פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בלחץ אמריקני: הצעה להגדלת התקציב של אונר"א נחסמה באו"ם

      טיוטת ההחלטה הוסרה מסדר היום, לאחר שארצות הברית וישראל התנגדו נחרצות למהלך, שאותו קידמו הפלסטינים וקואליציית המדינות המתפתחות. גורמים בארצות הברית אמרו לוואלה! NEWSכי ההצעה הוסרה בלחץ אמריקני

      בלחץ אמריקני: הצעה להגדלת התקציב של אונר"א נחסמה באו"ם
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שניר דבוש

      העצרת הכללית של האו"ם הסירה אמש (שישי) מסדר היום שלה הצעה להגדיל את תקציב אונר"א, סוכנות הסיוע לפליטים הפלסטינים ולצאצאיהם. טיוטת ההצעה, שאותה קידמו הפלסטינים בשיתוף פעולה עם קואליציית המדינות המתפתחות, קראה להגדיל את "התמיכה שמקבל הארגון" מתקציב האו"ם "באופן שיסייע לייצב את הפעילות של הארגון ויאפשר לו לבצע את עבודתו בצורה אפקטיבית יותר".

      זאת, "מבלי לקבוע תקדים לגבי ארגונים ותכניות אחרות" של האו"ם, כלומר באופן בלעדי לאונר"א. סעיף אחר בהצעה ביקש להכיר בכך שהצרכים התקציביים בארגון כוללים שורה ארוכה של תחומים, למעט תשלום משכורות. כיום ישנן הגבלות על תקציב הסוכנות, שבמסגרתן המשכורות משולמות מתקציב האו"ם, ויתר הצרכים ממומנים מכספי תרומות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      המשבר בהר הבית: עבדאללה מלך ירדן והנשיא טראמפ שוחחו לראשונה
      משרד החוץ נגד ארדואן: "דבריו הזויים, שיטפל בבעיות במדינתו"
      דיון באו"ם על המזה"ת: הפלסטינים קראו להשבת הסטטוס קוו בהר הבית

      עזה אונר"א (AP)
      לייצב את פעילות הארגון ולהתייעל". פעילות אונר"א בעזה (צילום: אי-פי)

      ארה"ב וישראל התנגדו נחרצות למהלך, בנימוק שהצעד המוצע יחליש את יכולת הפיקוח התקציבית על הארגון, והתנגדו גם להגדלת התקציב. גורמים בארצות הברית הסבירו לוואלה! NEWS כי המחלוקת בנושא הגיעה לנקודת רתיחה כאשר וושינגטון איימה כי במידה והנושא יעלה להצבעה, היא תקצץ מתקציב תרומתה לאונר"א את הסכום שיוקצה כתוספת.

      ההצעה, שהייתה אמורה להתקיים בשעות הערב (שעון ישראל), הוסרה מסדר היום ברגע האחרון. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר כי "בשנים האחרונות חשפנו שוב ושוב כיצד סוכנות אונר"א עושה שימוש בכספי הסיוע ההומניטרי לפעילות אנטי-ישראלית, ולהפצת חומרי הסתה והעסקת תומכי חמאס". לדבריו, "הגיע הזמן להקים מנגנוני פיקוח קפדניים שיבטיחו שהכספים המועברים לארגון ממלאים את ייעודם ולא מממנים פעילות אנטי-ישראלית".

      שגריר ישראל באו"ם, דני דנון ומזכ"ל האו"ם הנכנס, אנטוניו גוטרש. אוקטובר 2016 (יח"צ , דוברות משלחת ישראל לאו"ם)
      "להקים מנגנוני פיקוח קפדניים". דנון וגוטרש (צילום: דוברות משלחת ישראל לאו"ם)

      בחודש שעבר, קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה לפרק את אונר"א. "לפלסטינים יש נציבות פליטים נפרדים שיש בה הסתה רבה כלפי ישראל", טען נתניהו, כשבוע לאחר פגישתו עם שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי. לדבריו, הסוכנות "מנציחה את הבעיה ולא פותרת אותה, לכן צריך לפרק אותה ולשלב את חלקיה בנציבויות אחרות של האו"ם".

      זאת, גם כשבוע לאחר חשיפת מנהרת חמאס מתחת לשני בתי ספר של אונר"א ברצועת עזה, שבעקבותיה הגיש מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם מחאה רשמית במועצת הביטחון של האו"ם. בהודעת אונר"א על גילוי המנהרה צוין כי היא אותרה בזמן שהמוסדות החינוכיים היו ריקים בשל חופשה וכי הפירים שלה אינם ממוקמים בשטח שבשליטת הסוכנות.

      כחודשיים לפני כן חתמו כל מאה הסנאטורים בארצות הברית על קריאה למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש "לפעול נגד ההטייה האנטי-ישראלית" בארגון, ודרשו, בין היתר, לבצע רפורמות נרחבות באונר"א. בביקורה במדינה אמרה היילי כי "האו"ם מתנהג בבריונות כלפי ישראל, פשוט כי הוא יכול. אנחנו מתחילים לראות שינוי, אני חושבת שהם יודעים שהם לא יכולים להמשיך להגיב כפי שהם הגיבו עד עכשיו, הם חשים שהטון השתנה".