היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון קבע היום (רביעי) כי לא יהיה ניתן לאשר את חוק הלאום בקריאה ראשונה עד לסוף מושב הכנסת הנוכחי, המסתיים בעוד כשבועיים, זאת חרף דרישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. האחרון ביקש בישיבת הסיעה האחרונה לעמוד בלוח הזמנים, אך ינון קבע כי עמידה בהם "תפגע בהליך הכנתה של ההצעה ולא תאפשר לכנסת למלא כראוי את תפקידה כרשות מכוננת".
השר יריב לוין טען בתגובה לדבריו של עו"ד ינון כי "הטענות המשפטיות מכשילות את קידומו". לדבריו, "ישנו דיון ציבורי ארוך המתקיים בנושא מאז העברתו של החוק בקריאה טרומית לפני זמן רב, ואין מניעה מלקיים דיונים בוועדה בשבועיים הקרובים ולהעבירו בקריאה ראשונה בשבוע האחרון למושב הנוכחי. הטענה משוללת יסוד".
עוד בוואלה! NEWS:
מ"חוק ירושלים" ל"חוק הלאום": קרב בין הליכוד לבית היהודי
עימות חריף במליאה: ח"כ רוזנטל "מסית"; שקד "מעודדת שחיתות"
הקרב על קלקיליה מגיע לקבינט: השרים ידונו בבנייה בעיר הפלסטינית
הבוקר אישרה ועדת הכנסת את הקמתה של הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת החוקה, שבראשה יעמוד ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), והיא זו שתקדם את הדיונים על הצעת החוק. בוועדה חברים 16 חברי כנסת, תשעה מהקואליציה ושבעה נוספים מהאופוזיציה. אולם באופוזיציה טענו כי הוועדה הוקמה לפי צרכי הקואליציה וביקשו לפסול את הקמתה.
"יש כאן אווירת קרקס", אמר ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת). לדבריו, "משחקים בוועדה בעניין של חוק יסוד". ח"כ אחמד טיבי הוסיף: "החוק הזה מתאים לדמויות ולטיפוסים של הממשלה הנוכחית. אבל מה נפל על ראש הממשלה בימים האחרונים שהוא רץ להביא את זה דווקא עכשיו? לא אפקט גבאי אלא אפקט הצוללות. בכל פעם שיש מצוקה או חקירות, יש חוק לאומני וגזעני".
בשבועות האחרונים ניסו בקואליציה לגבש נוסח מוסכם, אך ההערכה היא כי הנוסח שיובא להצבעה בקריאה ראשונה יעלה ללא הסכמה מלאה על כל סעיפיו, ואת המחלוקות ינסו לפתור לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית. הצעת החוק שתקודם מבוססת על החוק שיזם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), שהחל לקדם אותו בחודשים האחרונים. נתניהו הביע לא פעם בתקופה האחרונה כי הוא רוצה לסיים את החקיקה בקריאה ראשונה במושב הכנסת הנוכחי, אך לאור חוות דעתו של היועץ המשפטי, ספק אם אכן כך יקרה.
על פי נוסח החוק המתגבש, "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, בו הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית". בסעיף נוסף נקבע כי "הזכות למימוש ההדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" וכי "ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי". בנוסף לכך, נכתב כי "האמור בחוק יסוד זה או בכל דבר חקיקה אחר יפורש לאור הקבוע בסעיף זה". המשמעות היא כי יינתן לאופייה היהודי של המדינה עדיפות עליונה.
בשני נושאים מרכזיים טרם הצליח צוות השרים לגבש נוסח מוסכם, וייתכן כי יכריעו עליו רק לקראת ההצבעה בקריאה שניה ושלישית במושב החורף הבא. הוויכוח הראשון הוא סביב השאלה אם לקבוע כי מדינת ישראל היא "מדינה יהודית ודמוקרטית" או "מדינה יהודית בעלת משטר דמוקרטית". ויכוח נוסף נוגע לסעיף הקובע את מעמדה של השפה הערבית. לפי נוסח אחד, "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה, ולדובריה זכות נגישות לשונית לשירות המדינה", בעוד נוסח אחר קובע כי "אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק יסוד זה".