חודשיים אחרי הניסוי הקודם, ועל פי לוח הזמנים הצפוי, ערכה קוריאה הצפונית ניסוי גרעיני נוסף, כשהפעם מדובר בטיל בין יבשתי. ההודעה העולצת של הקריינית המיתולוגית של משטר קים הודיעה שהעולם כולו כשהכוונה כמובן לארצות הברית נמצא בטווח הטילים של פיונגיאנג. טווח הטיל על פי הנתונים הטלמטריים אכן כולל את שטחה של ארצות הברית, וגם של ישראל כמובן אבל ארצות הברית היא העניין.
גם אם אין לקוריאה הצפונית כרגע יותר מהטיל הזה שנוסה אמש, הידע והטכנולוגיה קיימים. ואם לא כעת, אז בעוד שנה, שנתיים או שלוש יהיו לה כמה טילים. וגם אם כרגע אין לה עדיין, בדגש על עדיין, את מלוא היכולת להרכיב ראש נפץ גרעיני על ראש טיל הרי בלי ספק שהיכולת הזו תגיע תוך כמה חודשים או שנים.
עוד חדשות מהעולם:
חשוד במעורבות בפיגוע בשגרירות ארה"ב בלוב זוכה ממרבית האישומים
מצרים רודפת אחרי הקהילה הגאה: 14 הומואים נשלחו למאסר
במהלך טקס הוקרה לילידים: טראמפ לעג למחוקקת "פוקהונטס"
הדילמה האמריקנית הבסיסית נותרה בעינה מה עושים? הנשיא טראמפ הצהיר הצהרות רבות בשנה האחרונה, כולל אמש אחרי הניסוי. אבל בגדול הברירות היו, ונותרו, שתיים - כמו ב-30 השנים האחרונות, מאז החלה קוריאה הצפונית בפרויקט הגרעיני שאינו מוסתר מאימת פקחים או סנקציות בינלאומיות. להיפך, הם מנפנפים בו עקב גאווה לאומית והרתעה - וזה עובד.
אם כן, ארצות הברית יכולה לעשות אחת משתיים. האפשרות הראשונה היא להמשיך במצב הקיים, כלומר דיפלומטיה. עוד גינוי במועצת הביטחון, עוד סנקציות, עוד גינוי של סין ורוסיה לניסוי תוך קריאה במקביל לאיפוק מכל הצדדים וחוזר חלילה. במילים פשוטות, לא לעשות דבר ולקוות שסין תפעיל השפעה, שקים יתרצה ושמשהו יקרה. עד כה דבר לא התרחש, ואין שום סיבה לחשוב שלפתע אחרי עשרות שנים של מאמץ לאומי, של תוכנית שאפתנית לבצר את קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית, הם לפתע יוותרו על כך בתמורה לרצונו הטוב של טראמפ.
האפשרות השנייה היא צבאית. או לנסות ולחסל במהלומה אחת את ראשי המשטר הצפון קוריאני, או לפתוח במלחמה קונבנציונלית או במקרה קיצוני, ובאמת מטורף, להשתמש בנשק השמדה המוני נגד משטרו של קים. מעבר לעובדה שאין לארצות הברית שום עילה חוקית או לגיטימית לפתוח במתקפה נגד משטר שלא עשה לה דבר, המחיר יהיה בלתי נתפס. כל תרחיש של מלחמה קונבנציונלית, שלא לדבר על מלחמה שבה קוריאה הצפונית תשתמש בנשק הגרעיני שברשותה ,מוביל למאות אלפי הרוגים, אם לא מיליונים, בחצי האי הקוריאני, ביפן ואולי בארצות הברית ובטריטוריות אמריקניות. וזאת בלי לכלול את תרחיש הבלהות שבו סין עלולה להתערב לטובת בעלת בריתה הסוררת.
חלון ההזדמנויות הצבאי הולך ונסגר
כרגע נשיא ארצות הברית מצהיר, ושיירת הטילים והפצצות הקוריאנית נוסעת. נחמה מסוימת אפשר לשאוב מכך שמשטר קים הוא רציונלי לחלוטין והמטרות שלו ברורות מאד: הוא אומנם מאיים על כל העולם, אבל בעיקר מבקש קים ג'ונג און לבצר את משטרו. הוא מבקש הכרה בינלאומית בלגיטימיות של מדינתו ובכך שלא ינסו להפיל את שלטונו. נשק גרעיני עם יכולת בליסטית הוא הדרך לוודא שלקים לא יקרה מה שקרה לסדאם חוסיין ולמועמר קדאפי, למשל, מהרגע שבו התפרקו מהנשק להשמדה המונית שברשותם ארצות הברית דאגה לחיסולם.
אז הערב, אם כן, המשך התסריט ידוע. דאגה, גינוי, סנקציות רפות, קריאה לאיפוק, הצהרות ואיומים. הדילמה של טראמפ נמשכת, וחלון ההזדמנויות לאופציה הצבאית, הזכורה מהצהרות קודמות של טראמפ ושל נשיאים קודמים החלון הזה הולך ונסגר.