פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדרום הפרוע, התושבים מנסים לעצור את הפריצות – ומוכנים לירות כדי להרוג

      חקלאים באזור לכיש טוענים שחוליות של גנבים פלסטינים פורצות לרפתות מדי ערב, ומחזיקים בבטן מלאה על השוטרים שלטענתם לא מסייעים להם נגד "אינתיפאדת חקלאים". כדי להגן על פרנסתם ועל משפחותיהם, הם נוטלים לידיהם את משימת השמירה. "זאת מלחמה לאומנית"

      בדרום הפרוע, התושבים מנסים לעצור את הפריצות – ומוכנים לירות כדי להרוג
      צילום: בני בן סימון, עריכה: תום זואילי

      בכל ערב נגנבים עשרות ראשי בקר באזור לכיש והתושבים מאסו במה שהם מכנים "אינתיפדת החקלאים והרפתנים". הם טוענים כי המשטרה לא עושה דבר, ומזהירים כי הם עשויים לפעול בעצמם.

      בסוף השבוע, בפעם השנייה בתוך שבועיים, נגנבו מהרפת של משפחת הרשקו ממושב שפיר יותר מ-20 עגלים. "נמאס לנו, מפקירים אותנו, אין דין ואין דיין, בסוף יקרה פה אסון", אמרו. לדבריהם, כמה גנבים מאזור חברון הגיעו לרפת שלהם, אחת הגדולות ביותר בארץ, וגנבו במהלך אותו לילה 24 עגלים. ביום שבת אותה חוליה, ככל הנראה, הכתה שוב.

      מאיר, שמנהל את הרפת ביחד עם בניו, אמר כי הכול נובע מאוזלת היד של המשטרה. "זה פשוט לא הגיוני, הם מגיעים כל ערב לרפת אחרת ושודדים אותנו ואף אחד לא עושה כלום", אמר, כשהוא מראה את המקום שממנו חדרו הפורצים. "הם מרימים את העגלים בידיים, מעמיסים אותם לרכבים שלהם, וחוצים בחזרה. זה בלתי-נתפס, כל ערב, פעם אחר פעם ללא הפסקה, מישהו חייב לשים קץ לתופעה הזאת".

      וואלה! NEWS:
      פרשת הצוללות: שמרון והמקורב לרה"מ נחקרו - ועומתו עם גנור
      ערב הסעודית: לבנון הכריזה עלינו מלחמה; נגרום להם לשוב למערות
      היורה מטקסס היה מסוכסך עם חמותו - שנהגה להתפלל בכנסייה

      הרפת שנפרצה במושב אביגדור 5 בנובמבר 2017 (בני בן סימון )
      הרפתנים חוששים לבני משפחותיהם. רפת שנפרצה במושב אביגדור (צילום: בני בן סימון)

      נתנאל, בנו של מאיר, החליט מאז הפריצה לפני שבועיים להפוך מרפתן לשומר. בכל לילה, הוא מסתובב חמוש באקדחו עד שעות הבוקר כדי למנוע את הגניבה הבאה, אך גם הוא לא הצליח לעצור את הגנבים הנחושים.

      "מפחיד פה. היום זה עגלים, מחר הם יכנסו אליי הביתה", אמר נתנאל. "הגנבים שמגיעים לפה הם עוינים. זאת מלחמה לאומנית. הם תוקפים, הם נושאים נשק והם יכולים לדקור. אם אני אזהה אני אירה במטרה להרוג. אני צריך לשמור על המשפחה שלי ועל הפרנסה שלי, אני אהיה שי דרומי. אני אשתמש בנשק על מנת להרוג, לא לפצוע. זה הדבר היחיד שירתיע את הגנבים. אין פה חוכמות".

      לדבריו, "המשטרה לא עושה שום דבר בנידון. הנזקים מתקרבים ל-200 אלף שקלים בחודש האחרון. עכשיו אני צריך לעשות מיגון בקרוב לחצי מיליון שקל. זה סכום עצום שיכול לגרום למשפחה שלמה לאבד את המשק שלה, אצלנו במערב הפרוע, כל אחד עושה פה מה שהוא רוצה. זה קטסטרופה. המשטרה יודעת איפה הם גרים ולא תופסים אותם. אני רוצה שהמשטרה תתייחס אליהם כמו רוצחים".

      הרפת שנפרצה במושב שפיר 5 בנובמבר 2017 (בני בן סימון )
      הנזק מתקרב ל-200 אלף שקל בחודש האחרון. רפת שנפרצה במושב שפיר (צילום: בני בן סימון)

      במושב הסמוך אביגדור מתגורר שחר כהן, שמתאר בצורה דומה את המציאות העגומה שחווים התושבים ביישובים בלכיש, שאותה הוא מכנה "אינתיפאדת החקלאים והרפתנים". לפני כחודש נגנבו מהרפת שלו יותר מעשר עגלות. הנזק הכספי גדול – הוא השקיע מאה אלף שקלים באמצעי המיגון שהוא מציב במטרה למנוע את הישנותן של הפריצות. במקום לישון בלילות, הוא שומר.

      "המשטרה יודעת מאיפה הם מגיעים, אבל כל ערב הם פורצים, הכול פרוץ פה", אמר בייאוש. "הם נעלמים במהירות ועושים בית ספר לכולם. הם מנסים לנשל אותנו. אנחנו קורעים את עצמנו בשביל הפרנסה, אבל זאת השיטה שלהם לעשות לנו אינתיפאדה חקלאית. הם גונבים הכול. אין לנו מה לעשות, הם נכנסים אלינו למשקים ועושים ככל שעולה על רוחם".

      אביו של שחר, רוני, הקים את הרפת בשנת 1987 וכיום היא מונה 200 פרות חולבות. "אני מבין שלגנבים יש משכנתאות וחובות והם צריכים להתפרנס", אומר רוני בציניות מלאה בכאב. "אני שומר חוק ואם לא – אני נענש, ככה שאני מצפה מהמדינה שתבצע את חלקה. אני מפסיד עשרות אלפי שקלים בחודש, ואחרי הפריצה אני צריך להוציא עשרות אלפי שקלים על מיגון כמו שיש לצבא, רק כדי שאצליח לישון טוב בלילה".

      כהן האב מספר שקצין מג"ב אמר לו בעצמו כי ידוע להם מיהם הפורצים. "ישבתי בבית ובכיתי", הוא משתף. "רוצים להפוך אותנו לרוצחים, למחזיקי נשק. המשטרה יודעת הכול ויש לה את המודיעין ואת האמצעים הטכנולוגיים. אני אומר 'נו באמת, תעצרו אותם'. מאז הפריצה, אני שומר יחד עם הבן שלי בכל לילה ולא יכול לעשות להם כלום. הכול נופל עלינו. אנחנו מתריעים ומודיעים, אבל כנראה שאנחנו לא כל כך חשובים. אני לא טייקון אלא חקלאי, וכנראה שאנחנו החקלאים לא יודעים להפעיל לחץ".

      רוני כהן, ממושב שפיר אשר בקר נגנב ממשקו בנובמבר 2017 (בני בן סימון )
      "כנראה שאנחנו לא כל כך חשובים. אני לא טייקון אלא חקלאי". רוני כהן ממושב אביגדור (צילום: בני בן סימון)

      אלי דאובה, מנכ"ל מועצת לכיש, מסר כי המועצה מפעילה מערך גדול של מתנדבים הנאבקים בפשיעה. "על אף שהדבר לא באחריותה", אמר. במועצה קיימת יחידת שיטור קהילתי מהגדולות בארץ, המונה מעל ל-250 מתנדבים, וכן חמישה שוטרי מג"ב הפועלים בתחומה. לדברי דאובה, מדי ערב מסיירות בין שלוש לארבע ניידות ביישובים והנתונים של השנתיים האחרונות מצביעים על ירידה משמעותית בפשיעה.

      "אנחנו נלחמים בפשיעה מול חוליות ומשקיעים מאמצים ומתנדבים על מנת לשמור על הבית", אמר דאובה. "עם זאת, התושבים והחקלאים נדרשים לאמצעי מיגון מינימליים. במקרה זה, לפני כשלושה שבועות התרחש אירוע גניבה דומה ולבעל המשק ניתן ייעוץ מקצועי לשימוש באמצעי מיגון. לצערנו, לא נעשה מאום בנושא. אנו מבקשים מהתושבים לשמור על עירנות".

      הוא הוסיף כי "שינוי מבנה העבודה הארגוני שנקבע על ידי המחוז הדרומי במשטרת ישראל מכפיף את השיטור המקומי לתחנות המשטרה הכחולות. הדבר יוצר בעיות, מכיוון שסדרי העדיפות לא נקבעים על ידי מג"ב שכוחות נמצאים בשטח ופועלים בו. עוד נמסר מטעם ראש המועצה כי הוא התריע בפני מפקד המחוז לא פעם ולא פעמיים, "ולצערנו התוצאות מדברות בעד עצמן".

      המשטרה: "יש ירידה מצטברת בתיקי הפשיעה"

      מהמשטרה נמסר כי "במהלך החודשיים האחרונים סוכלה גניבת תוצרת חקלאית בכמה מקרים, שבהם גם נעצרו חשודים במעשי הגניבה והתוצרת הוחזרה לחקלאים. על אף המורכבות הקיימת בהתמודדות מול הפשיעה החקלאית, הרי שהודות לפעילות אינטנסיבית ושיטתית, משנת 2010 ועד היום, נרשמה ירידה מצטברת של כ- 40% בתיקי פשיעה חקלאית, ובסך הכול ירידה של כ- 70% בעשור האחרון.

      מתחילת השנה נרשמת ירידה ארצית של כ- 15% במספר התיקים שנפתחו בתחום הפשיעה החקלאית לצד ירידה של כ- 30% במחוז הדרומי ביחס לאשתקד. במקביל לירידות בשיעור הפשיעה, הרי ששיעור כתבי האישום שהוגשו בתחום הפשיעה החקלאית גבוה ביחס ליתר עבירות הרכוש.

      משטרת ישראל תמשיך לפעול באמצעות כל המשאבים העומדים לרשותה, על מנת להיאבק בפשיעה החקלאית ולחזק את תחושת הביטחון בקרב האזרחים המתגוררים בחבל לכיש ובכל מקום אחר בישראל".