נושאים חמים

טראמפ העביר את כדור האש לקים: אם תנהג בפזיזות - תשלם

האיתותים מהמדינות מצביעים על כך שמנהיגיהן אוהבים לאיים באיומים, לא במעשים. לצד הכרזות "האש והזעם", לא ברור אם טראמפ יהפוך את מורשת הדיפלומטיה חסרת השיניים מול פיונגיאנג של קודמיו. בינתיים, ממשיכים שני המנהיגים לשחק בגפרורים ליד חבית של אבק שריפה גרעיני

צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

קיימים מספיק סימנים, בעיקר רטוריים, לכך שהעולם קרוב להתלקחות, אולי אף למלחמה, בחצי האי הקוריאני. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מזהיר את קים ג'ונג און באומרו שהתכניות המבצעיות הושלמו וצבא ארצות הברית נעול ודרוך וממתין לפקודה. הוא מבהיר שדבריו בדבר "אש וזעם שהעולם עוד לא ראה" – אולי לא חריפים מספיק.

צפון קוריאה, מצדה, משלחת אזהרות, החל מהפצצת הבסיס האמריקני בגואם ועד סופת אש שתשמיד את ארצות הברית. סין מזהירה בינתיים את ארצות הברית, שלא תיתן למשטר הצפון קוריאני ליפול אם וושינגטון תירה את הירייה הראשונה.

קיימים גם איתותים נוספים לקרבתה של ההתקלחות. ראשית, לפי סוכנות אי-פי, ארצות הברית וקוריאה הצפונית מקיימות ערוץ חשאי העוסק ביחסים בין המדינות. זה כמובן לא מונע אפשרות של חישוב מוטעה של אחד המנהיגים בדמות אי הבנה טרגית העלולה להוביל להתלקחות, אבל מפחית משמעותית את האפשרות שזה יקרה.

עוד בנושא:
מפציצים, טילי שיוט - ומיליוני הרוגים: כך תיראה מלחמה בצפון קוריאה
הנחיות חירום באי הנתון לאיום צפון קוריאה: "אל תביטו לכדור האש"
חרף האיומים: "לארה"ב ערוץ דיפלומטי חשאי עם קוריאה הצפונית"

טיל בליסטי ששיגרה קוריאה הצפונית, 4 ביולי 2017 (צילום מסך , הטלוויזיה של קוריאה הצפונית)
ההכנות לניסוי הטילים שערכה קוריאה הצפונית בחודש שעבר

כמו כן, בהתחשב ברטוריקה האלימה של קוריאה הצפונית, חלק מהאיומים נשמעים כמעט מתונים. לאיום האחרון של טראמפ, לפיו צבא ארצות הברית דרוך ומוכן, היה המשך: הוא הוסיף שהוא מקווה שקים לא יעשה שטות. כלומר, בהחלט מדובר באיום – אך כזה שייצא לפועל רק אם קים יהיה זה שיפעל בפזיזות וירה את הירייה הראשונה. מצד קוריאה הצפונית, האיום המרכזי שלה עסק בכך שעד השבוע היא תשלים את הכנותיה ותוכל לירות ארבעה טילים לכיוון גואם. לא מדובר באיום על ארצות הברית גופא או על חייליה המוצבים בקוריאה הדרומית ומהווים מטרה נוחה בהרבה. נשמע ששני הצדדים מאיימים באיום.

גורמים נוספים מנסים למתן את המצב. חלקם, כמו אנגלה מרקל שמבקשת להנמיך להבות, פחות רלוונטיים למצב, וחלקם יותר – כמו נשיא סין שי ג'ינפינג. בהצהרה המעניינת של סין, אמרה כי אם צפון קוריאה תירה את הירייה הראשונה היא מאבדת את חסותה והגנתה של בייג'ינג. אם ארצות הברית תירה את הירייה הראשונה - סין תגן על צפון קוריאה ולא תיתן שמשטר קים יופל. האיום המרכזי כאן הוא כלפי קים. הוא שמע באופן ברור מאד שאם ייצא למהלומה ראשונה, הוא חשוף לכל תוצאה אפשרית. גם ארצות הברית יודעת שמבחינת סין מכת מנע עלולה להיענות בהתייצבות מול הצבא הסיני, והיא זוכרת את המערכה הקוריאנית שהסתיימה בתיקו מדמם.

נשיא ארה"ב טראמפ מדבר עם כתבים על צפון קוריאה באחוזת הגולף שלו בבדמינסטר, ניו ג'רזי (רויטרס)
מחריף את הטון. טראמפ וסגנו מייק פנס (צילום: אויטרס)

סין עדיין מחזיקה באותה תרופה קבועה למשבר הנוכחי: איפוק ופתרון בדרכי שלום. סין הוסיפה שהיא מעוניינת בפירוז קוריאה מנשק גרעיני והשגת יציבות - נקודה משמעותית למדינה הגובלת בצפון קוריאה. מועצת הביטחון של האו"ם הטילה סנקציות על פיונגיאנג אחרי הניסוי האחרון, החלטה שעברה ברוב של 15 לעומת אפס. גם סין וגם רוסיה אותתו מסר משמעותי לקים.

בשעת כתיבת הדברים נראה שהמשבר הנוכחי, ככל שמישהו שולט בו, לא מסלים. אחרי שבועות של רטוריקה מבהילה, בסופו של דבר אין התנגשויות צבאיות ואין כוננות גרעינית חריגה. יש חרדות, בהחלט, אבל אפילו אין פניקה בבורסות או התרסקות של מניות חברות דרום קוריאניות או יפניות – המדינות הראשונות להיפגע במקרה של עימות כולל, ודאי גרעיני.

קים ג'ונג און מנהיג קוריאה הצפונית מפקח על הניסוי בטיל בליסטי בין יבשתי, 4 ביולי 2017 (רויטרס)
מאיים ב"סופת אש שתשמיד את ארצות הברית". קים (צילום: רויטרס)

אז אפשר להירגע? לא לגמרי. הסיבה הראשונה לכך היא שעלולה להיות תקרית גבול שתתפתח, טעות בהבנת מסרים, המסמר קטן שמביא להפלת הממלכה – או במקרה הזה לפרוץ המלחמה. ייתכן שצפון קוריאה תחליט דווקא עכשיו לערוך ניסוי גרעיני, אותו ניסוי שהיא מאותתת זמן רב שתערוך. במקרה כזה, ייתכן שטראמפ יראה בכך חובה להגיב. מכאן עלולים להמשיך הרבה מאד תרחישים, רובם גרועים. הסיבה השנייה, והיא החשובה יותר לטווח הארוך, היא שמהתבטאויות הבית הלבן נראה שטראמפ לא מוכן יותר לגישת "עסקים כרגיל" מול צפון קוריאה.

זה 25 שנה ששושלת קים מפתחת את יכולותיה. עוד ניסוי בטיל, עוד ניסוי גרעיני, עוד איתות שלום מול המערב, עוד הפצרה סינית, עוד החלטה במועצת הביטחון, עוד סנקציות שלא משנות כמלוא הנימה, עוד הצהרות של נשיאים אמריקניים. וכך קלינטון הוריש את הבעיה לבוש, שהעביר אותה לאובמה, שהפקיד אותה בידי טראמפ. וטראמפ בעצם מצהיר שאינו מוכן להמתין עוד עד שלקוריאה הצפונית יהיו טילים בין יבשתיים המסוגלים לפגוע בוושינגטון ועליהם ראשי נפץ גרעיניים מוקטנים ומותאמים. הוא רומז שהוא מוכן להסלים את המצב כדי להגיע לפתרון הבעיה ולא להגיע למצב שבו לצפון קוריאה יש איום אסטרטגי על ארצות הברית, ומכאן חסינות.

עצרת תמיכה במנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און בפיונגיאנג. 10 באוגוסט 2017 (רויטרס)
מפגן תמיכה בקים בבירה פיונגיאנג, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

האם זהו קלף שבו מוכן טראמפ באמת להשתמש, כשהמשמעות היא מלחמה עם עשרות אלפי הרוגים אמריקנים? איננו יודעים. אבל, וכאן אנו כבר מגיעים למשחק פוקר על כל הקופה, עצם המחשבה שטראמפ חושב על כך עלולה לדחוף את קים לעשות צעד נמהר. הגיוני לחלוטין מבחינתו, אמנם, אבל עם תוצאות קטסטרופליות.

הדבר הבטוח ביותר הוא שגם כעת, כבעבר, הגבול בין הקוריאות, חצי האי הקוריאני הוא חבית אבק שריפה, ולא סתם אבק שריפה – אבק שריפה גרעיני, נשק שבו שולטים שני מנהיגים שלשניהם ניסיון של שש שנות שלטון בלבד. יחד.