בכנסת יש למעלה מ-15 ועדות שתפקידן לדון בהצעות חוק שמליאת הכנסת מפנה אליהן, לפי תחומי עיסוקיהן, ולהכינן לשלוש קריאות במליאת הכנסת; ליזום חקיקה; לדון ולנסח המלצות בנושאים שעלו בהצעות לסדר-היום במליאה ועוד. אלא שוועדת הרפורמות, שהוקמה בכנסת הנוכחית לדרישת מפלגת "כולנו" של שר האוצר משה כחלון, פועלת בשירות המפלגה ודנה באופן כמעט בלעדי בהצעות חוק רק מטעמה.
נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS מתוך מחקר של ארגון "המשמר החברתי" מגלים כי מזה בשנתיים מאז הקמתה, נדונו בוועדה 15 חוקים, מתוכם 14 של כחלון או של חברי מפלגתו. שבע מההצעות היו בנושאים כלכליים, שש קשורות לתכנון ולבנייה ואחת חברתית. העברת חוקים במגוון נושאים אינה מקובלת בוועדות הפרלמנטריות, המתמקדות לרוב בנושא אחד מסוים. בראש הוועדה עומדת כיום ח"כ רחל עזריה, שהחליפה את אלי כהן עם מינויו לשר הכלכלה.
11 מתוך 15 ההצעות הן ממשלתיות, שיזם משרד האוצר בראשות כחלון. תשע הצעות הוגשו ביוזמת משרד האוצר בלבד, אחת הייתה משותפת למשרדי האוצר והבינוי והשיכון, בראשות השר יואב גלנט שגם הוא מכולנו, והצעה נוספת היא הצעת חוק משותפת למשרדי האוצר והאנרגיה. שלושה חוקים נוספים שעלו לדיון היו הצעות פרטיות, בהשתתפות חבר כנסת מסיעת כולנו. החוק היחיד שבו לא הייתה מעורבת המפלגה הוגש על ידי שרת המשפטים איילת שקד, מהבית היהודי. לוועדה הועברו הצעות חוק נוספות, אך טרם התקיים עליהן דיון, ובקרב חלק מחברי הכנסת שיזמו אותן עולות טענות על כך ש"הן תקועות בוועדה".
"ועדת הרפורמות נולדה בחטא, לא מתוך צורך אמיתי אלא מתוך שיקולים פוליטיים צרים של מפלגת כולנו ושר האוצר משה כחלון", אמרה דנה גנאל, רכזת המחקר של "המשמר החברתי". לדבריה, זוהי "עוד עדות להתנהלות הדורסנית של הממשלה שמפחדת מבקרת הכנסת עליה ועל הניסיון הבלתי פוסק לפגוע בהפרדת הרשויות בישראל". מנכ"ל הארגון יוסי צרפתי הוסיף כי "הוועדה שבראשה עומדים ח"כים מ'כולנו' משמשת בפועל ככביש עוקף לקידום מהיר של הצעות חוק שיוזמים שר האוצר כחלון ושרים וח"כים מסיעתו".
זו אינה הפעם הראשונה שבה עולות טענות נגד התנהלותה של ועדת הרפורמות: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוא הדמות הבולטת ביותר בקואליציה שנאלצה להתקוטט עם חברי המפלגה על רקע הצעות חוק שאמורות לעלות לדיון אצלו בוועדה, אך "נחטפות", כלשונו, לוועדת הרפורמות. גפני אמר לוואלה! NEWS כי "אף אחד לא מסביר מה הנושאים שהוועדה הזו מטפלת בהן, ומבחינת עבודת הכנסת אסור לעשות את זה". הוא מגדיר את ההתנהלות הזו "פוליטית" שגורמת לדבריו "נזק מיותר".
גם היועץ המשפטי לכנסת, עורך הדין איל ינון, מתח ביקורת חריפה על הדרך שבה פועלת הוועדה. בדיון שהתקיים לפני כשנתיים, בשיאו של עימות קואליציוני על חוקים שכולנו העדיפה לדון בהם בוועדה שבשליטתה, אמר ינון כי היא מתנהלת כ"תת אגף באגף התקציבים של משרד האוצר". ינון טען כי האוצר "דוחף כל הזמן, בצורה שאינה מקובלת, להעביר דברים לוועדת הרפורמות", ובשל כך "נוצר איזון לא נכון בין הכנסת לממשלה". הוא גם הוסיף כי ההתנהלות הנוכחית פוגעת בכנסת. "אנחנו לא חותמת גומי של הממשלה או האוצר".
נתוני "המשמר החברתי" מלמדים שגם אחרי שנתיים מאז הקמת הוועדה, דבר לא השתנה, והצעות החוק שעולות בה לדיון ומקודמות לאישור הן הצעות של חברי סיעת כולנו. גם חברי כנסת החברים בוועדה מעידים על התנהלות דומה: "זה סניף של מפלגת כולנו בכנסת", אמר אחד מהם. "אנחנו כועסים על כך פעמים רבות אבל אין שום דרך לעצור את זה".
יו"ר הוועדה רחל עזריה מסרה בתגובה: "ועדת הרפורמות כשמה בעגת הכנסת היא ועדה שעוסקת ברפורמות מבניות בכלכלה הישראלית. היא הוקמה לבקשת מפלגת כולנו על מנת לקדם ביעילות ובזריזות רפורמות בתחום הבנקאות, הבינוי והשיכון. תחומים אלו מטבע הדברים משיקים לתחומי העשייה של משרד האוצר. השקה זו אינה מקרית - זו בחירה של סיעת כולנו לפעול בצורה ממוקדת בתחומים אלו, שהוכיחה את עצמה.
"את תוצרי הוועדה הציבור בישראל באמת יכול להרגיש - במשכורת, בבית, במשפחה. הדיונים בוועדה מתנהלים בשאיפה להגיע להסכמות בין חברי הוועדה מהסיעות השונות. סיעת כולנו והוועדה ימשיכו לפעול בממלכתיות ולפי כללי הכנסת לטובת אזרחי ישראל".