פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעלי מוגבלויות בישראל: בודדים, מועסקים פחות, ומתקשים לרכוש השכלה

      דוח משרד המשפטים מצייר תמונה קשה על מצבם של 1.4 מיליון בעלי מוגבלויות, שמהווים כמעט חמישית מהאוכלוסיה - וחשים שאין להם על מי לסמוך. רק חצי עובדים, 19% בלבד בעלי השכלה אקדמית ובחברה הערבית הפערים רק גדלים. מנכ"לית המשרד: "האתגרים גדולים והחסמים משמעותיים"

      ילד בכסא גלגלים (ShutterStock)
      דוח קשה על מצבם של בעלי מוגבלויות (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      היום (ראשון) מצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות, ודוח חדש של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מראה כי מצב בעלי המוגבלויות בישראל קשה. נמצא כי בעלי המוגבלויות מתקשים לרכוש חינוך ולמצוא עבודה, כי מצבם הכלכלי קשה בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות, וכי הם סובלים מבדידות ומתחושה שאין להם על מי לסמוך.

      שרת המשפטים, איילת שקד, כתבה בדברי הפתיחה לדוח כי "במדינת ישראל של היום, עדיין קיימים פערים גדולים מאוד בין אנשים עם מוגבלות לאנשים ללא מוגבלות בכל תחומי החיים".

      מנכ"לית המשרד, אמי פלמור, הוסיפה כי "בדוח מופיעים לראשונה נתונים על החברה הערבית, בה הפערים בין אנשים עם מוגבלות לבין אנשים ללא מוגבלות בתחומי השכלה ותעסוקה גדולים ומשמעותיים יותר. במעקב לאורך זמן נמצא שיפור בשיעורי התעסוקה וההשכלה מתחילת איסוף הנתונים ב-2002. עם זאת, האתגרים גדולים והחסמים בפני רכישת השכלה משמעותיים".

      עוד בוואלה! NEWS:
      מאבק חניות הנכים: תמונות בעלי מוגבלויות כיסו תמרורים ברחבי הארץ
      מתווה הנכים המשופר - שלא מתחייב לשלוש פעימות נוספות
      "אטימות לשמה": אחוז נכות אחד מונע מצעיר לקבל את זכויותיו

      בעלי מוגבלויות בישראל: מועסקים פחות, בודדים יותר ומתקשים לרכוש השכלה (מערכת וואלה! NEWS , נציבות שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות)

      בדוח לא נבדק מצב צעירים מתחת לגיל 20, וכן שתי קבוצות אוכלוסייה שניתן להניח שמצבן קשה יותר: דיירי דיור מוגן, הוסטלים ומערכי דיור לעולים, ותושבי יישובים בלתי מוכרים.

      הדוח מתבסס על סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומראה כי בישראל חיים כיום 1.4 מיליון בעלי מוגבלויות, כ-17% מהאוכלוסייה. בעלי מוגבלות הם כאלו שהשיבו בסקר כי הם סובלים מבעיה בריאותית או פיזית במשך יותר משישה חודשים, והבעיה מפריעה להם בפעולות יומיומיות. בעלי מוגבלות חמורה הם אלו שהשיבו כי הבעיה מפריעה להם מאוד בחיי היומיום.

      מבעלי המוגבלות החמורה, 71% דיווחו על בעיה בהליכה, 23% על קשיי זיכרון או ריכוז, 15% על בעיה בראיה ו-13% על בעיות שמיעה (רבים מבעלי המוגבלות דיווחו כי הם סובלים מיותר מבעיה אחת). עוד נמצא כי 22% מהנשים סובלות ממוגבלות כלשהי, לעומת 18% מהגברים, וכי שיעור בעלי המוגבלות בחברה הערבית עומד על 25%, לעומת 19% בחברה היהודית.

      שיעור בעלי המוגבלות עם השכלה אקדמית: 19 אחוזים בלבד

      נתון מדאיג בדוח נוגע להשכלה. אף שבכלל האוכלוסייה יש שיפור בשיעור האנשים שמחזיקים בתעודת בגרות ומעלה, הפערים בין אנשים עם מוגבלויות לאנשים ללא מוגבלויות גבוהים. שיעור בעלי המוגבלות עם השכלה אקדמית עומד על 19%, לעומת 33% בקרב אנשים ללא מוגבלות. 51% מבעלי המוגבלות שבגיל העבודה עובדים בפועל, לעומת 79% מהאנשים ללא מוגבלות. בחברה הערבית 27% מבעלי המוגבלות מועסקים, לעומת 60% מהאנשים ללא מוגבלות.

      בעלי המוגבלויות העובדים, מרוויחים שכר נמוך: 41% מבעלי המוגבלות החמורה מרוויחים פחות מ-5,000 שקל בחודש, לעומת 32% מהאנשים ללא מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לבעלי מוגבלות קיבלה עד כה ב-2017 כ-800 פניות בנושאי תעסוקה, כקושי לקבל התאמות במקום העבודה או איום בפיטורין על רקע מוגבלות. מדובר בזינוק לעומת 2016, בה התקבלו 527 פניות בשנה שלמה.

      בעלי מוגבלויות בישראל: מועסקים פחות, בודדים יותר ומתקשים לרכוש השכלה (מערכת וואלה! NEWS , נציבות שוויון זכויות לבעלי מוגבלויות)

      שיעור התעסוקה הנמוך, לצד השכר הנמוך והעובדה שרבים מבעלי המוגבלויות עובדים במשרה חלקית - מוביל למצב כלכלי רעוע. כרגע מבעלי המוגבלות החמורה דיווחו שהם לא מצליחים כלל לכסות את הוצאותיהם החודשיות, לעומת 8% מהאנשים ללא מוגבלות. 17% מבעלי המוגבלויות דיווחו כי הם מוותרים על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים בשל בעיה כלכלית.

      מאפיין נוסף שנבדק הוא חיי החברה והפנאי, הבוחן את רמת השתלבותם בחברה. בין היתר נבדקו שביעות הרצון של בעל המוגבלות מהקשר עם משפחתו ועם שכניו, חברים שעמם הוא יכול להיפגש או לדבר בטלפון, יציאה למקומות בילוי, תחושת בדידות והאם יש לו למי לפנות במצוקה.

      בקרב בעלי המוגבלויות, 13% דיווחו שהם חשים בדידות לעתים קרובות, לעומת 3% מחסרי המוגבלות. ל-15% מבעלי המוגבלות אין על מי לסמוך במצוקה או משבר. בקרב האנשים ללא מוגבלות עומד הנתון על 6%. סיבה לאופטימיות היא שלמרות הפער בקרב כלל האוכלוסיה, כולל בעלי המוגבלות, שיעור האנשים שחשים שאין להם על מי לסמוך ירד משמעותית מ-2002.