הקרב על הצעירים, הקיבוצים - והמומנטום: גבאי ופרץ נערכים לרגע האמת

(הרצוג מכריז על תמיכה בפרץ, ביום שישי)

אחרי כמה ימים של פוליטיקה של בריתות ובניית מחנות, שני המועמדים לראשות מפלגת העבודה נכנסו אמש (שבת) לישורת האחרונה לקראת ההכרעה. אחרי מרתונים של פגישות ושיחות במרוץ לגיוס תמיכתם של בכירים בעבר ובהווה במפלגה, במטרה לקבע תחושה של סחף ודומיננטיות, במטות של פרץ וגבאי עברו לפאזה של 48 השעות האחרונות, ששם הקוד שלה הוא הנעת הבוחרים לקלפיות.

שיעור ההצבעה ישחק תפקיד משמעותי בקביעת המנצח בקרב הזה, וכך גם לארגון המנגנון שיזיז את הבוחרים ביום הבחירות שייערכו מחר. ביומיים הקרובים תומכים ופעילים בשני המטות ירכזו מאמצים לשיחות טלפון ופגישות המרצה ברחבי הארץ, כשבינתיים יעברו על רשימות שמיות וינתחו פילוחים ואחוזים של המגזרים ומחוזות הבחירה. שני המועמדים נמצאים במרוץ נגד הזמן "לצבוע" כמה שיותר מתפקדים ולוודא שהם אכן יוצאים מהבית.

לקריאה נוספת:
גבאי או פרץ? המפלגה עדיין לא מדגדגת את המושג "אלטרנטיבה שלטונית"
סקר וואלה! NEWS: פרץ וגבאי זוכים באותה תוצאה כיו"ר העבודה - 18 מנדטים
השועל הוותיק מול תקוות הצעירים: הבריתות שיכריעו את הקרב בעבודה

נכון לעכשיו פרץ וגבאי טוענים שניהם לכתר המומנטום, כשמה שקרה בימים האחרונים הוא בעצם שמפלגת העבודה נחצתה לשניים; פרץ הצליח להביא לצדו שניים מפורשי הסיבוב הראשון, היו"ר המודח יצחק הרצוג, וח"כ אראל מרגלית, שהביאו לקלפיות בסיבוב הקודם ביחד כ-32% מהבוחרים, וגם את תותחי המנגנון הכבדים בדמות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר קק"ל דני עטר. הסיוע הלוגיסטי של אנשי המנגנונים והמפקדים המאורגנים עשוי לסייע לפרץ להגיע לניצחון.

מנגד, גבאי מקבל עזרה אישית מח"כ שלי יחימוביץ' וח"כ איתן כבל, שניהם בעלי כוח מאורגן נאה ומכובד במפלגה. גבאי, כמובן, גם נהנה מהתגייסות נמרצת מראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שמסייע מרחוק בסרטוני פייסבוק ושיחות מאחורי הקלעים.

כל חברי הכנסת של מפלגת העבודה - 18 במספר - התחלקו בין גבאי ופרץ, מלבד אחד שנשאר על הגדר, עמר בר לב, שהודיע ביום חמישי שהוא מסרב להצטרף לעידן המחנות המחודש במפלגה. מאחורי פרץ התייצבו עשרה חברי כנסת - הרצוג, מרגלית, איציק שמולי, מרב מיכאלי, רויטל סויד, איתן ברושי, חיליק בר, נחמן שי איילת נחמיאס ורבין ומנואל טרכטנברג. במחנה גבאי יש שבעה: מלבד יחימוביץ' וכבל, גם סתיו שפיר, מיכל בירן, יוסי יונה, מיקי רוזנטל, וזוהיר בהלול.

הקרב חילק גם את ההתיישבות העובדת, כשנציג המגזר בכנסת, ח"כ איתן ברושי הלך עם פרץ, ואילו ראשי תנועת הקיבוצים והמושבים ניר מאיר ומאיר צור התייצבו מאחורי גבאי. למערכה גויסו גם בכירים לשעבר במפלגה, כמו עמרם מצנע, בייגה שוחט ויולי תמיר שתומכים בפרץ, ואופיר פז פינס ומיכאל בר זוהר שנתנו את קולם לגבאי. ביטחוניסטים הם גם סחורה מבוקשת, כשגבאי מתהדר בתמיכה של האלוף במילואים עמירם לוין וראש השב"כ לשעבר עמי אילון. מעל ראשו של פרץ, מנגד, מרחפת דמותו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, שאמנם לא הביע בו תמיכה פומבית אך לפי ההערכה עשוי להצטרף אליו ביום שאחרי הניצחון.

מאבק רציני ניטש גם על צעירי המפלגה, כשבסוף השבוע פרסמו 500 צעירים במפלגה מכתב תמיכה בגבאי. זאת, כשבשבוע שעבר מטה פרץ פרסם מכתב דומה עליו חתמו כמאה ראשי המשמרת הצעירה במפלגה ותאי סטודנטים ברחבי הארץ. הקרב הסוער גלש גם לפייסבוק עם מבול של פוסטים של חברי מפלגה שמביעים תמיכה במי מהמועמדים - וגם מתלוננים לא מעט על אחד המטרדים הגדולים של הפריימריז האלה, מסרונים המכילים "פייק ניוז".

פרץ הגיע במקום הראשון בסיבוב הראשון, וגם נהנה ממפקד מאורגן נרחב וסיוע לוגיסטי של בכירי המנגנון המפלגתי וההסתדרותי, כך שגבאי הוא לכאורה האנדרדוג. במטה פרץ מנופפים בסקר סמסים שבוצע בשבוע שעבר בקרב קרוב ל-3,000 מתפקדים במפלגה שבו זכה פרץ לרוב גורף מהקולות של כ-53% - לעומת 32% לגבאי.

אולם, במטה גבאי מעריכים כי הפער קטן הרבה יותר ויעמוד בסופו של דבר על אחוז אחד או שניים בלבד. בימים האחרונים הציגו במטה הערכות הרבה יותר אופטימיות בפני ח"כים שניסו לגייס את תמיכתם. סקר פנימי שנערך במטה מראה כי גבאי זוכה לתמיכתם של 42.79% מהבוחרים לעומת 41.84% של פרץ. 15.37% מהמשיבים על הסקר השיבו כי הם עדיין מתלבטים בין השניים.

פרץ בונה על ההסתדרות ועל המגזרים השונים - למרות שהאחיזה שלו במגזר הערבי אכזבה בסיבוב הראשון, הוא מעריך כי שיעורי ההצבעה ביום שני יהיו הרבה יותר גבוהים. אצל גבאי לוטשים עיניים בעיקר לבוחרים החופשיים וחושבים שהיתרון של פרץ - שקם ונופל על המפקדים המאורגנים - עשוי להפוך לחיסרון; שכן ייתכן והוא מיצה כבר את יכולות הארגון שלו בסיבוב הראשון ויתקשה להניע את הבוחרים להצביע בפעם השנייה בתוך שבוע. במטה גבאי גם מצביעים על כך שלא מעט מאנשי המפתח של הרצוג בחרו דווקא לא ללכת אחרי "רוח המנהיג" והתייצבו לסייע לגבאי במערכה.

העימות ראש בראש שנערך אמש בערוץ 2 בין עמיר פרץ ואבי גבאי היה אמור להיות נקודת השיא של ה"באזז" המטורף שהמפלגה מצויה בו בימים האחרונים. אולם, הוא אכזב, סיפק מעט רגעי שיא ומעט מאוד שיח מהותי על תוכן, ובעיקר שימש במה למסרים העיקריים של השניים בימים הקרובים, כשהראשון מנסה לשווק ניסיון וותק והשני בניגוד הפוך מדגיש את היותו רוח חדשה של שינוי.

פרץ מוכר את מרכולתו האידאולוגית הענפה והקילומטרז' הנכבד שצבר בפוליטיקה, כמו גם את יכולתו להביא קהלים חדשים, מצביעי ליכוד, ומקווה לקעקע את חוסר הניסיון של גבאי ולהדגיש את העובדה שהוא אינו יכול לכהן כיו"ר אופוזיציה או ליצור קואליציות שיובילו להחלפת השלטון, לנוכח העוינות בינו לבין יו"ר מפלגתו לשעבר משה כחלון. גבאי התחייב לא ללכת על קמפיין נגטיבי ומעדיף לדבר על פוליטיקה חדשה ולייצר סביבו רוח של התלהבות ושינוי, בקריצה ברורה למצביעי לפיד.

העימות המנומנם גם אושש את ממצאי הסקרים שנערכו בשבוע האחרון: גם עמיר פרץ וגם אבי גבאי עוד רחוקים מלהיות אלטרנטיבה שלטונית. אם כל אחד מהם היה מפגין את אותם ביצועים שהפגינו אתמול בעימות מול ראש הממשלה ואפילו מול יאיר לפיד, האחרונים היו אוכלים אותם בלי מלח. בשביל להביא את הבוחרים לקלפיות בחום של יולי מחר בבוקר, הם יצטרכו להיות יותר נלהבים, שלא לדבר על בשביל לנצח את נתניהו.