המחלה. עם זאת, מומחים שבים ואומרים כי מבצעי החירום, חשובים ככל שיהיו, לא ימגרו את נגע הכלבת נוכח כמויות המזון הגדולות הזמינות לחיות הבר המעבירות את המחלה. "בגורם העיקרי להופעת המחלה לא נוגעים", אמר וטרינר המתמחה בבריאות הציבור. "כמויות אדירות של פגרי צאן ועופות מושלכים למטמנות ולבורות פתוחים שמזמינים את התנים להגיע ולאכול, וכשהמזון נגמר הם מחפשים אותו ביישובים. הבעיה היא שאין חוק שיסדיר את הנושא".

      הוא טוען כי "על דבר אחד אף אחד לא נתן את הדעת - תנים לא מגיעים לשום מקום סתם. הם מחפשים מזון והם מוצאים אותו כאן בישראל, סמוך ליישובים". לפני כחודשיים אמר הזואולוג פרופסור יורם יום-טוב בכתבה על התפשטות הכלבת כי "בני אדם זורקים או משאירים בטבע אשפה אורגנית, המהווה מזון עבור חיות הבר. יש טיפול לא נאות של הרשויות באשפה, וכתוצאה מכך חל גידול באוכלוסיית חיות הבר. זה נובע מסיבות שונות, בהן שחיטות ללא פיקוח וטרינרי, או אתרי אשפה לא מגודרים שבהם ניתן לראות לעיתים מאות שועלים ותנים".

      זבלות פיראטיות בגליל, בהן מושלכים פגרי בעלי חיים (מערכת וואלה! NEWS , -)
      "אם היה מדובר באירוע טרור, לממשלה היו תשובות". פגר באזור הגליל

      הווטרינר ששוחח עם וואלה! NEWS הסביר כי "בכל עדר צאן, ויש בצפון הרבה כאלה, מעת לעת מתה כבשה מסיבות שונות שאינן שחיטה, מוות טבעי או מחלה למשל. כך קורה גם בלולים. מה עושים עם הפגר? שום דבר. זורקים אותו או טומנים אותו באדמה, מביאים למטמנות או זורקים בבור לא מכוסה". לדבריו, "התנים מריחים את הפגרים, גם אם הם מכוסים בשכבת אדמה, ומגיעים לאכול".

      יש לציין כי יש בצפון מתקן לטיפול בפגרי בעלי החיים, אולם, חלק ניכר מהפגרים כלל לא מובל אליו משיקולים כלכליים של משליכי הפגרים, שמבקשים לחסוך את עלויות ההובלה אל המפעל. "הבעיה העיקרית היא שמי שמשליך את הפגרים האלה יודע שהוא גורם לנזק תברואתי חמור, אבל הוא לא עובר על החוק, משום שמדינת ישראל עדיין לא החליטה מה לעשות עם פגרי הצאן שלה", הוסיף הווטרינר.

      זבלות פיראטיות בגליל, בהן מושלכים פגרי בעלי חיים (מערכת וואלה! NEWS , -)
      אשפה באזור הגליל