"מחובתם של רשות מקומית, של מוכתרי כפרים, ושל שייח שבטים, לסייע איש איש באזורו שלו, בידי כל פקיד ממשלת ישראל להוציא לפועל את הפקודה הזאת וכל תקנות שיותקנו על פיה". כך מסתימת פקודת הכלבת-1934 שנקבעה על ידי שלטון המנדט על ארץ ישראל ועדיין תקפה גם היום. 83 שנים חלפו מאז השלטון הזר קבע כיצד לפעול מול המחלה הקטלנית. מאז קמה המדינה ואימצה את התקנה המנדטורית, היא עדכנה אותה מדי פעם והפכה אותה לרלוונטית.
התפרצות הכלבת בחודשים האחרונים ממחישה כי לעתים מדינת ישראל עדיין נלחמת במחלה בכלים של אתמול. כך לדוגמא בתהליך המסורבל שבו מרפאה בעמק יזרעאל נאלצה להרדים ולעשות המתת חסד לכלב שגילה סימנים עצביים, שלחה את הגופה ללשכה הווטרינרית המחוזית, שדרשה שהמרפאה תעביר באופן פרטי את הכלב לבדיקה במעבדה לכלבת בבית דגן, בלי לקחת אחריות על הסכנה.
זאת אחרי שהחודש כבר נמצא באיזור מגידו כלב שחוסן והיה נגוע בכלבת, וזו לא הפעם הראשונה שדבר כזה קורה.
עוד בוואלה! NEWS:
מקרה נוסף של כלבת בצפון: "עולה הסיכון שמישהו יידבק וימות"
חשד למקרי כלבת נוספים בצפון הארץ; תן התנפל על מכוניות ונורה
הכלבת מתפשטת בירדן - ואזרחי הממלכה הורגים כלבים משוטטים
אזור העמקים מצוי במצב חירום. אנשים יוצאים מהבתים עם אלות, מחשש כי חיה נגועה תסתער עליהם. אבל במקרה שאירע בעמק יזרעאל, במקום לדאוג ישירות לבדיקת גופת הכלב, הורו השירותים הווטרינריים למרפאה להגיע ולקחת את גופתן לבית דגן באופן עצמאי. זאת מכיוון שלדבריהם כך הנוהל בכלב השוקל מעל 12 ק"ג. או לחילופין, להסיר את ראשו. המעבדה זקוקה רק לראשה של החיה כדי לבצע בה בדיקה, ולא נזקקת העברה מיוחדת של החיה.
בשירות הווטרינרי החליטו שזו השעה לחנך את המרפאה הפרטית, אך בבדיקה שערכנו עם מספר וטרינרים של חיות מחמד, "כלל 12 הקילוגרם" לא מוכר להם. כלומר, שוב ניכר כי במאבק הזה יותר מדי קצוות מטושטשים, חשופים ופרומים.
לבסוף, עובד הקליניקה הפרטית לחיות מחמד הוא שהסיע מהצפון את הגופה לבית דגן. וטרינר קצת פחות ערכי או קצת יותר לחוץ כספית (מדובר בעלויות כספיות של נסיעה ושל שכר לעובד, שמגיעים למאות שקלים) היה מטמין את הכלב, וזהו.
במקרה אחר שחשפנו כאן, גילינו כי מרפאה וטרינרית ניידת שנמצאת בשירות המדינה, עדיין מעלה אבק בחניון השירותים הווטרינריים. כל זאת בשעה שבעמק משוועים לעזרה של המדינה בפעולות של חיסונים, סירוסים ועיקורים של חתולים משוטטים.
כפי שפרסמנו עוד, במדינת ירדן השכנה, המעבירה אלינו את המחלה, לא מתבצע שיתוף הפעולה הנחוץ, שבעבר היה נהוג בין המדינות, בפיזור החיסונים נגד כלבת. משבר דיפלומטי מיותר ואומלל מטרפד את הפעולה. לא נראה כי נעשה מאמץ ברמות הגבוהות לפתור את סוגיית שיתוף הפעולה בתחום הכלבת. ובירדן כבר מתה ילדה מהמחלה. מתי יתעוררו אצלנו?
כל הגורמים להתרבות העצומה באוכלוסיית חיות הבר לא מטופלים: החיות זוכות בבתי תמחוי ברחבי הצפון, מזבלות חוקיות אינן מגודרות ואתרים פיראטיים צצים מדי יום וכלבי הבר זוכים למעמד של חיה מוגנת.
גלו מנהיגות ובואו לבית שאן
כמו שהשרים שלנו יודעים היטב וכך גם נוהגים, הנראות והחשיבות שהם מקנים לנושאים שונים, מקרינה גם על הציבור. מישהו מתפלא שתושבי אזור עמקים חשים מופקרים במערכה? לא שמענו שר שמדבר על המלחמה בכלבת, לא ראינו מישהו מגיע לשטח ומבהיר מה הצעדים המיידיים למאבק במחלה, ומה מתכוונים לעשות לטווח הארוך, כדי למנוע המשך ההתפרצות.
זה לא כל כך הירואי להצטלם על רקע שכונה בבית שאן או בבית השיטה ולדבר על מאבק בחיות נגועות. אבל זה מה שמתחייב כעת. היה ראוי, לדוגמה, שאנשי מקצוע יגיעו לשכונת שפרינצק בבית שאן, יראו נוכחות, יקנו ביטחון לילדים בגן המשחקים, יקימו גדר זמנית שתמנע מהתנים להמשיך לטייל בחצרות הבתים. אבל בפועל פקח אחד נותר עם האצבע בסכר ומוזעק לקריאות יום-יומיות על תנים משתוללים.
התושבים מצפים לראות מרפאות וטרינריות ניידות ובהן רופאים שמוזעקים לסייע במבצעי חיסונים, עיקורים וסירוסים של חתולי חוצות. הכל קורה בעצלתיים, אין בהילות, אין דחיפות. החשש והלחץ ניכרים רק בקרב תושבי הישובים שבהם התגלתה כבר הכלבת, תראו אותם צועדים עם מקלות ביד, או מלווים את ילדיהם לחוג, או לסבא וסבתא. הם רוצים לדעת שהם לא לבד.
רופאת מחוז הצפון אמרה השבוע לוואלה! NEWS כי מבחינתה המצב הנוכחי הוא "סיוט" והיא חוששת שככל שיתרבו מקרי הכלבת, בסוף יהיה אדם אחד שנפספס ושהוא לא יחוסן. משמעות הדבר, יש להבין, כרטיס בכיוון אחד. מוות בטוח. אין מוצא מכלבת. האם גם מקבלי ההחלטות שם בירושלים הבירה מבינים שבצפון יש מצב חירום ושהגיע הזמן לצעדים נוספים כדי להדביר את המחלה הקטלנית?
תגובת משרד החקלאות: "המשרד בשיתוף רשות הטבע והגנים פועלים באופן מאומץ למזעור מחלת הכלבת בתוך כך תגבור הצוותים הווטרינריים באזור ושליחת ניידת ממשרד החקלאות לטובת תגבור החיסונים לכלבים, חתולים ובעלי חיים ביתיים באיזור ההתפרצות ומתן חיסוני "דחף", חיסונים חוזרים לכלבים שכבר מחוסנים להגברת אפקטיביות החיסון.
במקביל נעשות פעולות לדילול אוכלוסיית התנים על ידי רשות הטבע והגנים והכפלת כמות הפיתיונות (חיסונים) המפוזרים גם מחוץ לגבולות איזור התפרצות המחלה, שמקורה ככל הנראה מנגיף אלים יותר כלפי תנים ושועלים שהגיע למדינת ישראל ממדינות שכנות, כגון ירדן.
בנוסף, משרד החקלאות הגדיר את האזור כ"אזור סיכון" דבר המאפשר להגביר את הטיפול באזור ההתפרצות מבלי לפגוע בצורה בלתי הפיכה במרקם החיים של התושבים ובמקביל תוגש הצעת החלטה לממשלה לתיקצוב רחב יותר למאבק כנגד מחלת הכלבת. יובהר כי גם בשגרה הטיפול במחלת הכלבת בישראל מחמיר יותר מהמדינות השכנות ובישראל אף קיימת חובת חיסון שנתית נגד כלבת וכל כלב מגיל 3 חודשים חייב להיות מסומן ומחוסן ורשום במאגר הלאומי ומשרד החקלאות מפעיל מעבדת כלבת מתקדמת שהוכרה בשנה האחרונה כמרכז ייחוס של ארגון בריאות בעלי חיים בינלאומי (OIE) מעניקה לאזרחי מדינת ישראל שירותי אבחון, עורכת בדיקות ללא כל עלות ופתוחה 24 שעות".