תחילת חודש יולי 2017, מרחב המטעים של מלכיה בגליל העליון. פעילי חיזבאללה מתהלכים לעבר קו הגבול, כשבידיהם דגלי הארגון ודגלים פלסטיניים. לנגד עיניהם המשתאות של החקלאים באזור וחיילי חטיבת גולני, הציבו אנשי הארגון את הדגלים, והלכו. חיילי יוניפי"ל סיירו במקום באותו היום, והמעבר השקט תחת הדגלים המונפים היה כמעט אישור להתרסה.
אך אותו הדגל לא סימל השפעה פלסטינית מסוימת על הגבול הצפוני או על הארגון השיעי, אלא דווקא השפעה איראנית מובהקת על דרום לבנון. לא בדיוק השפעה יותר פיקוח הדוק ופטרוני על הנעשה באזור. לפני עשרות שנים הנחה רוחאללה חומייני, שהנהיג את המהפכה האסלאמית באיראן, לציין את "יום ירושלים" לאחר חג הרמדאן. אותו דגל אש"ף שנתלה בגבול לבנון מראה כי חיזבאללה החליט ליישם את ההנחיה הזו.
לקריאה נוספת:
מזכ"ל האו"ם צפוי לגנות את חיזבאללה בעקבות "פרובוקציה בגבול"
"מפעלים בעומק 50 מטר": כך מקים חיזבאללה מפעלי טילים בלבנון
ישראל במסר לאיראן: "לא נסבול הקמה של מפעלי נשק לחיזבאללה"
תהליך הפיקוח האיראני ההדוק על חיזבאללה, שמדי פעם צץ מעל לפני השטח, החל בקיץ 2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה. שבועות אחדים לאחר תום המלחמה, התראיין מזכ"ל התנועה חסן נסראללה, ספק הודה בחולשתו וספק ניסה לפייס את איראן. הוא אמר כי לו היה יודע, גם באחוז אחד, שחטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב תוביל למלחמה, לא היה מוציא אותה לפועל.
האיראנים רתחו מזעם. טרם המלחמה הם בנו מוצב קדמי בלבנון בהשקעה של מיליארדי דולרים, ומיד לאחר מכן הנחית צה"ל מהלומה והוריד את רובה לטמיון. הזרוע הצבאית של חיזבאללה עברה תהליך ריסון: מפקדים הודחו, קצינים בכירים מאיראן הוצנחו במוקדי הכוח בלבנון, והחל תהליך בקרה לצד תהליך שיקום, שהסתיים לפני שנים אחדות.
כעת, יודעים נסראללה ואנשיו כי הפעילות שעלולה להוביל להשלכות אסטרטגיות צריכה להיות מתואמת עם טהראן, כדי להימנע מפגיעה במאמץ האיראני להטיל אימה על ישראל. יש בצה"ל מי שרואה בתהליך הזה נתיב ליציבות בגבול, מאחר שאיראן, להערכתם, לא תשחרר את הרסן לחיזבאללה ותשבור את הכלים על מהלך שלא מסכן את ההגמוניה השיעית במרחב, או מאיים ישירות על איראן.
חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה מוסטפא באדר א-דין ב-12 במאי 2016 על ידי מפקדיו היה ביטוי נוסף לכך שמעמד רם בארגון השיעי לא מקנה עצמאות - במיוחד לא נגד הקו המנחה האיראני. ברגע שבאדר א-דין לא התיישר להחלטות האיראניות בכל הקשור לאופי הלחימה בסוריה, הוא יצא מהמשחק.
בצמרת צה"ל מציינים את חיסולו של באדר א-דין כדוגמה למשבר העמוק בחיזבאללה, שעמו מתמודד נסראללה. ואולם, בדרך לא דרך, החיסול גם מדגיש שבעלת הבית האמיתית בדרום לבנון היא איראן. העיסוק המוגבר של שר הביטחון אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט מגיע מאותו החשש שהמודל האיראני בלבנון יועתק לדמשק ובשאר אל-אסד יהפוך גם הוא לבובת פיתום של איראן. לפי איזנקוט, מניעת התבססות איראן בסוריה חשובה לא פחות מהבסתו של דאעש.
כך, לאורך 11 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, נשמר שקט יחסי לאורך גבול לבנון. מצד אחד, מרחפים כמעט מדי יום כלי טיס של חיל האוויר בשמי לבנון, עוקבים אחרי הפעילות העוינת של חיזבאללה, ומנגד - ממשיך הארגון השיעי להתעצם. משני עברי הגבול נערכים למלחמת לבנון שלישית, ולוקחים בחשבון את האפשרות כי גם במציאות שבה שני הצדדים לא מעוניינים בהסלמה - עשויה להתרחש טעות. אי הבנה של המתרחש בשטח, פרשנות או הערכה לא נכונה, כל דבר שעשוי להוביל למערכה.
חיזבאללה בנה מעל ומתחת לקרקע מערכי לחימה שלמים, שמרביתם מוכנים בכל רגע נתון לפגיעה ישירה במוצבי צה"ל, ביישובים ואפילו בסיורים ניידים. לרשותו עומדים טילי נ"ט מהמתקדמים בעולם. ב-28 בינואר 2015 שוב חשף חיזבאללה את רמתם המקצועית של לוחמיו, שארבו לשיירה של כוח מחטיבת גבעתי בגזרת הר דב. טילי נ"ט מסוג קורנט שוגרו מתוך סבך העצים מטווח של חמישה קילומטרים, ופגעו בשיירה. קצין ולוחם נהרגו, ועוד שבעה לוחמים נפצעו.
עשרה ימים קודם לכן חוסל ג'יאהד מורנייה, בנו של רמטכ"ל חיזבאללה, שחוסל לפי פרסומים זרים על ידי המוסד הישראלי. חיסולו של מורנייה הבן, מפקד יחידה סודית של חיזבאללה בצפון רמת הגולן הסורית, היווה מכה מוראלית לארגון השיעי שהחליט ללכת על חבל דק, לנסות את מערכת העצבים הישראלית ולהגיב בירי נ"ט מדויק. או, במילים אחרות, להבהיר לירושלים כי הוא מוכן להסתכן שפוגעים בו במקומות בלתי צפויים. צה"ל הגיב למארב בירי 50 פגזים והסתפק בכך. האירוע נותר ללא תגובה נוספת, על אף תוצאותיו הטראגיות. הפעם חיזבאללה העריך נכון את אופי התגובה הישראלית, אך אם היו נהרגים יותר חיילים יכול היה צה"ל להחליט שהוא שובר את הכלים.
התרחיש הקיצוני המוכר לציבור הישראלי הוא ירי של יותר מאלף טילים ורקטות ביממה על עורף ישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי אם תקבל הזרוע הצבאית של חיזבאללה "אור ירוק", היא עשויה לפתוח במכת אש רחבה לא רק על קו המגע, אלא בעיקר על עומק מדינת ישראל באמצעות רקטות או טילים מדויקים במטרה ליצור אפקט תודעתי.
התרחיש הקיצוני הנוסף שעשוי להיפתח בהפתעה גמורה, הוא פשיטות נקודתיות על יישובים ישראלים סמוכי גדר, שמולם תולים פעילי חיזבאללה את דגלי הארגון בהתרסה. יישובים שניתן להגיע אליהם בתוך דקות, ולבצע בתוכם פיגועי ראווה או חטיפה. אויבי ישראל מבינים כי די בחייל חטוף חי כדי לטלטל מדינה שלמה. לשם כך מנסה חיזבאללה לבצע פעילות חשאית לאורך קו הגבול או לפחות להסוות אותה. צלם וואלה! NEWS ראובן קסטרו הצליח באחרונה לזהות עמדת חיזבאללה סמוך לשדה אבטיחים מעל כפר יובל, שממנה ניתן לתצפת על כל המרחב בזמן שחקלאים לבנונים מעבדים את אדמתם.
צה"ל נערך לתרחישי הקיצון. הוא השלים השנה את הקמת מערכת ההגנה הרב-שכבתית, עם קליטת "שרביט קסמים" שמצטרפת אל "כיפת ברזל", סוללות הפטריוט וסוללות החץ. במקרה של הסלמה, ניתן להניח כי הוא נערך להוציא אל הפועל תקיפה של בנק מטרות מגוון וגדול שמאחוריו עומד היגיון: להטיל מכות כבדות על חיזבאללה כדי לקצר את משך הלחימה.
אך ראשונים להגיב לכל התפתחות יהיו אלו כוחות צה"ל בקו המגע. אלו שיידרשו לזהות כי מתרחש אירוע ולהתמודד עם חדירות ליישובים או התקפות על סיורים צבאיים ואף חקלאים. המערכה תוכרע למעשה כבר ברגעים הראשונים. אם חיזבאללה יצליח לחדור למספר מוקדים עם כוחות גדולים, ישראל תיגרר למערכה מסוג אחר.
לשם כך, מנהל פיקוד הצפון מלאכת מחשבת בשנתיים האחרונות סביב נקודות תורפה גיאוגרפיות וצירי גישה לגבול הישראלי. הפעילות ההנדסית כוללת בניית קירות, חציבת הרים וחשיפת סבך, כמו החומה שהוקמה בקצה שטח חקלאי ישראלי בין משגב עם לכפר קילא הלבנוני, כדי למנוע ירי. באוקטובר 2016, ירה מחבל באותה הנקודה על כוח צה"ל מרכב חולף, פצע חייל והצליח להימלט.
בסופו של יום, המטרה של שני הצדדים היא מניעת אי הבנות. צה"ל וחיזבאללה המגובה בידי איראן מנהלים מלחמת מוחות מבין שני צדי הגבול ובוחנים זה את זה. המטרה השנייה, היא היערכות לרגע שבו תתהפך הקערה, ולמעשה, כפי שמכנים זאת בצה"ל, מעבר מאפס למאה.