פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ ביטל את חוק גיוס חרדים המאפשר פטור לתלמידי ישיבות

      הרכב מורחב בראשות הנשיאה נאור ביטל את התיקון לחוק שירות הביטחון, שאפשר את הארכת הפטור מגיוס עד 2023. נאור: "החוק סובל מקשיים אינהרנטיים". ההחלטה התקבלה ברוב קולות, השופט סולברג היה בדעת המיעוט. סגן השר פרוש: "בג"ץ להוט למלמחת גוג ומגוג"

      בג"ץ ביטל את חוק גיוס חרדים המאפשר פטור לתלמידי ישיבות

      בג"ץ ביטל את הפטור לתלמידי ישיבות - כל הפרטים:

      - בג"ץ ביטל את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023.
      - ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה נאור, השופט סולברג היה בדעת מיעוט.
      - נאור: "קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי"
      - שר הבריאות ליצמן: "החלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי"

      בג"ץ ביטל היום (שלישי) את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023. התיקון לחוק, כתבה הנשיאה מרים נאור, "סובל מקשיים אינהרנטיים". ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים וברוב דעות, כשדעת המיעוט הייתה של השופט נועם סולברג.

      "קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי", כתבה הנשיאה נאור. "בתקופת ההסתגלות הראשונה (עד לשנת 2023, א"ס) ההסדר וולונטרי לחלוטין וחסר כוח כופה. למעשה ליעדי הגיוס בתקופה זו אין כל משמעות". גם בתקופה שלאחר מכן, כתבה נאור, החוק מאפשר פטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד גיל 21, ולמעשה מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון.

      נאור הוסיפה כי בחוק קיימים "כשלים גנטיים", בהתייחסה להיסטוריה שלו, ואף תקפה את העובדה כי החוק לא מציע כלל פיתרון קבע למצב הקיים כיום שיחול לאחר שנת 2023. "לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפיה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ.

      לקריאה נוספת:
      ח"כ אייכלר: "הרבה פרענקים הולכים לצבא בגלל שיש אצלם רפיון"
      "ישראל רודפת יהודים דתיים": מחאת החרדים מגיעה למרכז ניו יורק
      אישור פסיכיאטר - ויש פטור: השיטה החרדית נגד גיוס לצה"ל

      חיילים במבצע צוק איתן (GettyImages)
      חיילים חרדים במבצע צוק איתן (צילום: אימג'בנק, GettyImages)

      בהתייחסה לנתונים שסיפקה המדינה על עלייה במספר המתגייסים מאז שנת 2010 (מ-898 מתגייסים אז, ועד ל-2,145 בשנת 2015), כתבה נאור כי עיקרה של העלייה החל דווקא לפני התיקון לחוק בשנת 2014, דבר המלמד כי החוק אינו תורם למציאות הקיימת. בנוסף קבעה נאור כי בהתחשב בקצב הגידול הטבעי הגבוה יחסית של החברה החרדית, הרי שהעלייה היא למעשה עלייה מינורית, ואולי אף שלילית.

      הנשיאה היוצאת אף כתבה כי הגדרת המונח "חרדי" הינה הגדרה "מרחיבה מדי", וכי לפי החוק, גם אדם שפרש מלימודיו לפני גיל 18 ייחשב ביום הגיוס כ"חרדי" וייכלל בחוק. היא הוסיפה כי בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות העמידה ביעדי הגיוס שהציבה הממשלה, וכי ירידה זו מורגשת ביתר שאת בקרב אחוז המתגייסים לשירות הלאומי.

      "בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע", כתבה נאור, "כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש".

      מרים נאור ואליקים רובינשטיין בטקס פרישתו 13 ביוני 2017 (נועם מושקוביץ)
      הנשיאה נאור והשופט בדימוס רובינשטיין (צילום: נועם מושקוביץ)

      המשנה לנשיאה לשעבר, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, הצטרף לדעת נאור: "יאוש. אין בפי מלה אחרת באשר לנושא דנא. הגיחוך – חוכא ואיטלולא – שנוצר בגלגולי ה'פינג פונג' בין הרשויות בעניין היורד לשורש השויון וההגינות האנושית הבסיסית, בעוד אין נפגע לימוד התורה החשוב כל כך כהוא זה, מציב את השאלה אם לצחוק צריך או לבכות בכי תמרורים".

      מנגד, כתב השופט סולברג, שהיה היחיד שהתנגד לביטול התיקון לחוק, כי לא ניתן לדעת בבירור שהחוק יצמצם את מספר תלמידי הישיבה החרדים המתגייסים לצה"ל: "הפגיעה בשוויון דכאן אינה מן הסוג הקלאסי, שבו מגן בית המשפט על מאן דהוא, פרט או קבוצה מובחנת, שהופלו לרעה ביחס ליתר בני החברה. בעניין שלפנינו מוענקת הטבה לקבוצה מסוימת, מבלי שיש בכך יחס פוגעני מפלה כלפי אחרים", כתב סולברג.

      הוא הוסיף כי "הוויכוח הנוקב בחברה הישראלית בסוגיית גיוס בני הישיבות, בעיקרו, אינו ויכוח משפטי. הוא משקף קונפליקט בין נראטיבים, התופסים באופן שונה בתכלית את סיפור המעשה הקולקטיבי המתרחש בגבולות ארצנו הקטנה. אותו מעשה עצמו, יש הרואים בו חובה מוסרית מן המעלה הראשונה; מנגד, יש הרואים בו 'גזירת שמד'".

      הפגנה של הפלג הירושלמי החרדי נגד גיוס לצה"ל בירושלים, 28 במרץ 2017 (נועם מושקוביץ)
      הפגנת חרדים נגד הגיוס בירושלים (צילום: נועם מושקוביץ)

      העתירה עצמה הוגשה בשנת 2014, כשנתיים לאחר ביטולו של חוק טל, ולאחר שהכנסת הקודמת אישרה תיקון לחוק שירות הביטחון ביוזמת מפלגת יש עתיד. התיקון כלל מתן פטור דה פקטו לתלמידי ישיבות שהיו בעת חקיקתו מעל גיל 18, וקבע יעדי גיוס וולונטריים, כשהחל מקיץ 2017, יוחל גיוס חובה על תלמידי ישיבה, במתכונת חלקית (החל מגיל 21) ועם מתן אפשרות לבחור באפיק של שירות לאומי.

      התיקון שונה לאחר קריסת הממשלה בה הייתה חברה יש עתיד, ולאחר כינונה של הכנסת הנוכחית. במצב הדברים כיום, הוארכה תקופת ההסתגלות - שבמהלכה אין למעשה חובת גיוס על תלמידי ישיבות - בשלוש שנים נוספות, כשלשר הביטחון מוקנית הסמכות לשנות את מכסות הגיוס הוולונטריות שנקבעו לפי שיקול דעתו. בכך, למעשה, מנוטרל הצורך בהפעלת מנגנון גיוס חובה על תלמידי ישיבות. לאחר התיקון לחוק, הצטרפה יש עתיד לעתירה, שהוגשה מלכתחילה נגד החוק שהיא יזמה.

      בדיון שנערך לפני כשנה וחצי, באפריל 2016, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על כך שהמדינה ממשיכה לתקצב ישיבות חרדיות – אף שלא עמדו במכסות שנקבעו להן. "צריך גם מקל ולא רק גזר", אמרו שופטי בג"ץ לנציגי המדינה. המדינה טענה בדיון כי החוק במתכונתו הנוכחית יוביל למצב של שיוויון בנטל, מבלי שיהיה צורך לכפות זאת על ציבור תלמידי הישיבות. המדינה אף טענה כי בקרב הציבור החרדי ניתן להבחין במגמות חדשות של השתלבות בחברה, בשוק העבודה, לצד עלייה עקבית במספר המתגייסים מרצון.

      שופטי בג"ץ טענו כי הנתונים שעליהם נסמכת המדינה "עמומים", וכי לא ניתן לקבוע מי ממקבלי הפטור הוא אכן תלמיד ישיבה, ומי נטש את אורח החיים המאפשר פטור מגיוס. בנוסף, אמרו שופטי בג"ץ כי המעקב אחר העמידה ביעדים, והסנקציות שיופעלו במקרה שלא יושגו עד לשנת 2023 - סוף תקופת ההסתגלות לפי התיקון החדש - אינם מוסדרים בחוק, וממילא, נתונים לשינויים בעקבות החלטות של הדרג הפוליטי.

      יהדות התורה בסבב התייעצויות עם הנשיא ראובן ריבלין. מרץ 2015 (נועם מושקוביץ)
      ראשי יהדות התורה (צילום: נועם מושקוביץ)

      שר הבריאות יעקב ליצמן מסר בתגובה לפסיקה: "מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג"צ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל. לא נאפשר לאף כוח בעולם למנוע מאף אדם ללמוד תורה".

      השר אריה דרעי מסר: "פסיקת בג"ץ מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהוד. בני הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".

      סגן שר החינוך מאיר פרוש מסר: "האקטיבזם השיפוטי של בג"ץ מרוקן כליל את חשיבות החקיקה בכנסת שהופכת לאות מתה. הפסיקה היום הינה המשך לתקיעת היתדות בארון המתים. בג"ץ להוט למלחמת גוג ומגוג".

      הפגנת מחאה על התיקון לחוק הגיוס באוניברסיטת תל אביב (אגודת הסטודנטים של תל אביב , אגודת הסטודנטים תל אביב)
      הפגנה בעד התיקון לחוק באוניברסיטת תל אביב (צילום: אגודת הסטודנטים בתל אביב)

      מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "בית המשפט אמר את דברו בצורה הנחרצת ביותר, כאשר קבע פה אחד כי התיקונים לחוק פוגעים בשוויון ובוודאי בשעה שבה הנתונים הסטטיסטיים הוכיחו מעל לכל ספק כי שני החוקים רק פגעו בהליך המבורך של גיוס בני הישיבות שהחל עם ביטול חוק טל".

      היועץ האסטרטגי איתי בן חורין, מהעותרים נגד החוק, מסר: "הניצחון שלנו מעביר מסר חד וברור לפוליטיקאים: תפסיקו כבר עם הקומבינות, קדמו חוק ברור שבו כל אחד משרת את המדינה. מצפים ממי שדיבר רבות בנושא, אביגדור ליברמן, להוביל כשר הביטחון חקיקה מיידית המקדמת שוויון".

      חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני) מסרה: "שוויון רבותי שוויון. שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכולם, בלי שטיקים ובלי טריקים".

      הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון מסר: "העתירה היתה צודקת, ויש לברך את בית המשפט על קבלתה. העדר שוויון בנטל אשר מתבטא הן בהשתמטות האברכים מגיוס והן בהשתמטותם מהשתתפות שווה בשוק העבודה, אינה רק אפליה בוטה וניצול ציני וסחטני של היות המפלגות החרדיות לשון מאזניים בפוליטיקה הישראלית, אלא שהיא גם מאיימת באופן ממשי על בטחון המדינה וכלכלתה. טוב שבית המשפט עמד בפרץ, כעת נשאר רק לקוות שהרשויות יצייתו לפסיקתו".