מתווה הכותל, שעומד בימים האחרונים במרכז סערה ציבורית בשל החלטת הממשלה לבטלו, אושר בממשלה לפני כשנה וחצי. ההסכם נועד למעשה לאפשר הקמת רחבת תפילה שוויונית, לגברים ולנשים יחד ולכלל הזרמים ביהדות, בכותל המערבי שבירושלים. עבור "נשות הכותל", הרפורמים והקונסרבטיבים, מדובר היה בהישג היסטורי, לאחר מאבק ארוך שנים לקבל הכרה שוויונית בכותל.
הרחבה הנפרדת הייתה אמורה לקום מדרום לרחבה המרכזית הקיימת, בהמשך הקיר לעבר שער המוגרבים. כיום, הרחבה המדוברת שמכונה בפי הרפורמים "המושב האחורי באוטובוס" היא קטנה, יש לה כניסה נפרדת, והיא נמצאת בשליטת רב הכותל האורתודוקסי.
עוד בוואלה! NEWS:
בנט על משבר הכותל: "נציגי יהדות ארה"ב חשים שקיבלו סטירת לחי"
ליברמן תוקף: "הופכים את ישראל ממדינה ציונית למדינת הלכה"
הסוכנות היהודית תוקפת: "החלטות הממשלה חותרות תחת הציונות"
המתווה היה אמור לאפשר שיפוץ והרחבה של השטח, כך שההגעה אליו תהיה דרך הכניסה הראשית לכותל. כמו כן, השליטה על הרחבה הייתה אמורה לעבור למנהלת חיצונית, הנשלטת גם בידי הרפורמים והקונסרבטיבים.
עם זאת, המפלגות החרדיות נבהלו מהמתווה שהן עצמן היו שותפות לו בחשאיות, ומאז אישורו, בשל ביקורת ציבורית שספגו מגורמים במגזר החרדי, הפעילו לחצים על ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל אותו. נתניהו, שחשש מתגובת הרפורמים, לא נעתר לדרישתם עד שאימת הבג"ץ הפכה גדולה יותר.
הזרמים הלא אורתודוקסיים עתרו לבג"ץ בדרישה לממש את המתווה שאושר בממשלה, אולם כדי למנוע הכרעה בעתירות, הממשלה ביטלה את המתווה. כעת, החרדים מברכים על ההחלטה, אולם גם יודעים שבג"ץ עלול לתת הכרעה קשה מבחינתם ולאפשר במתכונת מסוימת תפילה מעורבת בכותל. אם דבר כזה יקרה, הם טוענים כי יובילו חקיקה מחודשת שתעקוף את החלטת בג"ץ. אולם המשבר שהתגלע ביחסים עם יהדות ארצות הברית סביב ביטול המתווה צפוי להקשות על כך.