שבועיים וחצי לאחר דליפת שפכים חומציים ממפעל לנחל אשלים, ברשות הטבע והגנים ממשיכים לספור את פגרי חיות הבר באזור. "אנחנו חוששים לחייהם של עוד יעלים ויונקים נוספים באזור כולו", אמר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות. "צריך לזכור שהחומצות הרעילות שנשפכו, הן לא רעל שמיד מתים ממנו. את חלק מהפגרים מצאנו במקומות מרוחקים מהנחל. זאת שמורה ענקית ואין לנו סיכוי למצוא את כולם".
בשבת האחרונה נמצאו שני פגרי יעלים נוספים, ובכך עלה מספרם של הפגרים שאותרו כתוצאה מקריסת בריכת החומצות של מפעל "רותם אמפרט" לנחל לשמונה כשליש מאוכלוסיית היעלים באזור. "מאז האסון לא ראיתי בכלל את העדרים", ציין ד"ר צוער. לדבריו, אנשי רשות הטבע והגנים ראו בשבוע האחרון יעלים שבאו לשתות מהחומצה שנאגרה בגבים, והבריחו אותן.
היעל היא חיית בר שעד היום נחשבת לנדירה בישראל. הציד המסיבי של שנות ה-50' וה-60' הביא את היעל באותה תקופה לסף הכחדה. בזכות פעולות השימור של חיית הבר המרשימה, הפך היעל למעין דגל שדרכו מעבירה הרשות את המסר לחשיבות שמירת חיות הבר והטבע בישראל, ולא בכדי דמותה בולטת בסמלה של רשות הטבע והגנים.
עוד בוואלה! NEWS:
זיהום הנחל במדבר יהודה: "האסון הגדול ביותר בשנים האחרונות"
הדליפה במדבר יהודה: מנסים לאמוד את הנזק - וחוששים מפגיעה בחיות
נחל אשלים: כך נראתה פנינת הטבע המדהימה שאבדה לנו במדבר יהודה
"היעל הייתה נפוצה באזור שלנו: בירדן, בערב הסעודית ואצלנו. אבל היום ברוב האזורים היא תחת ציד מאוד מסיבי שמעמיד את עתידו בסכנה ממשית", הסביר ד"ר צוער. "ישראל נחשבת היום לאזור מקלט שבו מתקיימת אוכלוסייה בריאה וטובה יחסית, אבל האסון האקולוגי שפקד את נחל אשלים הוא מכה גדולה לאוכלוסיית היעלים".
למרות שנחל אשלים מקיים אוכלוסייה קטנה יחסית, מיקומו נחשב לבעל חשיבות אקולוגית גבוהה ביותר ליעלים. "נחל אשלים נמצא במסדרון שמחבר בין הנגב למדבר יהודה מבחינת היעלים", ציין ד"ר צוער. "אם השטח הזה יהיה מורעל, אז המסדרון הזה יתפקד פחות טוב".
"בשל היעדר גשמים חשש לאוכלוסיית היעלים בדרום"
הריכוזים הגדולים ביותר של היעלים נמצאים במדבר יהודה, בהר הנגב ובהרי אילת. ד"ר צוער אמר כי גודל אוכלוסיית היעלים בישראל שומר בשנים האחרונות על יציבות יחסית והוא עומד היום על פי ההערכות על כ-800 פרטים. האוכלוסייה שנכחדה בנחל אשלים בתוך זמן קצר מהווה אחוז אחד מכלל האוכלוסייה בארץ, והיא מרמזת אולי על מידת השבריריות שלה. היעלים חיים בנגב, בערבה ובמדבר יהודה ובעשור וחצי האחרון הם ידעו עליות ומורדות חדות בגודל האוכלוסייה שלהן.
"השנים 2009-2000 היו שנים מאוד שחונות בערבה הדרומית ובמהלך תשע השנים הללו כמעט ולא היו שיטפונות מה שהוביל בתקופה זו לצמצום אוכלוסיית היעלים לבערך רבע מהכמות שלה ולאובדן 75% מהאוכלוסייה", הסביר ד"ר בני שלמון, ששימש בעבר כאקולוג רשות הטבע והגנים. "בשנים האחרונות האוכלוסייה גדלה אט אט בשל הופעת הגשמים באזור, אך קיים סיכוי שרצף של שנים שחונות יחזור על עצמו ויחד עמו עלולה אוכלוסיית היעלים לחזור ולהיפגע".
גם במדבר יהודה ידעה האוכלוסייה עליות ומורדות במהלך העשור האחרון. אם בשנת 2008 עמד מספרם על 250 פרטים, בשנת 2011 הצטמצמה האוכלוסייה לכ-150 בלבד. אנשי רשות הטבע והגנים העריכו אז כי הסיבה העיקרית לירידה החדה הייתה נעוצה בציד בלתי חוקי ובירידה בכמות המשקעים באזור באותן השנים, בדומה לתהליך שהתרחש בהרי אילת.
"מרחיקים את בעלי החיים מתוואי הנחל"
בימים אלו עסוקים אנשי רשות הטבע והגנים במרוץ נגד השעון בניסיון למנוע תמותה נוספת של חיות הבר. על פי מיפוי שנערך בנחל, ישנם מאות גבים ואתרי איגום נוזלים לאורך כל הערוץ. "אנחנו מרחיקים היעלים ואת יתר חיות הבר מאזור כביש 90 בו מסתיים הנחל, אבל אי אפשר להעמיד אנשים לאורך כל 20 הקילומטרים שדרכם יורד הנחל", הבהיר צוער. "תותחי רעש יכולים לעזור להרחיק בעיקר ציפורים, אבל אי אפשר להביא לעומק הנחל תותחים כאלה בגלל קשיי הנגישות. הצבנו שקתות עם מים נקיים באזורי הגבים אליהם מגיעים בעלי החיים. שמנו שם מצלמות מעקב. עוד לא ראינו את הסרטונים, אבל ראינו עקבות של יעלים שהגיעו לשמחתנו לשתות מהשקתות".
"חלק מהחומצות הרעילות התייבשו, אבל באזור הגבים יש לנו עדיין עבודה מרובה וסזיפית", הוסיף ד"ר צוער. "את המשאבות ומכלי הדלק אנחנו מורידים לנחל באמצעות מסוקים כי תנאי השטח הקשים לא מאפשרים להגיע למקומות הללו ברכב. 'רותם אמפרט' מממנים את העבודות, אבל האנשים שלנו הם אלה שעובדים שם בחום כבד מאוד ובתנאים מאוד קשים. לחלק מהמקומות אפשר להגיע רק בסנפלינג מדובר באופרציה מאוד מורכבת".
על פי הערכת הרשות, הכניסה למטיילים לא תתאפשר במשך שנה, לרבות בתקופה שאחרי שיטפונות החורף, אם אכן יהיו כאלה בעונת החורף הקרובה. ברשות חוששים שגם בתום תהליך שיקום הנחל שצפוי להימשך שנים ארוכות, ימשיך האזור להיות מסוכן לחיי חיות הבר. "הנחל הזה מכיל לא רק חומצות, אלא גם מתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים. הצמחייה הזאת כבר מתה מהחומצה, אבל כשהצמחייה תתחדש בעוד כמה שנים, היא עלולה להיפגע", סיכם ד"ר צוער. "יעברו כמה חורפים ואז הצמחייה החדשה תשתה מהאדמה המזוהמת במתכות הכבדות שנספגו בה. זה אחד הדברים שאנחנו מאוד מאוד חוששים מהם, כי היעלים שניזונים ממנה עלולים להיפגע מספיגת המתכות הכבדות הללו".
