פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דרכו של אזריה להמתקת העונש אינה סלולה – וכלל לא בטוח שתצלח

      הצהרתו של אלאור אזריה שאין מקום לפגיעה במוטיבציה לגיוס בעקבות האירוע שלו הייתה מעשה נכון, אך לא מספיק. כעת, עליו לפנות פנייה נוספת לרמטכ"ל ולחדד את מסריו. בינתיים, ייכנס אזריה לכלא, ותשובת איזנקוט תגיע רק בעוד כחודשיים | פרשנות

      דרכו של אזריה להמתקת העונש אינה סלולה – וכלל לא בטוח שתצלח
      מתוך: הפייסבוק של שרון גל

      מכתבו של אלאור אזריה לרמטכ"ל גדי איזנקוט, להקלה בעונש ו"המרתו בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות", היא למעשה בקשה דרמטית לקצר את העונש לפחות בשני שלישים, ולהעמיד אותו על תקופה של שישה חודשים לכל היותר. תקופת המאסר המקסימלית שניתן לרצות בעבודות צבאיות היא חצי שנה, ולכן, מבלי לנקוב בתקופה זו במפורש ביקש החייל לקצר את עונשו בשנה שלמה ולרצות את העונש בדרך של עבודה צבאית ולא בכליאה ממשית.

      לפני שאתייחס לסיכויי הבקשה חשוב להתייחס לכמה נקודות הנוגעות לעצם הגשת הבקשה ולצפוי לקרות כעת. נקודה ראשונה - בבקשתו להקל בעונשו, ובהצהרה שפרסם בקולו, בהן הצהיר כי אין בכוונתו לפנות לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור, קיבל אזריה החלטה מתבקשת, כמעט מתחייבת הייתי אומר, אבל לגמרי לא טריוויאלית עבורו.

      עבור מי שניהל מאבק עיקש על חפותו, כשהקו המשפטי בו נקטו סנגוריו הציב אותו אל מול כל מפקדיו, החל מרמת המ"פ ועד המפקדים הבכירים של הצבא, ההחלטה להפסיק את המאבק המשפטי העיקש, ולא לפנות לערכאה משפטית נוספת, הערכאה הגבוהה ביותר במדינת ישראל, אלא דווקא למפקדיו בבקשת מחילה, ודאי אינה קלה.

      לקריאה נוספת:
      אזריה בהצהרה ראשונה: "נכנס לכלא בראש מורם; קורא לנוער להתגייס"
      מוותר על הערעור: אזריה פנה לרמטכ"ל בבקשה להמתקת העונש
      הרמטכ"ל: "אם אזריה יגיש בקשה להקלה בעונש - אשקול זאת בכובד ראש"

      הכרעת דיין לאלאור אזריה 30 ביולי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , תומר אפלבאום)
      קיבל החלטה מתבקשת. אזריה בבית המשפט, השבוע (צילום: תומר אפלבאום)

      אלא שצריך להבין שבית המשפט העליון דן בערעורים על החלטות של בית הדין הצבאי לערעורים רק במקרים שבהם מתעוררות שאלות משפטיות מיוחדות, חדשות, בעלות חשיבות עקרונית. לפרשת אזריה יש אמנם השלכות חברתיות חשובות מאוד. היא עוררה כעסים ומחלוקות בין ציבורים שונים, וכמעט "קרעה" את העם. ועדיין, מבחינה משפטית לא הייתה בה שאלה משפטית עקרונית, אלא שאלה עובדתית - מדוע ירה החייל במחבל. לכן פנייה לבית המשפט העליון לא הייתה להערכתי מסייעת לאזריה אלא רק מעכבת את המועד שבו היה מגיש בקשת מחילה.

      נקודה שנייה, הרמטכ"ל יוכל לדון בבקשה רק כשיחלפו 30 ימים מהיום שבו ניתן פסק הדין של בית הדין לערעורים. עד אותו מועד יכול החייל להתחרט ולפנות לבית המשפט העליון. מאותו מועד נתונים לרמטכ"ל 30 ימים נוספים כדי לגבש את החלטתו, כלומר, החלטת הרמטכ"ל תתפרסם בעוד חודש עד חודשיים.

      הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט בביקורו בבית ספר בעכו, 13 בדצמבר 2016 (אדריאן הרבשטיין)
      החלטתו תתפרסם בעוד חודש עד חודשיים. איזנקוט (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      נקודה שלישית – כבר בשבוע הבא ייכנס אזריה לכלא הצבאי, בהתאם להחלטת בית הדין הצבאי לערעורים, והוא ירצה את עונשו בבית הסוהר ברציפות החל ממועד זה. אם הרמטכ"ל יחליט לקצר את עונשו לשישה חודשים, בסמכותו גם לקבוע שממועד קבלת ההחלטה הוא יישא את המשך העונש בדרך של עבודה צבאית.

      נקודה רביעית – לפני שידון הרמטכ"ל בבקשת המחילה הוא יהיה מחויב לעיין בחוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) ביחס לחנינה. אם החלטת הרמטכ"ל תהיה מנוגדת לדעת הפצ"ר יהיה עליו לנמקה.

      נקודה חמישית – הפנייה לרמטכ"ל לא תמנע פנייה עתידית של אזריה לנשיא המדינה בבקשה למחוק את הרישום הפלילי בעבירת הריגה.

      אזריה לא הביע חרטה בפנייתו

      ועתה לשאלת השאלות – מהם סיכויי בקשתו של אזריה להקלה בתקופת מאסרו להתקבל? בהקשר זה חשוב לשים לב לכך שהבקשה מושתתת כמעט כולה על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. אזריה היה נתון במעצר ביחידתו תקופה ממושכת. בניגוד למעצר סגור בכלא שמנוכה מהמאסר, מעצר פתוח ביחידה אינו מנוכה מהעונש. משפחתו סבלה ממחלות שונות, ו"התפרקה" בלשונו. אלא שעובדות אלה עמדו גם מול שופטיו עת חרצו את דינו, ואין בהן חידוש.

      אין סיבה שהרמטכ"ל יתערב בגזר דינם של השופטים אך ורק מטעמים אלה. אזריה גם לא הביע חרטה בפנייתו לרמטכ"ל, אלא נשאר נאמן לאמירתו כי לא היה יורה אילולא חשש ממטען. גם בהצהרתו הפומבית הבהיר אזריה, כי פעל מתוך תחושת סכנה מידית. דברים דומים שאמר במהלך משפטו נדחו על ידי שופטיו, וגם מכך לא יתעלם הרמטכ"ל.

      הכרעת דיין לאלאור אזריה 30 ביולי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , תומר אפלבאום)
      משפחתו סבלה ממחלות שונות, ו"התפרקה". אזריה עם הוריו בבית הדין, השבוע (צילום: תומר אפלבאום)

      אך ראוי לתת את הדעת גם לדברים נוספים של החייל. "לשמחתי שירתתי כלוחם ביחידה קרבית", כתב אזריה, כמי שמצליח להותיר מאחור את מטעני הכעס, המרירות ותחושת הנטישה שנשמעו לאורך המשפט על ידי מקורביו, ולאחוז דווקא באהבתו לצבא. אזריה הוסיף במכתבו את היותו בן למשפחה פטריוטית, ואת אהבת המולדת עליה התחנך, ובהצהרתו בעל-פה אף קרא במפורש לבני הנוער לתרום ולהתגייס לקרבי, כשהוא מסמן לתומכיו שלא פלגנות ושנאה הן דרכיו, אלא אחדות.

      אבל אזריה כמו מבקש לומר דבר נוסף, שאין מקום לגט כריתות בין הצבא לבין חייל קרבי, שבשגרת יומו הלא פשוטה בגזרת חברון נקרא לזירה שבה נדקר חברו דקות קודם לכן, אפילו אם ביצע ירי בניגוד מוחלט לפקודות והורשע בעבירת הריגה. "במציאות הביטחונית המיוחדת שבה אנו חיים העונש שנגזר עלי כמוהו כגט כריתות", כתב. "ראוי להקל בעונשי למעני, למען משפחתי, אבל גם כמסר כללי יותר לפיו תהום מפרידה בין חייל קרבי שנשלח לזירה בחברון וביצע עבירה בזירה מבצעית לבין מי שמעל באמון מפקדיו באופן מתוכנן, שיטתי, לאורך זמן".

      אז מהם סיכוייו של אזריה לקבל הקלה כה משמעותית בעונשו? בניסוחה הנוכחי של הבקשה, לא מאוד גבוהים. לטעמי נכון עשה אזריה שהוסיף והצהיר בעל-פה שאין מקום לפגיעה במוטיבציה לגיוס בעקבות האירוע שלו, ונכון יעשה אם יפנה פנייה נוספת לרמטכ"ל ויחדד את מסריו. נותרו לו עוד 26 ימים לעשות כן.


      עו"ד אשר הלפרין הוא פרשן משפטי, והסנגור הצבאי הראשי לשעבר.