יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הפתיע לפני כחמישה חודשים עם ההחלטה לקצץ בעשרות אחוזים את מימון משכורתם של עשרות אלפי הפקידים, הדלק והחשמל בעזה. יו"ר הרשות מאס בעובדה שהוא כבר עשור לא שולט ברצועת עזה אבל מממן את הפעילות השוטפת עבור חמאס ללא תמורה. הרשות הצהירה כי אם חמאס יוותר על סמכויותיו ברצועת עזה יוחזר המימון, אך ראשי הארגון הסוני לא התקפלו וקידמו הפגנות נגד אבו מאזן.
הרחוב הפלסטיני בעזה הצליח לשמור על ראש מעל המים ובישראל חששו מאוד ממשבר הומניטרי. היו גורמים מדיניים שייעצו לבחון אפשרות להתערב ולמנוע את הפסקת מימון החשמל אך לבסוף הוחלט לתמוך בגישתו של אבו מאזן שהפעיל לחץ על חמאס. איסמעיל הנייה פנה לטורקים בבקשה לעזרה אבל יחיא סינוואר, הדמות החזקה ביותר ברצועת עזה, ראה שני צעדים קדימה, הנחה להכניס את היד לכיס של התנועה באופן חריג ולממן את הפער שנוצר למימון החשמל. סינוואר הבין כי אם היה מושיט יד לטורקיה היה מאבד את מצרים כמתווכת במשבר שנוצר, ופוגע בסיכוי לפתוח את מעבר רפיח.
לקריאה נוספת:
ממשל טראמפ תוקף את חמאס: "הגיע הזמן לשנות את המצב בעזה"
ישראל והרשות הקשיחו עמדות מול חמאס והצליחו לשנות את המשוואה
ישראל איימה על הרשות: אם לא תשלמו חשמל בעזה נשתמש בכספי מסים
קהיר זימנה לשיחות את בכירי חמאס ובהם סינוואר, הנייה, מוסא אבו מרזוק, ואפילו סלאח ערורי שהגיע מביירות. הרעיון המוביל היה פיוס שיכלול החזרת המימון תמורת חידוש ההשפעה של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. בימים אלה מחכים המצרים לתשובת אנשי חמאס לבקשה להסכמה להעביר את השליטה במעברי הגבול לרשות הפלסטינית, סמכויות בנושאים אזרחיים, והצבת כוחות ביטחון של הרשות לא רק בתוך הרצועה אלא לאורך הגבול הישראלי.
מדובר בימים קריטיים וקיימת דריכות במערכת המדינית והביטחונית בישראל. אבו מאזן נערך לקראת הכרזת חמאס באמצעות כינוסים והתייעצויות שהוא מקיים בימים האחרונים ברמאללה עם ראשי הפתח, ראשי הוועד המנהל של אש"ף ובכירי הרשות הפלסטינית. אלו ניסיונות לרכז סביבו את הכוח הפוליטי ולשפר את מעמדו שנמצא תחת ביקורת מתמדת ברחוב הפלסטיני.
גורמים מדיניים מעריכים כי המהלך שהיה אמור היה להוציא את אבו מאזן מהבוץ עלול להציג אותו שוב כ"ברווז צולע" שלא מצליח לקדם מתווה מדיני חדש כדי להרגיע את הרחובות. אחרי שרבים ברחוב הפלסטיני קיוו שיעמוד בדבריו, יניח את המפתחות ויפנה את מקומו לדור הצעיר הוא החליט לבחור מחדש את אנשיו לתפקידי מפתח מקרב הדור הוותיק בוועידת הפתח השביעית. הוא גם התערב בבחירות המקומיות באגרסיביות כשראה שחלק מהמקומות נכבשים על ידי רשימות משותפות לחמאס ולפתח.
למרות הדריכות והמתיחות בין עזה לרמאללה, בישראל מעריכים כי הצדדים לא באמת מאמינים שיהיה פיוס והשיחות מתנהלות כדי לרצות המצרים וכדי לגרוף רווחים אישיים עבור הנפשות הפועלות. לכן, חצי שנה אחרי תחילת המשבר עשוי אבו מאזן למצוא את עצמו שוב מאכזב את הציבור הפלסטיני. כאילו לא די בכך, בעקבות המהלך האגרסיבי שביצע אבו מאזן להחזיר לעצמו את השליטה ברצועת עזה, הוא אפשר למוחמד דחלאן, שנוא נפשו, לבצע דריסת רגל מחודשת בעזה ולחזק לפחות בתודעה את יחיא סינוואר כמוביל קו קשוח נגד הרשות הפלסטינית. השרירים שעשה אבו מאזן הבליטו את חוסר האהדה בלשון המעטה כלפיו גם בירדן, קטאר, ואיחוד האמירויות. גם בזירה הבינלאומית לא באמת מתעניינים בשלב זה בבעיות הפלסטינית אלא מעדיפים להתמקד בנעשה בסוריה, פרויקט הגרעין האיראני וקוריאה הצפונית.
יש משקל להצהרות חמאס והרשות הפלסטינית ויהיו לכך השלכות על האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל. בישראל מעריכים כי בימים הקרובים יכריזו הצדדים על קווים כלליים להסכם ובמקביל על מועד טקס החתימה במצרים. במקביל נערכת משלחת גורמי ביטחון מצרים בכירים להגיע לרצועת עזה כדי לבחון את האופן שבו ייושמו ההבנות הלכה למעשה בשטח.
המרוויחה הגדולה מכל המגעים והשיחות היא מצרים שחוזרת אל קדמת הבמה ומרחיבה את השפעתה על האזור. בישראל טוענים כי מדובר במהלך חיובי - אך הוא לא בהכרח ישרת את ישראל במצב של מלחמה או הסלמה בין צה"ל לחמאס.