אם שכולה לא התקבלה ללימודי תואר שני: "לא עיכלת את האובדן"

ר', מוזיקאית שאיבדה את בנה הצעיר בתאונת דרכים, נרשמה ללימודי תרפיה במוזיקה במכללת דוד ילין - אך סורבה. "אני רוצה לחזק את משפחת השכול. הרגשתי שתקעו לי סכין בלב"

"הייתי בטוחה שמקבלים אותי בזרועות פתוחות". מכללת דוד ילין (צילום: אתר רשמי, ויקיפדיה)

ר', מוזיקאית בת 41 מיישוב סמוך לירושלים, שכלה לפני כחמש שנים את בנה בן העשר בתאונת דרכים, בעת שהמשפחה שבה מחופשה באילת. בשנים האחרונות היא עושה הכול על מנת להתגבר על האובדן ולהתמודד עם השכול באמצעות מוזיקה, ואף פועלת באופן זה לסייע למשפחות שעברו חוויה דומה.

לפני כשנה היא החליטה להירשם לתואר שני בתרפיה במוזיקה במכללת דוד ילין בירושלים, ולאחרונה הגיעה למבחני המיון, שבסיומם נאמר לה כי לא התקבלה. הנימוק שנמסר לה על ידי אחת מהאחראיות במכללה הותיר אותה בהלם. "לא קיבלנו אותך כי חשבנו שיש לך צורך להיות במרכז", נכתב לה. "היה לך חשוב לשמח, ולא ברור לנו אם את יכולה להישאר עם המטופל בקושי שלו. לנו נראה שהאובדן עוד לא מעובד, ושהישארות בקושי מאיימת עלייך".

עוד בוואלה! NEWS:
"שותפות גורל": משפחות שכולות ביקרו בבתי השוטרים בחורפיש ובמרר
תיעוד: הילדים רחצו בבריכה בערד - המציל שהה עם אישה בסוכה
פועל בן 46 נהרג בתאונת עבודה לאחר שנלכד תחת מלגזה במשק בדרום

עוד באותו נושא

לא יינתנו ציונים: המרצים במכללות לחינוך פתחו בעיצומים

לכתבה המלאה
"חיים את האובדן הנורא בצורה בריאה". זירת תאונת דרכים באילת (צילום: מד"א)
"איזו אימא שמחה ומאושרת שהילד שלה מת? זה האובדן הכי גדול בחיים, ואני דווקא עוזרת לאנשים במצב שלי"

"הייתי המומה", סיפרה ר' לוואלה! NEWS, "אף אחד לא הכין אותי. אני חושבת שהייתי מצוינת בראיונות ובדינמיקה הקבוצתית, וכולם אמרו לי שהתפקוד שלי בקבוצה היה מעל ומעבר". לדבריה, "שאלו אותי על הילד, על האובדן, איך אני מעכלת. אמרתי שהייתי בטיפול ושהילדים גם היו, וכולם אמרו שבצורה בריאה אנחנו חיים את האובדן הנורא".

היא הוסיפה: "שלחתי להם חומרים מוזיקליים שיצרתי על הילד. הם ראו שאני חזקה, אני באמת מאוד חזקה". ר' עוד סיפרה כי "אני עוזרת היום לאנשים בצורה לא פורמלית, ורציתי להתמקצע לתואר שני ולעזור בצורה מקצועית. הייתי בטוחה שמקבלים אותי בזרועות פתוחות. אין ספק שאני מתאימה לזה וטובה לזה, עשיתי את כל מה שצריך השנה כדי להתקבל".

לדברי ר', הודעת הדחייה פגעה בה. "איזו אימא שמחה ומאושרת שהילד שלה מת?", טענה, "זה האובדן הכי גדול בחיים, ואני דווקא עוזרת לאנשים במצב שלי שלא ישקעו באבל, שישמחו. היא הבהירה: "אני חזקה ובריאה, ורוצה לתת כוח למי שבמשפחת השכול, ודווקא בגלל שאני אימא שכולה שלא שוקעת באבל אלא רוצה לעזור - דווקא מהסיבה הזו לא מקבלים אותי. אני בהלם עצום. הרגשתי שתקעו לי סכין בלב".

"המכללה מצטערת מאוד על עוגמת הנפש"

ממכללת דוד ילין נמסר בתגובה כי "המכללה מצטערת מאוד על עוגמת הנפש שנגרמה למועמדת". בהתייחסות לטענותיה של ר' בנוגע להליך קבלתה ללימודי תואר שני, נמסר כי "הנושא נמצא בטיפול".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully