מחכים למודי: מערכת הביטחון תולה תקוות גדולות בביקור ראש ממשלת הודו

בתעשיות הביטחוניות מקווים שהגעתו של נרנדרה מודי השבוע תסמן את הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני ותביא חתימות על עסקאות חדשות לשוק הייצוא הישראלי הגדול ביותר. על רקע המאבק עם ארה"ב ואירופה על מכרזי נשק, הזמנה למצעד הצבאי השנתי תתפרש כאות להתחממות היחסים

צילום: תע"א, עריכה: יאיר דניאל

מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל נערכות לביקורו ההיסטורי בישראל של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, שיגיע לארץ ביום רביעי. גורמי ביטחון כינו אותו "דרמטי בכל קנה מידה", בשל היותה של הודו שוק הרכש הגדול ביותר עבור הייצוא הביטחוני הישראלי.

לא רק משרד ההגנה ההודי וזרועות הצבא מוגדרים בישראל כלקוחות עיקריים, אלא גם משמר הגבול ויתר ארגוני ההצלה. בישראל מקווים להעמיק את מערכת היחסים המדינית עם ניו דלהי, אך גם להרחיב את היקף הייצוא הביטחוני, במיוחד בימים על רקע צמיחת התחרות הבינלאומית על חוזי ייצוא להודו.

עוד בוואלה! NEWS

השפים הטובים בארץ בשיתוף פעולה ייחודי

בשיתוף רשת מלונות דן
לכתבה המלאה
חשיבות רבה לביקור. ראש הממשלה נתניהו עם עמיתו מודי (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

הודו הייתה ונותרה במשך שנים השוק הגדול ביותר לייצוא עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות, ובראשן התעשייה האווירית, רפאל ואלביט. רק לפני כשלושה חודשים הודיעה התעשייה האווירית כי חתמה עם משרד ההגנה ההודי על הסכם רכש טילים ומערכות נוספות בהיקף של כשני מיליארד דולר - שיא של כל הזמנים עבור חברה ביטחונית בישראל.

מנתוני משרד הביטחון עולה כי ב-2016 חתמו התעשיות הביטחוניות בישראל על חוזים בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר, עליה של כ-14% משנת 2015. באגף לסיוע ייצוא ביטחוני במשרד הביטחון הדגישו כי בנוסף לאיכות המוצרים תוצרת ישראל, הנתונים מעידים על מגמה עולמית של יציאה מהמיתון והגדלה של תקציבי ביטחון.

הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני ב-2016 כללו: השבחת מטוסים ומערכות אוויריות (20%), תצפית ואופטרוניקה (18%), טילאות ומערכות הגנה אווירית (15%), יבשה תחמושת ועמדות נשק (13%), מכ"מים ולוחמה אלקטרונית (12%), מערכות מודיעין מידע וסייבר (8%), מל"טים (7%), מערכות תקשוב וקשר (4%), מערכות ימיות (1%) ושונות (2%).

לפי משרד הביטחון, הפילוח הגיאוגרפי של הייצוא הביטחוני, במיליוני דולרים: אסיה והפסיפיק - 2,611; אירופה - 1,795; צפון אמריקה - 1,265; אמריקה הלטינית – 550; אפריקה - 275.

ניסוי במערכת ברק 8 שתסופק להודו (צילום: דובר צה"ל)

כבר יותר משני עשורים שהודו נפרדת בהדרגה מהרכישות המסורתיות מרוסיה, ופותחת את שעריה בתחומים רבים כמו ביטחון, חקלאות, תקשוב וסייבר לחברות זרות רבות. ראש הממשלה מודי מתעקש לשווק מכרזים המחייבים את החברות הזרות לשתף את המחקר והפיתוח והייצור עם חברות הודיות. לעתים מדובר בחלוקה של 50-50, אך הנתח המקומי עשוי לצמוח עד כדי 60% מהעסקה. למרות הביורוקרטיה ההודית, שמודי נלחם בה, והפוליטיקה המקומית המורכבת בעלת הרגישויות האתניות, ישראל הצליחה להגדיל את נתח הייצוא.

במערכת הביטחון בישראל לא אהבו בתחילה את הרעיון, אך הבינו בהמשך כי המגמה העולמית מתיישרת עם הדרישה של מודי. "אם לא נתפשר, נשמור על הסודות אך נפסיד מיליארד דולרים", הבינו בישראל. גם ארצות הברית החליטה להתפשר, כולל בתחומים רגישים כמו מטוסים לא מאוישים.

המגמה העולמית הובילה את התעשיות האמריקניות לשנות כיוון ולהתמודד גם על מכרזים בהיקפים של עד 200 מיליון דולר, שעד כה נחשבים קטנים עבורן - הכול במטרה לסייע לכלכלה האמריקנית ולייצר מקומות עבודה, גם במחיר של ייצוא המחקר והפיתוח ופסי הייצור. בהתאמה, השוק הביטחוני העולמי הפך לקשוח מאי פעם. מושלים בארצות הברית לוחצים את בכירי הממשל בוושינגטון להפעיל את כובד משקלם על מדינות זרות כדי לקדם חוזים על חשבון מדינות אחרות, וישראל ביניהן.

עסקת נשק של התעשייה האווירית

מדינות נוספות באירופה, כמו צרפת, נדבקו באגרסיביות האמריקנית ובשילוב בין פעילות עסקית ומדינית-פוליטית. למרות זאת, התעשיות בישראל הצליחו לזכות במכרזים יוקרתיים. גורמים במשרד הביטחון טוענים כי מדובר בין היתר בזכות איכות המוצרים, העלויות והגמישות בלוחות זמנים ובייצוא מחקר ופיתוח וייצור.

את ההפסדים לתעשיות הישראליות מצמצמת ארצות הברית בשני צעדים עיקריים: הראשון הוא ייצוא בהיקפים גדולים לערב סעודית – החסום בפני ישראל – וחתימת שותפויות עם חברות ביטחוניות ישראליות, לצד התמודדויות על מכרזים כמו מכרז המל"טים בגרמניה של התעשייה האווירית וחברת איירבאס - שנדחה בשלב בעקבות עתירה של חברה אמריקנית לבית משפט מקומי.

המבחן הבא למערכת היחסים בין ישראל להודו לא יהיה רק הכרזה במהלך הביקור או בסמוך אליו על עסקאות ביטחוניות חדשות, אלא הזמנה למצעד הצבאי השנתי בהודו, שבו מציג משרד ההגנה את עוצמתו. הודו בדרך כלל נוהגת להזמין את נשיא ארצות הברית או את נשיא רוסיה להשתתף במצעד. ישראל, עד כה, זכתה לכל היתר לרמת מנכ"ל משרד הביטחון. הזמנת נשיא או ראש ממשלה ישראלי עשויה להיות איתות לעולם על התקרבות שמן הסתם תבוא לידי ביטוי בשיתופי פעולה גדולים, לא רק בתחום הביטחון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully