פרסום ראשון: ראש הממשלה בנימין נתניהו אמנם התחייב לאחרונה לקדם את "חוק הלאום" בקריאה ראשונה, שניה ושלישית במושב הנוכחי של הכנסת - אך מאבק שמתנהל בין הליכוד לבית היהודי עלול לעכב את התחייבותו. זאת ברקע המשבר בין שתי המפלגות סביב חוק ירושלים, שעל קידומו הטיל הבוקר נתניהו וטו.
מאז אושרה הצעת החוק של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) בקריאה טרומית בחודש מאי, שתי המפלגות נאבקות אחת עם השנייה איזו ועדה תנהל את הדיונים על החוק. בליכוד דורשים שהצעת החוק תועבר לדיונים בוועדה מיוחדת שתוקם ובראשה יעמוד חבר כנסת מהמפלגה, וועדה זו היא שתדון בו.
לעומת זאת, בבית היהודי מתעקשים על כך שהחוק יועבר לוועדת החוקה, שבראשה עומד חבר מפלגתה ח"כ ניסן סלומינסיקי. עד כה, בשיחות שהתקיימו בכנסת בין ח"כ יואב קיש (הליכוד), ח"כ סלומינסיקי וגורמים נוספים, הצדדים לא הגיעו להסכמה, ובשל כך ההצעה עדיין מונחת בוועדת הכנסת.
לקריאה נוספת בנושא
המאבק נמשך: נתניהו בלם את "חוק ירושלים" של הבית היהודי
אחרי דיון סוער: ראשי הקואליציה הגיעו להסכמה במשבר חוק הגיור
גורמים בבית היהודי מתחו ביקורת קשה על הליכוד וטענו כי בקשת אנשי המפלגה "איננה מובנת". הם הסבירו כי "חוקי יסוד מגיעים לוועדת חוקה, חוק ומשפט וכך יהיה גם הפעם". בליכוד טענו בתגובה כי מדובר בהצעה שהוביל ונתניהו וחברי כנסת נוספים במפלגה, ו"אין שום סיבה שמשהו מזה ישתנה".
הויכוח בין שתי המפלגות לא מתנהל רק סביב הקרדיט על יוביל את החוק. ועדות הכנסת הן אלה שמכינות את הצעות החוק להצבעה על כל שלבי החקיקה ובמהלך הדיונים נעשים שינויים בניסוחים. לעתים, לזהות הוועדה ולמי שעומד בראשה במהלך דיונים אלה יש משמעות רבה בתוך הקואליציה, שכן הוא מנתב את ההכרעות סביב הויכוחים בין המפלגות וחברי הכנסת.
בשבועות האחרונים הנחה נתניהו את השר יריב לוין ממפלגתו לנסח הצעה לחוק הלאום, שתהיה מוסכמת על כל סיעות הבית בקואליציה, בהתבסס על הצעתו של ח"כ דיכטר. לוין הכין כמה גרסאות, והוא אמור להציג אותן בפני נתניהו. בינתיים, בקואליציה התעורר קושי נוסף להעביר את החוק לאחר שבתחילת השבוע נפגש דיכטר עם חברי כנסת מיהדות התורה, שאמרו כי יתנגדו להצעה מאחר שהם לא מוכנים לתמוך בחוק יסוד.
נוסח החוק של ח"כ דיכטר זהה חלקית להצעות דומות שחברי כנסת ניסו לקדם, והוא מציע לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ גלויות.
כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את שמירה על המקומות קדושים לכל הדתות. עוד מוצע לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק יסוד. הצעת החוק קובעת עוד כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו מקור השראה לבית המשפט בפירושם.