"כותל אחד לעם אחד"? ישראל עושה דה-לגיטימציה ליהודי ארה"ב

אחרי שפשרת הכותל הושגה לפני שנתיים, חגגתי זאת הן כיהודי והן כשגריר ארצות הברית בישראל. ואולם, יותר מכל, שמחתי כאב.

אני ואשתי גידלנו את שלוש בנותינו לאהוב את המסורת, את התפילות ואת הערכים של היהדות. לימדתי אותן לקרוא בתורה ולעלות לתורה כשהן הגיעו לגיל בת המצווה שלהן. אנחנו פוקדים בתי כנסת רפורמיים בוושינגטון ובישראל, ואנחנו מתפללים בהם בכל שבת. בבית שלנו, אנחנו מכבדים את השבת בשמחה ובאהבה.

כך שפשרת הכותל הייתה מקור להתרגשות בביתנו. עבורנו, להתפלל כמשפחה בסגנון שלנו, במתחם החדש, היה חלום שהתגשם. כיהודי, התרגשתי מהחוכמה ומהיצירתיות של ההסכם.

ההסכם היה אלגנטי. כל צד קיבל משהו, וכל צד ויתר על משהו. עם זאת, חשוב מכל, זה לא שינה או הפריע לתפילה המסורתית בכותל במתחם הגברים והנשים בשום צורה. הפתרון הגיע דרך תוספת – מתחם חדש, עזרת ישראל, לתפילה משותפת, והרפורמים והקונסרבטיבים, כמו גם נשות הכותל, יהיו בין האחראים הרשמיים על האתר.

יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, עמל קשה כדי להביא את ההסכם הזה למען האינטרס של אחדות העם היהודי. וראש הממשלה נתניהו צדק כששיבח את ההסכם ככזה שמבטיח "כותל אחד לעם אחד".

ולכן, ההחלטה השבוע להקפיא את הפשרה היא מבלבלת, לא נבונה ופוגעת, כמו גם החוק החדש שמטיל ספק בכל הגיורים הלא אורתודוכסיים, שקידומו החל השבוע. היוזמות הללו פוגעות ביהודי התפוצות, שרבים מהם חשים שמדינת ישראל, שאותה הם אוהבים, לא מכבדת את היהדות שלהם.

יהודי ארצות הברית נדרשים פעמים רבות לעמוד לצד ישראל. הם יוצאים כדי להגן על ישראל מפני ה-BDS והדה-לגיטימציה. ואולם, עתה הם חשים שישראל עושה להם דה-לגיטימציה. שמעתי זעם ועצב מחברים יהודים אמריקנים רבים, אנשים שאוהבים ועמדו לצד ישראל במשך שנים רבות. יותר מכל, שמעתי כאב. אחרי שנים של תמיכה בישראל, הם לא יודעים אם יש להם מקום כאן.

כמובן שזה לא פוגע רק ביהדות התפוצות. ההחלטות הללו פוגעות ביהודים רבים בישראל. הן פוגעות בעיקרון כלל ישראל.

בזמן כהונתי כשגריר, הצדדים ומזכיר הממשלה דאז אביחי מנדלבליט עדכנו אותי על בסיס קבוע על ההתקדמות בנושא. הממשל האמריקני לא נקט עמדה רשמית, אף ראיתי חשיבות אסטרטגית במה שהם ניסו להשיג ובירכתי על התוצאות. עשיתי זאת בשל התפקיד הקריטי של יהדות ארצות הברית ביחסים בין ארצות הברית לישראל. שוחחתי על כך עם שרים רבים, ואמרתי להם שכל דבר שמחליש את הקשר החזק בין היהודים האמריקנים לישראל, שהוא עמוד תווך ביחסים בין המדינות שלנו, הוא לא אינטרס של ישראל ולא אינטרס של היחסים בין המדינות. רובם אמרו לי שהם מסכימים עמי.

הכאב והזעם שחשים עכשיו יהודים אמריקנים רבים עלול להאיץ תהליכים, שבמשך הזמן, מאיימים לשחוק את הקשר שחשים היהודים אמריקנים לישראל והתמיכה שהם מוכנים להעניק לה.

מבחינה אסטרטגית, יהיה חכם יותר עבור ישראל לכבד את יהדותם של יהודי ארצות הברית. ובנושא פשרת הכותל, ממשלת ישראל צריכה לשמור על מילתה וליישם את ההסכם שנחתם ושזכה לשבחים כשהושג.

מעת לעת, ישראל מבקשת מיהדות התפוצות לקיים את מחויבויותיה. אם היא מתכוונת לעשות זאת בעתיד, היא צריכה לקיים את מחויבויותיה כלפי אותן קהילות. אחרת, פחות אנשים יתגייסו כדי לעזור.

אני מבין שמנהיגים עומדים בפני לחצים פוליטיים, ואני מבין שיש רגשות עזים בקרב הקהילה החרדית. כיבדתי מאוד את החרדים בזמן שהייתי שגריר, עבדתי יחד עם מנהיגיהם ועם הרבנים שלהם, כמו גם עם שרים ממפלגותיהם. ביקרתי בקהילות שלהם ובבתי הכנסת ובישיבות. עבדתי קשה כדי לבנות גשרים בין החרדים ליתר הישראלים ולעזור להם להתקדם כלכלית וחינוכית.

משום כך, אין לי צורך לבקר את השחקנים. הדאגה שלי מתמקדת בהשלכות ההחלטות הללו. וההחלטות האלו הן מזיקות מאוד. למעשה, הפתרונות מאוד פשוטים. מאחר שמתווה הכותל רק הוקפא ולא בוטל, ניתן להפשיר אותו מידית ולהתחיל ליישם את התכנית המקורית.

במקרה הגרוע ביותר, צריך להגיע לפשרה חדשה ודומה, ששומרת על המרכיבים החיוניים של הקודמת עם תיקונים, וליישם אותה במהירות. יש לעצור את חוק הגיור ועל ממשלת ישראל והציבור לפתוח דו-שיח חדש ומכבד יותר עם הקהילות היהודיות בתפוצה.

דן שפירו הוא עמית אורח במכון ללימודי ביטחון לאומי בתל אביב. הוא שימש שגריר ארצות הברית בישראל במהלך ממשל אובמה