אחד מראשי החמאס בגדה המערבית, שייח חסן יוסף, היטיב לתאר את מצב המגעים לפיוס בין חמאס ופתח בריאיון שהעניק לאתר דוניא אל-ווטן הפלסטיני. "הפיוס מתקדם באיטיות", אמר, ובאתר הוסיפו כי הדברים הללו צריכים לעורר דאגה, לנוכח אי הסרת הסנקציות מטעם הרשות על עזה.
זאת אכן תמונת מצב מהימנה, פחות או יותר, המשקפת את מצב המגעים בין הארגונים. הם מתנהלים באיטיות רבה, שמעלה חשדות בדבר סיכויי ההצלחה. ביום רביעי הקרוב אמורה לעבור השליטה במעברי הגבול ברצועה לאחריות הרשות הפלסטינית. כך הודיע מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר, וכך הבהיר גם נציג פתח בשיחות הפיוס, עזאם אל-אחמד.
לקריאה נוספת:
צריך לשפשף עיניים כדי להאמין: הפיוס הפלסטיני שאיחד בין אויבים מרים
פיוס קטלני: התקדמות המגעים בין חמאס לפתח תגביר את הירי לישראל מעזה
הורס למצרים את החאפלה: אבו מאזן נדבק בחיידק הסקפטיות
אולם לעת עתה נראה שמדובר במעברים כרם שלום וארז בלבד. מעבר רפיח ומעבר קרני יישארו סגורים. יש לציין שגם כיום אין נציגים של חמאס במעברים כרם שלום וארז. מי שמנהל אותם מצדו הפלסטיני הם נציגי הרשות הפלסטינית בעזה. כוחות חמאס ממוקמים מחוץ לשטח הפיזי של המעברים - בנקודה 4-4, במרחק של כקילומטר מעמדת הרשות בארז ומחוץ לכרם שלום, במטרה לאבטח אותו.
עדיין לא ברור אם כוחות חמאס ייסוגו מנקודה זו כבר ביום רביעי הקרוב ויפנו את עמדת כוחות הביטחון מהכניסה לכרם שלום. מה שבטוח הוא ששני הצדדים, חמאס ופתח, מעוניינים לייצר מצג של אחדות ופיוס ו"שבת אחים גם יחד", מלבד אולי הנהגת חמאס בגדה, שנראה שלא אהבה בלשון המעטה את העובדה שנשארה בבית בזמן שבקהיר התנהלו שיחות הפיוס. וכך השיח יוסף גם לא היסס לעקוץ בבוטות את סינוואר: "ההחלטה לגבי עזה אינה בידיו של ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועה", אמר, בעודו תוקף למעשה את אופן קבלת ההחלטות של סינוואר שבמילים הכי פשוטות, לא סופר את מנהיגי חמאס בגדה.
ומה לגבי שליחת כוחות של הרשות הפלסטינית למעברים? מהלך זה דורש מעבר של מאות אם לא אלפי חיילים שאמורים לכאורה לנהל את המעברים עם העברתם לאחריות מנגנוני הביטחון של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. גם זה לעת עתה אינו מתבצע, מה שרק מגביר את החשד שהפיוס מסתכם בשלב זה בצעדים שנועדו לשפר את המעמד הציבורי של חמאס ושל פתח ללא משמעויות בשטח. יוסף גם ציין בדבריו את הנקודה הבעייתית ביותר עד כה מבחינת חמאס: הרשות הפלסטינית לא הסירה את הסנקציות שהטילה על הרצועה ואבו מאזן הבהיר כי אין בכוונתו לעשות זאת כל עוד לא יווכח שחמאס מעביר את הסמכויות על עזה לידי ממשלתו.
העברת הסמכויות התנהלה עד כה בעצלתיים. גם כאן אין מעבר של עשרות עד מאות פקידים מהגדה לרצועה כדי לנהל את משרדי הממשלה השוטפים. לאחרונה דווח בהרחבה על מחלוקות בין חמאס ופתח ברצועה, סביב העברת סמכויות הטיפול בשתי רשויות: רשות איכות הסביבה בעזה ורשות המקרקעין. בעוד אפשר לשער שאיכות הסביבה קשורה בעניינים פרסונליים, יתכן שהעברת רשות המקרקעין לאחריות רמאללה קשורה לסוגיות אחרות. בעבר חילק חמאס שטחים במאות דונמים לפקידי חמאס כדי לפצותם, על כך שלא שולמו להם משכורות במשך תקופה ארוכה. עדיין לא ברור מה בדיוק תעשה רשות המקרקעין מרמאללה כשתקבל לידה את סמכויות ניהול הרצועה, והאם היא תבטל את ההחלטה.
מלבד זאת, אין עדיין כל דיון או סימן לפתרון לסוגיית הזרוע הצבאית של חמאס. רק ב-21 בנובמבר יתכנסו שוב נציגי הפלגים הפלסטיניים בקהיר כדי לדון בסוגיית הפיוס וכלל לא בטוח שסוגיית הנשק של הזרוע הצבאית תעלה לדיון. גם כאן עולה החשד שהפיוס יישאר בעיקר ברמת יחסי הציבור מבלי לוודא שבשטח יהיו לו השלכות דרמטיות נוסח ויתור חמאס על נשקו. בשורה התחתונה ייתכן שכל המגעים הללו שמנהלים המצרים, נועדו פחות כדי להשיג פיוס ויותר כדי להחזיר את הרשות הפלסטינית לרצועת עזה. זאת אולי מתוך תקווה שבעתיד הרחוק יותר יתאפשר משא ומתן בין ישראל לאש"ף על עתיד הגדה ועזה. אולם חזון הפיוס שנועד לקדם מו"מ לשלום בין ישראל לפלסטינים, נראה מרוחק מאוד ואולי גם לא ריאלי, בין היתר בשל המחלוקות שלא נעלמו בין שני הארגונים.