סכנה בעשרות גשרים ובזבוז של מיליארדים: מחדל הכבישים

- מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם דוח על חברת נתיבי ישראל
- במרכז הדוח: מאות גשרים נמצאים במצב חמור ומסוכן, כבישים מרכזיים אינם בנויים לעמוד ברעידת אדמה
- לחברה אין תקציב שיעמוד במשימות שהוקצו לה, והכספים שברשותה אינם מנוצלים כראוי
- מאות גשרים נמצאים במצב גרוע, ולחברה אין הידע מקצועי הדרוש כדי לטפל בהם

מאות גשרים נמצאים במצב חמור ומסוכן, כבישים מרכזיים בארץ אינם בנויים למקרה של רעידת אדמה ומיליארדי שקלים אינם מגיעים ליעדם – כך עולה מדוח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שמתפרסם היום (רביעי) על חברת "נתיבי ישראל". הדוח מלמד כי החברה המופקדת על איכות מערכת הכבישים הבינעירונית של ישראל, לא התאוששה מפרשת השחיתות שאירעה בה, ומתקשה למלא את תפקידה.

רק אתמול הודיעה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל-30 חשודים ו-13 חברות הקשורות לפרשת "נתיבי ישראל", כי בכוונתה להעמיד אותם לדין בכפוף לשימוע. בין החשודים בפרשה החמורה חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורולובסקי ומנכ"ל נתיבי ישראל לשעבר אלכס ויז'נצר. הם חשודים בלקיחת ונתינת שוחד במסגרת התקשרות לא חוקית בין נתיבי ישראל לחברות מסחריות.

חברת נת"ע היא החברה הממשלתית שהחליפה את מע"צ ובתחומי אחריותה נמצאים 8,000 קילומטרים של כבישים, 1,300 קילומטרים של גשרים ומנהרות, וכ-2,200 צמתים. הטיפול בהם דורש גם את בנייתן של דרכים חדשות, ובעיקר, את אחזקתן של הדרכים הקיימות במצב תקין.

עוד בוואלה! NEWS:
כשנה אחרי אום אל-חיראן, התיק תקוע: "המדינה לא מתייחסת אלינו"
גורמים בכנסת: "לא יינקטו צעדים נגד ח"כ סבטלובה על השחתת הרכב"
התיאוריה לאושר של איינשטיין נמכרה ב-1.5 מיליון דולר

מדוח המבקר עולה כי לחברה אין את התקציב הדרוש לה לעמידה במשימותיה, וכי גם הכספים שברשותה אינם מנוצלים כראוי. בשנת 2017 למשל, טענה החברה כי חסר לה סך של כחצי מיליארד שקלים לצורך תקציב התחזוקה. בנוסף, לריבוד מחדש של כל קטעי הכביש החייבים טיפול דרושים 2.6 מיליארד שקלים. תקציב החברה בשלוש השנים האחרונות בתחום זה עומד על ממוצע שנתי של כ-350 מיליון שקלים.

אולם, החברה לא משתמשת בתקציבים שהוקצו לה ביעילות: פרויקטים רבים מבוטלים, וכספים אחרים פשוט אינם מנוצלים. עבודות התחזוקה בכבישים מתמקדות בעיקרן בחלק שמכונה "מיסעה" – הרובד העליון של הכביש, החשוף יותר מכל לפגעי מזג האוויר והמכוניות הנוסעות. המבקר מצא כי בשנים האחרונות הוזנח הטיפול במיסעות, דבר שהיה עשוי לחסוך מיליארדי שקלים, הדרושים כעת כדי לבצע את הטיפולים הדרושים. המבקר מצא כי נת"ע מבצעת עבודות תחזוקה רק בכ-6% מסך הקטעים הדורשים טיפול.

בנוסף, ולמרות שהממשלה החליטה שנתיבי ישראל תתחזק יותר מ-1,500 ק"מ של כבישים ברשויות המקומיות – רק פחות ממחצית התקציב שהוקצה לצורך כך נוצל למטרה זו. למעשה, החברה לא מנצלת מיליארדי שקלים שהוקצו לאחזקת הכבישים והדרכים במצב תקין. צמתים רבים אינם מוארים, בניגוד לנדרש ואין פיקוח יעיל על עבודות שמבצעים קבלנים שונים.

אם לא די בכל אלו, בשנים האחרונות נתיבי ישראל מבטלת אלפי עבודות תחזוקה, כשברוב המקרים אין לדבר סיבה מוצדקת. רק בשנת 2016 בוטלו 5,254 עבודות.

המחדל הקשה ביותר בדוח המבקר נוגע לתחזוקתם של גשרים. החברה אחראית לתחזוק של 7,000 גשרים, הכוללים גשרים לכלי רכב, להולכי רגל, מעברים תחתיים לכלי רכב, מובילי ניקוז וקירות אקוסטיים תומכים. האחריות בחברה בנושא זה מוטלת על מנ"ג (יחידת מערכת ניהול גשרים).

מממצאי דוח המבקר עולה ש-442 גשרים הוגדרו במצב "גרוע", 517 גשרים הוגדרו במצב "גרוע מאוד" ו-145 הוגדרו במצב חמור (הגרוע ביותר). לחברה אין ידע מקצועי בנושא, ולא קיימות הנחיות מוסדרות על ידי משרד התחבורה בנוגע לאחזקתם. בנוסף, סקר שנערך ב-2011 ושנועד לבדוק עד כמה הגשרים פגיעים לרעידות אדמה גילה כי 72 קטעי כביש שחלקם נמצאים בדרכים מרכזיות בארץ, כמו כביש 2, כביש 4, כביש 5 וכביש 6, נמצאים בשתי קטגוריות הפגיעות הגבוהות ביותר. אולם מאז ועד מרץ 2017 שוקמו רק חמישה כבישים.

מנתיבי ישראל נמסר בתגובה: מרביתם המוחלט של טענות דו'ח המבקר טופלו ומטופלות, שכן אלה עוסקות בשנים 2014-2016.

ממשרד התחבורה נמסר: "רוב הליקויים שהועלו בדוח תוקנו או נמצאים כיום בהליך תיקון. יש לזכור כי משרד התחבורה מבצע פעילויות בהיקפים חסרי תקדים, שלא היו כמותם מאז קום המדינה. מטבע הדברים, ישנם תחומים הדורשים חיזוק ושיפור, ואנו פועלים להשלימם בהקדם האפשרי.

"משרד התחבורה מבצע כיום מאות פרויקטים תשתיתיים, באמצעות החברות הממשלתיות והגופים הכפופים אליו. מדובר בפרויקטים בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקלים. הצפי לחריגות עומד על כ-100 מיליון שקלים, המהווים כשני עשיריות האחוז בלבד (0.002%) מכלל התקציב. יתכן וחריגה זאת לא תתממש כלל.

"בכל פרויקט מרכזי מופעלות שלוש רמות של בקרת איכות – בקרה פנימית של הקבלן, בקרה חיצונית של החברה הממשלתית, ובקרה של משרד התחבורה. הפרויקטים מבוצעים בהתאם לנהלים וכללים קפדניים המבטיחים את טיב ואיכות הביצוע, וכוללים בין השאר בקרת בטיחות בזמן הביצוע, בסיומו ולאחר מסירתו.

"חברת נתיבי ישראל מגישה בסוף כל שנה דיווחים הכוללים בין השאר דוח ביצוע תקציבי שנתי וחלוקת לפי סעיפי האחזקה. עם שינוי הנהלים והטמעת טכנולוגיות חדשות בשנת 2015, המבוססות על מערכות BI מתקדמות ביותר, השתפרה באופן משמעותי רמת השליטה בנתונים ואפקטיביות הבקרה.

"יצוין כי משרד התחבורה מעדכן באופן שוטף הנחיות שנועדו לשפר את הבטיחות בכבישים, במגוון רחב של דרכים ובכללם גם תחזוקת כבישים ומעקות בטיחות, צביעת כבישים, התקנת תאורה, הבטחת איכות ועוד.

"הנחיות אלה מוטמעות בראש ובראשונה בפרויקטים חדשים, המתוקצבים בהתאם לנהלים שנקבעו. בצמתים קיימים, ניתנת עדיפות לצמתים המוגדרים כמוקדי סיכון. בשאר הצמתים הטיפול ניתן בהתאם לסדר הדחיפות ובכפוף לתוכנית עבודה רב-שנתית המבוצעת ומתעדכנת באופן שוטף. הליך קבלת ההחלטות מבוצע בהתאם למכלול שיקולים מקצועיים, תוך נימוק ותיעוד מסד הנתונים שהביאו להחלטה".