הרמטכ"ל גדי איזנקוט אמר אתמול (ראשון) כי הוא ישקול "בכובד ראש" להקל בעונשו של החייל אלאור אזריה - אם זה יפנה אליו. זאת אחרי שבית הדין לערעורים דחה את דרישת ההגנה לבטל את הרשעתו של אזריה וכן את עונשו, שנה וחצי מאסר.
"צה"ל נלחם בטרור בדרך נחושה, מקצועית וערכית", הבהיר הרמטכ"ל בהודעה שפרסם לאחר החלטת בית המשפט. "כוחות צה"ל, ובהם חיילי גדוד שמשון וחטיבת כפיר, עומדים לילות כימים באתגר ייחודי ויוצא דופן. מפקדי צה"ל ואני מלאים בהערכה ובגאווה כלפי הישגיהם ואופן מימוש המשימות נוכח פני אויב".
לדבריו, אזריה הוא לוחם צה"ל, "ששירת כמו רבים מחיילינו בחוד החנית, ולקח חלק באתגר המשותף שתכליתו מתן ביטחון לאזרחי מדינת ישראל", אך הוסיף: "היום אמר בית הדין הצבאי את דברו באופן חד וברור".
עוד על משפטו של אזריה
שפטל: אם תהיה פנייה רשמית לחנינה - נשקול שלא לערער לעליון
אמו של אזריה התמוטטה בדיון: "כמה רוע, המחבלים צוחקים עלינו"
הרמטכ"ל שיבח את התנהלות המשפט, שהסעיר את הציבור. "מערכת המשפט הצבאית קיימה הליך ערכי, מקצועי ונטול פניות ופסקה באופן עצמאי וללא כל התערבות פנימית וחיצונית", הדגיש. "צה"ל תחת פיקודי עסק בלמידת האירוע, הפיק ממנו לקחים וכך יוסיף לעשות גם לנוכח פסק הדין שניתן היום".
לבסוף, הדגיש איזנקוט כי "ההליך המשפטי בבית הדין הצבאי הסתיים. אם יבחר אזריה להגיש בקשה להקלה בעונש, היא תישקל בכובד ראש, תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים בדבר ומתוך מחויבותי אך ורק לערכי צה"ל, ללוחמיו ולמשרתיו".
בסביבתו של אזריה טרם החליטו כיצד להמשיך לאחר הכרעת בית הדין לערעורים. הוא אמור להתחיל לרצות את עונשו ביום רביעי הבא, וסנגורו, עו"ד יורם שפטל, אמר כי הם שוקלים לערער לבית המשפט העליון - אך עשויים לרדת מכך אם תגיע "פניה רשמית" מראש הממשלה בנימין נתניהו או משר הביטחון אביגדור ליברמן.
השופטים דחו את בקשת ההגנה לבטל את הרשעתו, וקבעו כי עדותו של אזריה נמצאה לא מהימנה. "התנהלותו אופיינית למטווח ולא לזירת פיגוע", אמרו. עם זאת, השופטים קבעו כי יש להתחשב בזמן המעצר וכן בהתנהגותו של "חייל מסור ומצטיין", ולכן לא החמירו את עונשו כפי שדרשה התביעה.
בדעת המיעוט במשפט נאמר כי היו "הראיות מספקות להגיש כתב אישום חמור יותר - אך התביעה הצבאית הפעילה את שיקולה". עוד נאמר כי העונש הראוי היה שנתיים וחצי שנות מאסר.
(עדכון ראשון: 19:13)
פסק דין סופי סמל אלאור אזריה מבולמס by Amit Meyer on Scribd