חמאס ופתח חתמו היום (חמישי) על הסכם פיוס בקהיר, שבמסגרתו תועבר השליטה המנהלית על רצועת עזה, כולל על מעבר רפיח, לידי הרשות הפלסטינית, במטרה לסיים את הפיצול שהחל לפני נפילת הרצועה לידי חמאס. עם זאת, מאז החלו השיחות ביום שני, לא נידונה סוגיית הנשק של הזרוע הצבאית של חמאס, שטוען כי ימשיך להחזיק בו כל עוד "הכיבוש הישראלי" נמשך.
ההסכם, שהושג בתיווך מצרים, נועד לגשר על היריבות בין ממשלתו של יו"ר הרשות אבו מאזן, הנתמך בידי המערב, לבין ארגון הטרור, שהפך למבודד יותר ויותר בחודשים האחרונים. איחוד השורות בין הפלסטינים עשוי לחזק את אבו מאזן לקראת ניסיון לחדש את המשא ומתן עם ישראל. עם זאת, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את ההבנות שהושגו בין הצדדים ואמר כי הן מרחיקות את הסיכוי לשלום.
"פתח וחמאס הגיעו להסכם עם שחר, תחת חסותה הנדיבה של מצרים", אמר ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה בשעות הבוקר, לפני החתימה הרשמית על ההסכם. אבו מאזן אמר כי זהו "סוף לפילוג" ושוחח גם עם מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר. יו"ר הרשות עשוי לבקר ברצועה אם ייושם ההסכם.
עוד בנושא
סגנו של הנייה: בכיר חמאס - ממתכנני חטיפת הנערים בגוש עציון
מנסים להגיע לפשרה: החלו שיחות הפיוס בין פתח לחמאס בקהיר
המוקש הוסר אך ההודעה הדרמטית של חמאס מסבכת את אבו מאזן
התפשרות חמאס להעביר את השליטה הניהולית בעזה היא נסיגה משמעותית בעמדתו, שנגרמה בין היתר בשל החשש מהעמקת הבידוד שלו לנוכח המשבר של קטאר - בעלת בריתו העיקרית - עם מדינות המפרץ, שפרץ ביוני האחרון.
מצרים כבר ניסתה בעבר לגשר בין שני הצדדים היריבים. ב-2014 נחתם הסכם להקמת ממשלת פיוס לאומית, אך הוא התפוגג במהירות וחמאס המשיך לשלוט בעזה. אף על פי כן, לנוכח הקשיים שמהם סובל חמאס בניהול חיי היומיום ברצועה וכן שורת עימותים עם ישראל, ההערכות הן שלהסכם הנוכחי יש יותר סיכויים להצליח. גם מעורבות מצרית עמוקה יותר, לצד גיבוי מצד מדינות המפרץ, סייעה בגיבוש ההבנות.
"הממשלה הלגיטימית, ממשלת ההסכמה, תפעל בהתאם לסמכותה ובהתאם לחוק", אמר ראש המשלחת של פתח, עאזם אל-אחמד, במהלך טקס החתימה. לדבריו, ממשלת האחדות "תהיה אחראית לכל מוסדות השלטון, ללא יוצא מן הכלל", בהם גם מעברי הגבול עם ישראל ועם מצרים.
במסגרת ההסכם, המשמר הנשיאותי של אבו מאזן יקבל את השליטה על מעבר רפיח ב-1 בנובמבר ואת כל השליטה המנהלית על עזה עד 1 בדצמבר. כ-3,000 אנשי פתח יצטרפו למשטרת עזה, אך חמאס ימשיך להיות הכוח החזק ביותר ברצועה, עם כ-25 אלף חמושים.
מכשול נוסף שייתכן שהוסר היה סוגיית המשכורות - הוחלט כי 40 עד 50 אלף הפקידים ששכר חמאס במהלך העשור האחרון יקבלו מחצית ממשכורות פקידי הרשות אחרי שיעברו סינון מקצועי. הכישלון בפתרון הסוגיה היה אחד הגורמים העיקריים לקריסת ההסכם ב-2014 ולפרוץ מבצע "צוק איתן".
"אנחנו בחמאס נחושים ורציניים הפעם הזאת וכמו בפעמים הקודמות", אמר ראש המשלחת של הארגון, סאלח אל-עארורי, שמונה החודש לסגנו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה, לאחר החתימה. "פירקנו את הוועדה המנהלית ופתחנו את הדלת להשגת הפיוס הזה".
חאזם קאסם, דובר מטעם חמאס, אמר כי אנשי הארגון "מסתכלים קדימה לעבר השלב הבא", שבו ייפגשו הפלגים הפלסטיניים בקהיר כדי לדון בסוגיות הלאומיות המשמעותיות.
לדברי מוניב אל-מסרי, אחד הבכירים שהיו מעורבים בשיחות שצוטט באתר "אל-ווטן", תוקם חברה ממשלתית שתפעל לשיקום כלכלי של רצועת עזה. קבוצת אנשי עסקים פלסטינים צפויים להשקיע סכום של כמאה מיליון דולרים לתמיכה בעזה על מנת לסייע במאמצים לחלצה מהמשבר ההומניטרי שבו היא שרויה בשנים האחרונות.
נתניהו: "ישראל דורשת את שחרור השבויים"
ראש הממשלה הטיל ספק בהסכם. "כל פיוס בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס חייב לכלול עמידה בהסכמים בינלאומיים, עמידה בתנאי הקוורטט ובראשם הכרה בישראל ופירוק חמאס מנשקו. המשך חפירת מנהרות, ייצור טילים וטרור נגד ישראל מנוגדים לתנאי הקוורטט", אמר נתניהו.
הוא הוסיף כי ישראל דורשת את קיום התנאים, ואת שחרורם של חללי צה"ל אורון שאול והדר גולדין, והאזרחים אברה מנגיסטו והישאם א-סייד המוחזקים בידי חמאס. לפי דיווח באתר "אל-ערבי אל-ג'דיד", נושא השבויים הישראלים לא עלה לדיון בסבב השיחות האחרון.
"כל עוד חמאס לא יתפרק מנשקו וממשיך לקרוא להשמדת ישראל, ישראל רואה בו אחראי לטרור מעזה", הדגיש. "ישראל עומדת על כך שהרשות הפלסטינית לא תאפשר מאחז לפעולות טרור של חמאס מיהודה ושומרון ומעזה, אם הרשות הפלסטינית תקבל אחריות על שטחה".
