ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל היום (רביעי) ברגע האחרון את הגעתו לדיון הראשון בכנסת על "חוק הלאום", שנועד לקבוע בחוק עדיפות עליונה לאופייה היהודי של המדינה. יו"ר הועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בנוגע להצעת חוק יסוד: "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) אמר כי נתניהו "משתתף בהתייעצות ביטחונית דחופה". במהלך הדיון, שישה חברי כנסת מהאופוזיציה הורחקו ממנו לאחר שקראו קריאות ביניים.
במקום נתניהו, ייצג את הממשלה בדיון שר התיירות יריב לוין. חבר הכנסת אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) כינה את החוק "גזעני" והוצא מהדיון. עוד הוצאו מהדיון מסעוד גנאים ואוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), מיכל רוזין ואילן גילאון (מרצ) ויואל חסון (המחנה הציוני).
עוד בוואלה! NEWS:
מ"חוק ירושלים" ל"חוק הלאום": קרב בין הליכוד לבית היהודי
חוק הלאום אושר בקריאה טרומית בתום דיון סוער: "יום חג לגזענים"
ח"כ אוחנה אמר בדיון כי "מי שטוען שהחוק הוא גזענות כמוהו כטוען שהציונות היא גזענות. הציונות היא התשובה לגזענות". השר לוין, ממקדמי החוק, הוסיף כי "הצעת החוק מבטאת את היסודות העמקים ביותר של הציונות ואת היסודות שעל בסיסם נבנתה מדינת ישראל". לוין עוד טען כי מדובר ב"מבחן אישי לכל חבר כנסת", ואמר: "יש כאן מבחן אישי משמעותי גם ליו"ר הנבחר של מפלגת העבודה אבי גבאי וגם ליו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. בהתייחסות שלכם להצעת החוק אתם תיבחנו, במעשים ולא בדיבורים".
יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג טען כי הקואליציה "משחקת באש". לדבריו, "מדינה שמקיימת דמוקרטיה ואזרחיה שווי זכויות לא צריכה בחוסר ביטחון עצמי להגדיר עצמה שוב ושוב. לימין יש חוסר ביטחון הכי גדול בנוגע לעתידה של מדינת ישראל. אתם מכניסים פה אש שתיקרע את המדינה הזאת לגזרים". הוא הוסיף: "אין שום צורך בחוק הזה".
ח"כ ציפי לבני אמרה במהלך הדיון כי "זה חוק קבורה למגילת העצמאות. רוצים אחדות - תכניסו את המילה שוויון". לטענתה, בפנייה לחברי הקואליציה, "אם היום מוגשת מגילת העצמאות לממשלת ישראל הנוכחית, אתם לא יכולים לחתום עליה. אני ביקשתי להכניס את המילה שוויון לחוק - ואתם דחיתם אותה. גם בני בגין לא רצה את החוק הזה כי אין בו את המילה שוויון, לכן הקמתם את הוועדה הזאת בלעדיו".
"מר אוחנה, אתה שותף גאה בקהילה הגאה - החוק הזה יפגע גם בשוויון הקהילה", הוסיפה. "הדברים של הרב אליהו הבוקר, הם אלה שייקבעו אם החוק יעבור". לבני עוד אמרה: "מה הבעיה שלכם עם שוויון? עזבו את הערבים, מה עם הדרוזים? הלכתם לנחם אבלים שבוע שעבר את הבנים שלהם, תנו להם שוויון".
ח"כ זהבה גלאון אמרה כי הדיון הוא "הצגה של אמיר אוחנה" שהפך לאחרונה, לדבריה, ל"קבלן הביצוע של נתניהו". לאחר דבריה, היא יצאה מהדיון. נציג יהדות התורה בוועדה, ח"כ אורי מקלב, החרים את הדיון בטענה כי זה "לא נמצא בסדרי העדיפויות שלו".
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה טען במהלך הדיון כי "רק מדינה לא נורמלית מתנהגת בצורה הזאת". הוא הוסיף ואמר: "אף חוק אפרטהייד לא ימחק את העובדה שיש במדינה הזאת שני עמים".
הקואליציה הודיעה לפני שבוע כי לא תקדם את החוק במושב הנוכחי המסתיים היום חרף דרישתו של נתניהו. זאת בעקבות דרישת היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון כי אישור החוק בקריאה ראשונה בלוח זמנים קצר "תפגע בהליך הכנתה ולא תאפשר לכנסת למלא כראוי את תפקידה כרשות מכוננת".
בשבועות האחרונים ניסו בקואליציה לגבש נוסח מוסכם, אך ההערכה היא כי הנוסח שיובא להצבעה בקריאה ראשונה יעלה ללא הסכמה מלאה על כל סעיפיו, ואת המחלוקות ינסו לפתור לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק שתקודם מבוססת על החוק שיזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שהחל לקדם אותו בחודשים האחרונים. נתניהו הביע לא פעם בתקופה האחרונה כי הוא רוצה לסיים את החקיקה בקריאה ראשונה במושב הכנסת הנוכחי, אך לאור חוות דעתו של היועץ המשפטי, ספק אם אכן כך יקרה.
על פי נוסח החוק המתגבש, "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". בסעיף נוסף נקבע כי "הזכות למימוש ההדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" וכי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי". בנוסף לכך, נכתב כי "האמור בחוק יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה".
בשני נושאים מרכזיים טרם הצליח צוות השרים לגבש נוסח מוסכם, וייתכן כי יכריעו עליו רק לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית במושב החורף הבא. הוויכוח הראשון הוא סביב השאלה אם לקבוע כי מדינת ישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית" או "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטית". ויכוח נוסף נוגע לסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית. לפי נוסח אחד, "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולדובריה זכות נגישות לשונית לשירות המדינה", בעוד נוסח אחר קובע כי "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה".
(עדכון ראשון: 10:11)