איילת כתרי בת 34 מצורן היא דוגמה אישית לכוח רצון ולהתמדה מגיל צעיר סבלה כתרי מבעיות ראייה ושמיעה, אבל הן התגמדו לאור מה שגילתה בקיץ 2006. "התחלתי להרגיש רע במשך תקופה ארוכה. כל הזמן רציתי לישון והרגשתי עייפת נוראית. יום אחד הייתי באימון קראטה וכאב לי כל הגוף. הבנתי שאני חייבת ללכת להיבדק ובקושי הגעתי לרופא. הרופא בדק אותי ואמר שהכול בסדר ושאני צריכה פשוט לנוח. מזל שאימא שלי התעקשה אז שלחו אותי לצילומי רנטגן".
כתרי הוסיפה כי "אחרי שהרופאים ראו את הצילומים, הם היו בהלם ושאלו אותי אם עשיתי ניתוח להסרת ריאה, אמרתי להם שכמובן שלא והם הראו לי את הצילום בו במקום ריאה, רואים צל. אושפזתי במהירות בבית החולים שיבא שבתל השומר וכל הרופאים הסתכלו עלי כאילו אני הולכת למות. הם גילו שיש לי נוזלים בריאה ואחרי בדיקת C.T מצאו קרישי דם שחסמו לי ורידים במקומות שונים בגוף".
עוד בוואלה! NEWS:
דליפת החומצה בנחל אשלים: כשליש מהיעלים באזור מתו מאז האסון
קולות ניסור ו"כלי פריצה שהופך לכלי רצח": המציאות של תושבי השרון
המתים המהלכים: המתנגדים של פוטין ממשיכים למות במסתוריות
מאז שהתגלתה בגופה המחלה הנדירה, נוטלת כתרי תרופות לדילול הדם ומתאשפזת לעיתים תכופות בעקבות קרישיות יתר. "אני עוברתי כאבים נוראים, אני מנסה לא להיכנס לדיכאון ולהתגבר על זה". כתרי מצאה נחמה באימוני הקראטה שנותן לדבריה משמעות לחיים. "אני מתאמנת בקרטה מגיל 21, אחרי התפרצות המחלה עזבתי לשנתיים אבל חזרתי למועדון שלי 'חמשת היסודות' של אלי אלפסי. אני אומנם מתאמנת עם הפסקות בגלל המחלה אך מתמידה כמה שאני יכולה. קראטה נותן לי המון. הוא נותן לי משמעות לחיים, בריאות לנפש, זה מעבר לאומנות לחימה, זו אפשרות ללמוד על עצמך, על הנפש, על התמדה, תורם לקואורדינציה ולהתמצאות במרחב".
כתרי סיפרה על היחסים המיוחדים עם מאמנה, "אני מאוד מתחברת למאמן שלי, לא היה לי פשוט בהתחלה עם דימוי הגוף, במיוחד ביחס לאחרים שהם בריאים וחזקים יותר והמאמן שלי לימד אותי לראות רק את הדברים הטובים ולהתרכז בהם. הוא לימד אותי הרבה על התמודדות בחיים דרך הקראטה. יש לו גם ידע וניסון באימון וטיפול בעלי מוגבלויות, הוא מאמן ילדים אוטיסטים ומלווה הרבה בעלי מוגבלויות, זכיתי".
כתרי החליטה כי היא רוצה לתרום לחברה ולנסות לעזור לאנשים שזקוקים לעזרה, בדיוק כפי שהיא זכתה לעזרה. כיום היא עוסקת בטיפול בעזרת כלבים, "אני עוזרת לילדים חולים, למבוגרים בעלי מוגבלויות וגם לכלבים. בנוסף, אני מדריכה אנשים איך להתנהל עם כלבים. כל זה מוסיף ותורם לנפש האדם ולמצבו הפיזי. הערך עצמי חוזר לאדם כשהוא רואה שהוא מצליח להשפיע על כלב".
כתרי מטפלת באוכלוסייה רחבה ועוזרת לסובלים מאוטיזם ומבעיות רגשיות. "אני עובדת הרבה ואנשים שאין להם ביטחון עצמי. היו מטופלים שלא היו מסוגלים לתקשר עם אנשים בגלל טראומות שונות. אחרי שלמדו לתקשר עם כלב, הם הצליחו לחזור לתקשר גם עם אנשים אחרים. מי שלומד לתקשר עם כלב, מסוגל לתקשר עם בני אדם. אנחנו מאוד דומים, אנשים וכלבים. אנחנו יצורים חברתיים. שנינו זקוקים לחברה ולמגע".
כשנשאלה כתרי על חייה האישיים, ענתה כי "עדיין לא הכרתי את האדם הנכון. אני גם טיפוס לא סטנדרטי, אני מטפלת בשלושה כלבים (צוחקת). לא פשוט לבנות זוגיות בגלל המחלה, היא מאוד השפיע עלי, יש לי הרבה חששות, במיוחד לגבי העתיד. אני אמנם מתמודדת עם הדברים אבל זוגיות ומשפחה זו אחריות. אני יודעת להתמודד עם כל הקשיים שיש אבל לא יודעת איך זה להתמודד ביחד עם בן הזוג. אבל אני חזקה, אני מאוד רוצה להקים משפחה אני בטוחה שאם אמצא את האדם הנכון, אנחנו נעבור ביחד את המכשולים"
המסר העיקרי שביקשה כתרי להעביר הוא מגבלה פיזית או נפשית לא צריכה להיות מכשול בחייו של אדם. "לכל אדם יש התמודדויות בחיים, אני יודעת שתמיד אפשר למצוא דרך להתמודד עם כל אתגר. צריך הרבה נחישות והכי חשוב לא להיות לבד. זו לא בושה לבקש עזרה, במיוחד מהסביבה הקרובה. אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו רוצים לעשות בחיים וללכת על זה, למרות כל הקושי והמגבלות".