פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם ועדת השחרורים הצילה את אולמרט מחקירה פלילית?

      לפי נימוקי הוועדה שקיצרה את עונשו של ראש הממשלה לשעבר, חומרים מסווגים הוצאו מהכלא בגלוי ובאין מפריע - ואף חזרו לשם עם תיקוני הצנזורה. מאחר שחקירה פלילית נפתחת רק אם יש תסריט סביר להעמדה לדין, ייתכן שהוועדה הצילה את אולמרט פעמיים

      האם ועדת השחרורים הצילה את אולמרט מחקירה פלילית?
      צילום: יותם רונן עריכת וידאו: נועה לוי

      החלטת ועדת השחרורים בעניינו של אהוד אולמרט בשבוע שעבר הביאה לקיצור שליש ממאסרו, וביום ראשון הוא צפוי להשתחרר מהכלא. האם ייתכן שהוועדה לא רק זיכתה את אולמרט ב"פרס הגדול" של קיצור שליש ממאסרו, אלא גם, בנימוקיה, תביא לכך שהבדיקה שנפתחה נגדו בחשד להוצאת מסמכים מסווגים מן הכלא תיסגר ולא תהפוך לחקירה פלילית?

      טועה מי שחושב שבכל מקרה של חשד לעבירה נפתחת חקירה פלילית. חקירה אמורה להיפתח כאשר ישנה אפשרות של ממש שעם סיומה יוחלט על העמדה לדין פלילי של החשוד נגדו נפתחת חקירה. לא מדובר באפשרות תיאורטית, דמיונית, שברור מראש שהסבירות שתתרחש אפסית, אלא על תסריט סביר של הגשת כתב אישום עם סיום החקירה. כלומר, במקרה שבו מלכתחילה ברור שגם אם יתברר בחקירה שנעשתה עבירה, יובילו מכלול השיקולים להחלטה שאין מקום לטיפול פלילי – אזי לא תיפתח כלל חקירה.

      כך, לדוגמא, כאשר מדובר בעבירה פעוטה, כזו שלא נאכפת בדרך כלל, בנורמת התנהגות שלא ברור לחלוטין אם היא אסורה או מותרת, או במקרה שבו הרשויות עצמן לא פעלו כראוי נכון לעתים לא לפתוח בחקירה גם כאשר קיים חשד לעבירה.

      עוד בנושא בוואלה! NEWS:
      הפרקליטות: לא נערער על ההחלטה לשחרור מוקדם של אהוד אולמרט
      ועדת השחרורים נגד שב"ס: אולמרט הוציא את החומר המסווג בידיעתם
      העיתונאי דן מרגלית: "מאחל לאולמרט שיבחר בדרך הישר"

      ראשוני. המשטרה פשטה על בית "ידיעות ספרים" בראשל"צ (ניב אהרונסון)
      חלקי הספר הועברו בגלוי אל מחוץ לכלא. בית ידיעות אחרונות (צילום: ניב אהרונסון)

      העמידה האיתנה של הפרקליטות בדיון שנערך בבית המשפט על הצורך לחפש במסמכים השונים שנאספו בהוצאת "ידיעות אחרונות" יכולה ללמד שלא בנקל תשחרר התביעה את אחיזתה בהליכי הבדיקה שנפתחה בעניינו של אולמרט. גם בקשת המדינה לדחות את דיון ועדת השחרורים בנימוק שראוי "לאפשר למערכת האכיפה להשלים את המהלך החקירתי", בקשה שכידוע נדחתה, מצביעה על אותו הכיוון. אלא שראוי לבחון את נימוקי ועדת השחרורים ולשאול האם הם צריכים להשפיע על ההחלטה האם להפוך את הבדיקה בעניין אולמרט לחקירה.

      לדברי הוועדה, במשך חודשים ארוכים, בגלוי ולא בסתר, הועברו חלקי הספר שכתב אולמרט בתאו שבכלא, באמצעות עורך דינו, להוצאה לאור ומשם לצנזורה, ואף הספיקו לחזור עם הערות הצנזורה. "כך עברו כל דפי הספר במשך חודשים, מן הכלא החוצה ובחזרה באופן גלוי ולעיני הסוהרים" מבהירה הועדה, ומוסיפה, "רשויות הכלא יכלו בנקל להפסיק את הוצאת החומר מהכלא אילו רק רצו בכך".

      עוד קובעת הוועדה כי אין ממצאים המצביעים על כך שניתנו לאולמרט הנחיות כלשהן לעניין שמירת החומר המסווג בתאו בכלא, עניין רגיש בפני עצמו כשמדובר בחומר סודי. נראה שרק במהלך חודש מאי נפל האסימון אצל גורם כזה או אחר האחראי לביטחון מידע, וכך ב-17 במאי ניתנה לאולמרט הוראה ואזהרה שלא למסור עותק מספרו המכיל חומר סודי ביותר, ובניגוד מפורש להוראה זו מסר אולמרט לעורך דינו עותק מן הספר.

      אהוד אולמרט בחופשה מהכלא, דצמבר 2016 (מערכת וואלה! NEWS , יגל בר קמא)
      רק בחודש מאי נאסר עליו למסור עותקים מספרו. אולמרט (צילום: יגל בר קמא)

      נראה שבאחת, מרגע שניתנה ההוראה לאסיר והופרה, התייחסה מערכת האכיפה לנושא זה בחומרה רבה, וכך הוצא צו חיפוש במשרדי ההוצאה לאור. חומרים רבים הוחרמו על מנת לברר אילו חומרים מסווגים נוספים, אם בכלל, העביר אולמרט להוצאת הספרים. אלא שכעת, נוכח דברי הוועדה, חייבת להישאל השאלה – האם אכן מדובר בחשד כה חמור, אם במשך החודשים הארוכים שבהם החומר הסודי הוחזק בתאו של האסיר ואף הוצא מן הכלא בגלוי לא נדלקה נורה אדומה אצל איש, וכאשר לא שמענו על צעדים שננקטו נגד בעלי תפקידים בכלא שאחראים למחדל, ככל שהיה כזה? האם מדובר במעשה המביא לסיכון בטחוני כה משמעותי כאשר ממילא הספר לא היה רואה אור אלא בגרסתו המצונזרת?

      הוועדה אומרת כי הנושא העקרוני של חשיפת חומר סודי ביותר בפני אנשי הוצאה לאור, עיתונאים ואנשים נוספים שאינם בעלי סיווג בטחוני המתיר להם להיחשף לחומרים אלה הוא "נושא מורכב וטעון". ואני אשאל - אם יוחלט לעבור פאזה, והבדיקה תהפוך לחקירה פלילית, האם בסיומה של חקירה לא נישאר בדיוק עם סימן השאלה הזה? ואם כך יהיה, ראוי לחזור לתחילת דבריי. לא בכל מקרה של חשד לעבירה נפתחת חקירה פלילית. דווקא במקום שבו מדובר בנושא מורכב וטעון, שטרם חודדו בו עד תום כללי המותר והאסור, נכון לשקול הסתפקות בבדיקה ובהפקת לקחים עתידיים. אם כך יוחלט, תהא זו אולי הפעם הראשונה שבה ועדת השחרורים לא רק קיצרה את עונשו של אסיר אלא גם חסכה ממנו חקירה פלילית עתידית.