פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ: בתי עסק לא יוכלו להציג ללקוחות "תעודת כשרות חלופית"

      הרכב מורחב בראשות הנשיאה נאור דחה את העתירה לאפשר בשימוש בתעודה מתחרה לזו של הרבנות, אך אפשר להציג "מצג אמת", המלמד על אופן הכנת המזון. הרבנות: "יום שחור לצרכני הכשרות במדינת ישראל"

      בג"ץ: בתי עסק לא יוכלו להציג ללקוחות "תעודת כשרות חלופית"
      עריכת תוכן: לירן מוסלי וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין, צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן

      - בג"ץ דחה את העתירה לאפשר שימוש בתעודת כשרות חלופית שאינה מטעם הרבנות הראשית
      - השופטים אפשרו ברוב קולות להציג "מצג אמת", המלמד על האופן שבו המזון מוכן
      - השופט סולברג: "פתיחתו של 'השער השלישי' עלולה לעורר מבוכה רבה"
      - הרבנות: "יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל"

      בג"ץ דחה היום (ג') את העתירה לאפשר שימוש בתעודת כשרות חלופית שאינה מטעם הרבנות הראשית, וקבע כי בתי עסק לא יוכלו להציג תעודה כזו. הקביעה סויגה באפשרות שניתנה לבתי עסק שלא מעוניינים בהשגת תעודת כשרות מטעם הרבנות להציג בכתב "מצג אמת", מסמך המלמד על האופן שבו הם מכינים מזון.

      הפתרון שניסחה הנשיאה היוצאת מרים נאור, ושאומץ על ידי חברי ההרכב ברוב קולות, כונה "השער השלישי": מתן אפשרות לבית העסק שלא להיות מקוטלג כ"כשר" או "טרף". "יכול חנווני להעיד על מרכולתו", כתבה נאור. "אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".

      עוד בוואלה! NEWS:
      שלוש שנים אחרי הפיגוע: רוצחיו של נתנאל עדיין מסתובבים חופשי
      בג"ץ ביטל את חוק גיוס חרדים המאפשר פטור לתלמידי ישיבות
      הישראלים שנותרו בפלורידה למרות ההוריקן: "לא התלבטנו אם לעזוב"

      יהונתן ודעי, מסעדת קרוסלה, ירושלים. יוני 2016 (נועם מושקוביץ)
      מסעדה בירושלים שפועלת תחת השגחת כשרות פרטית (צילום: נועם מושקוביץ)

      נאור הבהירה כי לבית העסק אסור להציג את עצמו כ"כשר", אולם הוסיפה כי "אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת יבחר הוא כטוב בעיניו".

      השופט נועם סולברג דחה אף הוא את העתירה, אך התנגד למודל "השער השלישי", וכתב: "חוששני כי פתיחתו של 'השער השלישי' עלולה לעורר מבוכה רבה בדבר הכשר והלא-כשר, החוקי והבלתי-חוקי – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו". השופט בדימוס אליקים רובינשטיין הצטרף אף הוא לדעתו של סולברג, ולצד דחיית העתירה כתב נגד הצעתה של נאור, כשהוא מצביע על האפשרות כי "השער השלישי" יהפוך למדרון חלקלק ויוביל להונאת הציבור בכל הנוגע לתעודת כשרות.

      השופטים אסתר חיות - שתחליף את נאור כנשיאה בחודש הבא - אורי שוהם, חנן מלצר וסלים ג'ובראן תמכו בעמדתה של נאור גם בנוגע ל"שער השלישי".

      הרבנים הראשיים, דוד לאו ויצחק יוסף בכנס רבנים בנועם בירושלים. אוגוסט 2015 (נועם מושקוביץ)
      "פתח להונאות כשרותיות". הרב הראשי לאו (צילום: נועם מושקוביץ)

      ברבנות הראשית אמרו בתגובה כי מדובר ב"יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל", והאשימו כי "בית המשפט יצר מבוכה ומכשול גדול לשומרי הכשרות בישראל". לדבריהם, "נפתח פתח להונאות כשרותיות קשות ומורכבות ששום גוף לא יאכוף, ואין מי שיערוב לצרכן המזון ש'מצג האמת' מתנהל על פי ההלכה הסדורה והמסורת היהודית".

      הרב הראשי דוד לאו מסר כי "מתן אפשרות לבעל עסק להציג עצמו ככשר בשעה שלמעשה אינו קיבל את כשרות הרבנות הראשית, היא מכשול גדול, וכדברי השופט רובינשטיין בפסק הדין: 'מדרון חלקלק אשר עלול להטעות את תכליתו של חוק הונאה בכשרות ובעיקר להטעות את הצרכנים'".

      הרבנות הציגה בתשובה לבג"ץ רפורמה שבמסגרתה בעלי העסקים יוכלו לבחור בכשרות באמצעות מצלמות כתחליף למשגיחים, ולא ישלמו למשגיחים ישירות. הרפורמה הוכרזה "מהפכנית", אך נתקלה בהתנגדות בקרב רבנים שטענו כי יש בה ליקויים.