פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצעת חוק: הסתת את הילד נגד הגרוש? בית המשפט יוכל להתערב

      לפי ההצעה, ניתן יהיה לפנות לבית המשפט לאחר שאחד מבני הזוג הסית את הילדים נגד הצד השני בתקופת הליך הגירושין. תכנית טיפולית תיקבע למשפחה, ואם ההורה לא יציית לה – הוא יסתכן בסנקציות, לרבות קנסות והעברת המשמורת להורה השני

      הורים רבים מעל בתם (ShutterStock)
      הצעת החוק נועדה להבטיח קשר רציף בין ההורים לילד, גם לאחר ההחלטה להתגרש (צילום: ShutterStock)

      פרטי הצעת החוק

      - המטרה: הבטחת קשר רציף בין הורים הנמצאים בהליך גירושין לבין ילדיהם
      - הורה הטוען להיעדר קשר סדיר או נתק בינו לבין ילדו יוכל להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך
      - במידה ובית המשפט ימצא כי קיים סירוב לקשר סדיר או נתק בין הורה לילדו, הוא יפנה את ההורים והילד למומחה מטעמו לקבלת חוות דעת לתכנית טיפולית למשפחה
      - אם ההורה לא יציית לקביעת בית המשפט, הוא עשוי להיקנס
      -עוד נקבע כי בית המשפט יוכל להטיל סנקציות על ההורה בהתאם להוראות חוק הוצאה לפועל ואף לפסוק על העברת המשמורת להורה המתלונן

      כשנישאה ד' לבעלה לפני כעשור היא לא תיארה שאם יחסיהם יעלו על שרטון, היא תעבור שבעה מדורי גיהינום בניסיונותיה לשמור על קשר רציף עם ילדיהם. לאחר שהחליטה על גירושים, בעלה החל להסית נגדה את ארבעת הילדים, בגילאי שבע עד 13. במשך יותר משנתיים ילדיה של ד' מסרבים לדבר עמה או לראותה. גם כשמתקיימים מפגשים משותפים עם עובדת סוציאלית או כל גורם אחר, הילדים מפנים את גבם לקיר ומסרבים לפנות לאם. כך, במהלך הליך הגירושין, נקלעו הילדים למלחמה מכוערת בין הוריהם.

      הצעת חוק הצפויה להיות מקודמת עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, נועדה להיאבק במקרים מסוג זה. מטרת ההצעה היא להבטיח קשר רציף בין הורים הנמצאים בהליך גירושין לבין ילדיהם. את הרעיון להצעת החוק העלתה עו"ד אודליה חן, מומחית לדיני משפחה המייצגת את ד', שפנתה לח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני).

      לדבריה של עו"ד חן, היא נחשפה לקהילה שלמה של ילדים שאין להם ייצוג ראוי שיעמוד על זכותם לקשר הטבעי עם כל אחד מהוריהם, וכי התופעה התרחבה בשנים האחרונות. "למרבה הצער התופעה הזאת נמצאת כמעט בכל תיק גירושין שאינו מסתיים בהסכמה", תיארה. "בידי ערכאות השיפוט אין כיום כלים מספיקים כדי להתמודד עם התופעה בצורה יסודית", הוסיפה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ההיסטוריה מוכיחה: גם החוק הצרפתי לא תמיד מציל מחקירות שחיתות
      "שכחו את השואה": משלט רחוב אנה פרנק בפתח תקווה נשמט פרט חשוב
      חמאס יעביר את השליטה במעברים בעוד שבוע: "מוכנים להפסדים פנימיים"

      הורים מתווכחים וילדה עצובה (ShutterStock)
      "אלפי ילדים חווים פגיעה נפשית בלתי הפיכה כתוצאה מניתוק קשר עם הורה" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      לפי הצעת החוק, הורה הטוען להיעדר קשר סדיר או נתק בינו לבין ילדו יוכל להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך. במידה ובית המשפט ימצא כי קיים סירוב לקשר סדיר או נתק בין הורה לילדו, הוא יפנה את ההורים והילד למומחה מטעמו לקבלת חוות דעת, שתכלול הנחיות בדבר התכנית הטיפולית לילד, להורים ולמשפחה והוראות בדבר חידוש הקשר באופן הדרגתי.

      אם ההורה לא יציית לתכנית זו, שיכולה להיות מאומצת באופן מלא או חלקי על ידי בית המשפט, הוא עשוי להיקנס או להיות מחויב בהשתתפות בתכנית טיפולית. עוד נקבע כי בית המשפט יוכל להטיל סנקציות על ההורה בהתאם להוראות חוק הוצאה לפועל ואף לפסוק על העברת המשמורת להורה המתלונן. במסגרת בירור התובענה, בית המשפט יוכל לתת לילד הזדמנות להביע את דעתו בנושא, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו.

      ח"כ רויטל סויד אמרה כי "התופעה חוצה מגדרים, מגזרים, ומעמד סוציו-אקונומי. אלפי ילדים חווים פגיעה נפשית בלתי הפיכה כתוצאה מניתוק קשר עם הורה". לדבריה, הצעת החוק נועדה להעלות מודעות לנושא ולתת לבתי המשפט ובתי הדין הרבניים כלים להתמודדות ייעודית עם התופעה. "הצעת החוק תעניק תקווה לילדים שאין בידם את הכלים והידע לדרוש את זכותם הבסיסית לקשר. לא בכדי מברכים עליה בכירים במערכת המשפט ואנשי מקצוע הסבורים שצריך להתחיל להפנים שמדובר בתופעה רווחת שעל המחוקק מוטלת החובה להידרש אליה לראשונה".