שר הביטחון אביגדור ליברמן לא היה צריך להתאמץ אתמול (שני) להסביר מדוע נדרשת תוספת תקציבית של 4.8 מיליארד שקלים לצה"ל בעת הזו. העובדות מדברות בעד עצמן: הסכם הגרעין עשה רק טוב לאיראן. מאז החתימה עם המערב המדינה בצמיחה וגורפת לכיסה מיליארדים לא רק ממכירת נפט, אלא גם מהתקשרויות עם חברות זרות מרחבי העולם.
תקציב הצבא האיראני נמצא בעלייה זו השנה השלישית, ועמד בשנת 2017 על 23.5 מיליארד דולר. בתוך כך, גם התמיכה במוקדי הטרור במזרח התיכון ובהן החות'ים בתימן, מיליציות שיעיות הפועלות בסוריה, הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, חיזבאללה וחמאס. אף על פי כן, התבססותה של איראן בסוריה היא מקור הדאגה המרכזי כעת במערכת הביטחון.
לכל השחקנים במזרח התיכון ברור כי יותר מעשרת אלפים חברי מיליציות שיעיות בפיקוד האיראני בסוריה לא מתכוונים להיעלם מחר בבוקר. אם למישהו היה ספק בכך, אז מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה יותר מרמז באחד מנאומיו כי הם יהוו כוח לחימה נוסף לארגונו במערכה הבאה. אם לא די בכך, הטכנולוגיות של התעשיות הצבאיות האיראניות מצליחות לפרוץ דרך בתחום הטילים המדויקים.
מקור דאגה נוסף לצה"ל הוא טיל מדויק שבידי חיזבאללה המאיים בצורה יישרה על מתקנים ישירים בישראל, בהם בסיסי צה"ל, תחנות כוח, נמלים ושדות תעופה. בזמן שמדינות במזרח התיכון - איראן, קטאר, סעודיה, עומאן, איחוד האמירויות, טורקיה, ירדן, לבנון ומצרים - רושמות גידול תקציבי ממוצע של 35% בשנים האחרונות, רשם צה"ל גידול של 13% בלבד.
עוד בוואלה! NEWS:
"שוברים שתיקה" משיב לפרקליטות: זהו הפלסטיני שהוכה על ידי הדובר
דיווחים בהודו: משרד ההגנה ביטל עסקת ענק עם חברת רפאל
לוחמי מילואים נתקלו באטימות: "איבדת תעודה? סע לרמת גן"
ליברמן הציג את הבקשה בצורה עניינית. התקציב הנוסף יועבר נטו לבניין כוחו של צה"ל על מנת להיערך לאתגרים והאיומים שהתווספו במרחב, רק לרכש ציוד ומערכות נשק ולא לתפעול. קיימות שתי אפשרויות: הראשונה היא שההצטיידות ברכש תתבצע עד שנת 2030, או שהיא תקודם בהנחיית הממשלה לשנת 2021. ליברמן דואג לעתיד ולא פועל עבור תקציב מיוחד עבור הכהונה שלו, מפני שהכסף אמור להגיע רק בשנים הבאות.
בחודש ינואר יחלו הדיונים על התקציב ועד אז צפויות התגוששויות בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר, המתנגד בשלב זה לכל תוספת, אלא אם כן יסכים הצבא לפתוח את התכנית הרב-שנתית שעליה צה"ל ומשרד הביטחון מעוניינים לשמור. לבסוף הסוגיה תוכרע על ידי הממשלה מאחר והיא קובעת מהו "איום הייחוס" אליו צה"ל צריך להיערך. הקבינט הביטחוני יידרש לענות לשאלה: האם השינויים במזרח התיכון הם כבדי משקל ומחייבים תקציב נוסף?
כך, למעשה, ליברמן מעביר את האחריות לא רק לידי שר האוצר, משה כחלון, אלא לעבר הקבינט כולו, שיידרש להחלטה ברורה.
יחד עם זאת, שר הביטחון התייחס גם להתאמות שצה"ל נדרש לבחון בסדנה המטכ"לית, על רקע השינויים במזרח התיכון. לדבריו, ההתאמות הן לא רק פיתוח יכולת אש מהקרקע נגד מדינות מהמעגל הראשון מבלי להשתמש בחיל האוויר, אלא גם שדרוג כללי של מפקדת זרוע היבשה (מז"י) ובחינה של הפרדתה מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). לפי גישתו של ליברמן, אפשר לחלופין לבחון חיבור בין מפקדת העומק לבין זרוע היבשה. מעניין מה חלקו של מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אודי אדם, ראש אט"ל לשעבר, ברעיון להפריד ממז"י את האגף.
