פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אנחנו בצונאמי": מתגבר הלחץ על רה"מ בעקבות הקפאת מתווה הכותל

      יהדות ארה"ב מביעה את דאגתה מהשעיית מתווה הכותל: ראשי ועידת הנשיאים קראו "לגבש במהירות מתווה שיוויוני", הנהלת איפא"ק נועדה עם נתניהו בעקבות החלטת הממשלה. גורם מדיני: "במיינסטרים האמריקני מרגישים שקיבלו סטירת לחי מישראל"

      "אנחנו בצונאמי": מתגבר הלחץ על רה"מ בעקבות הקפאת מתווה הכותל
      צילום: רוני כנפו, עריכה: שניר דבוש

      מתגבר הלחץ היהודי-אמריקני על ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין מתווה הכותל. ראשי ועידת הנשיאים של יהדות ארצות הברית, סטיבן גרינברג ומלקולם הונליין, שלחו אמש (רביעי) מכתב לנתניהו והביעו את דאגת ארגון, המהווה ארגון גג עבור רבים מהארגונים והתנועות היהודיות בארצות הברית, מהשעיית מתווה הכותל. במכתב הדגישו השניים כי "הכרחי שהממשלה תפעל במהירות בעניין זה ותגבש החלטה שוויונית לכולם".

      גם נשיא הקונגרס היהודי העולמי רון לאודר פרסם אמש הצהרה בעניין המשבר עם יהדות ארצות הברית, והביע דאגה מהמחלוקת סביב הכותל המערבי. "כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, קיבלתי מסרים ממנהיגי קהילות יהודיות ברחבי העולם המביעים דאגה עמוקה מהמצב הנוכחי", אמר לאודר, הנחשב מקורב מאוד גם לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. "אני מקווה בכל לבי שניתן למצוא פתרון לטובת האינטרסים של אחדות יהודית וברוח של הבנה הדדית".

      במקביל, הגיעו הבוקר מזכיר הממשלה צחי ברוורמן ויועץ ראש הממשלה רונן פרץ לרחבת התפילה המשותפת בכותל המערבי, כדי לבחון את המשך העבודות ברחבה. מדובר בניסיון להראות כי למרות הקפאת המתווה הממשלתי על הכותל, בפועל הקמת הרחבה המשותפת תקודם.

      לקריאה נוספת:
      "כותל אחד לעם אחד"? ישראל עושה דה-לגיטימציה ליהודי ארה"ב
      הממשלה אישרה – והתחרטה: מה עומד מאחורי הקפאת מתווה הכותל?
      דוח שהוצג לשרים: ביטול מתווה הכותל עלול להוביל לשבר עם יהודי ארה"ב

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      ראש הממשלה, מצדו, נפגש הבוקר עם ראשי ארגון איפא"ק, שהגיעו לישראל אמש לביקור חירום בעקבות הסערה סביב השעיית מתווה הכותל המערבי וחוק הגיור. המשלחת, הכוללת את נשיאת איפא"ק היוצאת ליליאן פינקוס, את מחליפה מורט פרידמן ואת סמנכ"ל הארגון ריצ'רד פישמן, הגיעה בעקבות הזעם על החלטת הממשלה בקרב פעילי הארגון, המשמש לובי פרו ישראלי בקונגרס האמריקני.

      "אנחנו בצונאמי", אמר לוואלה! NEWS גורם מדיני בכיר. "לא מדובר רק בתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות אלא במיינסטרים האמריקני שמרגיש שמדינת ישראל פשוט נתנה לו סטירת לחי". במשרד החוץ ובנציגויות ישראל בארצות הברית התקבלו בימים האחרונים מאות פניות מארגונים יהודיים גדולים ופעילים בולטים, שהביעו אכזבה קשה מהחלטת הממשלה.

      יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי אמר השבוע כי בפדרציות היהודיות מתקבלות פניות נזעמות ואף איומים בהפסקת תרומות וביקורים בישראל. "יש גל של אנשים שאומרים לארגונים היהודים האמריקנים שהם גמרו עם ישראל כי היא החליטה להיות מדינה חרדית", הוסיף הגורם המדיני.

      החלטות הממשלה ביום ראשון הגיעו בתזמון רגיש במיוחד, עם כינוס חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בירושלים. כתוצאה מכך ביטל חבר הנאמנים את ארוחת הערב החגיגית שתוכננה לו עם ראש הממשלה, והקדיש את שלושת ימי הכינוס לדיוני חירום ולפגישות עם שרים וח"כים בנושא.

      אווירת אנדרלמוסיה, מלווה בצווחות, שריקות והטרדות מצד נערות - בתפילת ראש חודש תמוז נשות הכותל 25 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , מיכל פתאל)
      הכרה בזכותן להתפלל. נשות הכותל (צילום: מיכל פתאל)

      ראש הממשלה נפגש ביום שני בערב עם ראשי הפדרציות היהודיות הגדולות משיקגו, ניו יורק וקליבלנד. ראשי הבית היהודי, נפתלי בנט ואיילת שקד, קיימו השבוע שתי פגישות עם ראשי הפדרציות ומנהיגי התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, ודנו עמם באריכות בשינויים בחוק הגיור בניסיון לפתור את המשבר.

      סטיב נסאטיר, נשיא הפדרציה היהודית של שיקגו, אמר השבוע לוואלה! NEWS כי "כל הסבר לוגי למה נתניהו השעה את מתווה הכותל בלתי מתקבל על הדעת. הפוליטיקה של הקואליציה גברה על המנהיגות – ואנחנו מקווים שנצליח לחזור למנהיגות מעל פוליטיקה".

      נסאטיר אמר כי טרם קיבל פניות לגבי הפסקת התרומות, אך הודה כי "הזעם משמעותי. יש כאב ואנשים מרגישים נבגדים, ויהיו בוודאי תורמים שיפסיקו את התרומות. אנשים מגיבים לזה בדרכים שונות". נסאטיר הדגיש כי בעיניו הצעד הנכון הוא לא להפסיק ביקורים ותרומות, אלא לבוא לישראל ולא ההפך, להיות פה יותר ולא פחות".

      מחקר שנערך השנה עבור משרד התפוצות השנה העריך כי 6.35% מהפעילות הכלכלית הישראלית משויכת לפעילות של יהדות התפוצות, וההשפעה הכלכלית שלה על הכלכלה הישראלית מוערכת בלמעלה מ-25 מיליארד שקלים בממוצע לשנה - המתבטאים בהשקעות בקרנות הון סיכון, נדל"ן, תיירות ופילנתרופיה. לפי ההערכה, מדי שנה נכנסים לפילנתרופיה הישראלית ולמגזר השלישי בין 1 ל-2 מיליארד דולר בשנה כתוצאה מתרומות של יהודים אמריקאים, ולמעלה מ-600 אגודות ידידות של מוסדות ישראליים פועלים ברחבי ארה"ב במטרה לגייס תרומות.