Goosebumps! The amazing moment Manchester crowd joins in with woman singing Oasis - Don't Look Back in Anger after minutes silence pic.twitter.com/Cw4mOq8yde
— Josh Halliday (@JoshHalliday) May 25, 2017
(תושבים במנצ'סטר שרים לאחר הפיגוע שיר של להקת Oasis שנוסדה בעיר)
ד"ר משה פרחי, ראש המסלול ללחץ, טראומה וחוסן במכללה האקדמית תל חי היה אמור לטוס בחורף הקרוב לבריטניה להעברת סדנאות הכשרה לטיפול ראשוני בנפגעי חרדה. בעקבות הפיגוע הקשה במנצ'סטר שאירע לפני כשבועיים, התבקש פרחי להקדים את ביקורו בשל הקושי של הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים בעיר, להתמודד עם הטיפול בנפגעי החרדה הרבים.
ד"ר פרחי, שהקים במכללה את המסלול האקדמי הראשון בארץ ללימודי לחץ וטראומה בחוג לעבודה סוציאלית ומשרת במילואים כקצין בריאות נפש (קב"ן) בפיקוד העורף, פיתח מודל להגשת עזרה ראשונה נפשית הניתנת בדקות הראשונות של האירוע אשר נתמך ואומץ על ידי צה"ל ומשרד הבריאות. הידע הרב על טיפול בנפגעי חרדה שנצבר בישראל במשך עשורים שבהם התמודדה עם מצבי חירום הפך בשנים האחרונות למצרך מבוקש בקרב מדינות העולם שמציאות כזו היא חדשה להן.
כשנחת ד"ר פרחי במנצ'סטר ביום שלישי השבוע חיכו לו אנשי מקצוע מהעיר שעוד ליקקה את פצעיה, לצד מקביליהם מלונדון שספגו מהלומה קשה ביום ראשון - בפיגוע המשולב בשוק "בורו מרקט" ובגשר לונדון. פרחי נפגש בביקורו בממלכה עם עובדים סוציאליים, עם פסיכולוגים, עם אנשי כוחות ההצלה ועם פעילים בקהילות שנפגעו בעקבות פיגועי הטרור בלונדון ובמנצ'סטר.
עוד בוואלה! NEWS:
מיי אחרי פגישתה עם המלכה: "נוביל את המדינה בתקופה קריטית"
200 אלף במצעד הגאווה בתל אביב: "תמכו בנו כל השנה - לא רק היום"
טראמפ במתקפה על ראש ה-FBI המודח: "וואו, הוא מדליף"
"ביום של הפיגוע במנצ'סטר התקשרו אליי מעמותת הסיוע הבריטית Heads Up וביקשו שאקדים את הגעתי עד כמה שניתן. הם אמרו שיש שם הרבה בלגן. שעות אחדות אחרי הפיגוע הם תיארו סיטואציה שבה הרבה מאוד אנשים הולכים ברחובות עם עיניים מזוגגות כשהם חסרי מעש", סיפר ד"ר פרחי בשיחה עם וואלה! NEWS. "הם סיפרו שהם סובלים ממחסור בידע מה עליהם לעשות עם קבוצות ענקיות של אנשים שנמצאים במצב של סערת רגשות. תושבים שבמקום להיות מסוגלים לסייע, מאחר שהם לא נפגעו פיזית, הם עוברים דווקא לצד של האנשים שזקוקים לסיוע ומקשים על הרגעת האירוע".
חוקרי הלחץ, הטראומה והחוסן באצבע הגליל רכשו שם עולמי בזכות הידע שנצבר באזור קו העימות בגלל ירי הקטיושות הממושך לאזור בעבר. בשנת 1981, שנה לפני שהחל מבצע "שלום הגליל", שהפך לימים למלחמת לבנון הראשונה, הקים פרופ' מולי להד את מרכז "משאבים" בקריית שמונה. המרכז נועד לתת לראשונה מענה פסיכו-סוציאלי למצבי החרדה שמהם סבלו תושבי קו העימות בשל ירי הקטיושות מלבנון והשהייה הממושכת במקלטים.
במלחמת לבנון השנייה הוקמו מרכזים לנפגעי חרדה, שאותם הוביל בשעתו ד"ר זוהר רובינשטיין שהיה קב"ן של פיקוד העורף. "זאת הייתה הפעם הראשונה שמד"א התחיל לפנות נפגעי חרדה לאותם מרכזים ולא לבתי החולים", הסביר ד"ר פרחי. "הדבר השתפר במבצעים עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, אז קיבלו המרכזים האלו את השם מת"ן (מרכז תמיכה נפשית) והוכנסו לאחריות משולבת של הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות".
מחקרים שערכו מומחים ממרכז "משאבים" ומהמכללה האקדמית תל חי, נחשבים היום פורצי דרך בתחום וחלק מהשיטות שפותחו להתמודדות עם מצבי טראומה ופוסט טראומה, נלמדות ומיושמות ברחבי העולם. "במדינות רבות בעולם, לרבות בריטניה יש אמנם הרבה ידע, אבל השאלה היא כמה הידע מעודכן ויעיל באופן מעשי", הסביר ד"ר פרחי. "לפני 20 שנה היה נהוג להרחיק את הנפגע מהזירה, להרגיע אותו, להושיב אותו, לתת לו מים. השיטות האלה עדיין נפוצות באירופה ובדרום אמריקה, אבל הידע שפיתחנו במודל הזה הוא הפוך וכבר הוכיח את עצמו בהרבה מאוד אירועים".
"בשתי דקות ניתן להעביר אדם חבול נפשית למי שיכול לסייע לזולת"
"מודל מעש"ה" שפיתח ד"ר פרחי הוטמע במקומות רבים בארץ ונחשב לחדשני. לדבריו, "יישום יעיל של עקרונות המודל מאפשר בפחות משתי דקות להפוך אדם ממצב שבו הוא מאוד חבול נפשית, פסיבי ולא מתפקד, לאדם שהוא לא רק פעיל, אלא מסוגל כבר לסייע לאחרים".
בניגוד לטיפול המידי שהיה נהוג באמצעות ערוץ תקשורת רגשי, הסביר ד"ר פרחי, המודל שפיתח פועל באמצעות ערוץ תקשורת שכלי, קונקרטי, המצמצם למינימום את החלקים הרגשיים. "זה נותן לנפגע אפשרות לבחור בין אפשרויות פשוטות. כך אנחנו מגדירים את תחושת השליטה ומשום שאנחנו רואים גם הרבה בלבול, אנחנו עוזרים לנפגע לסנכרן את האירוע", הוסיף.
לדברי ד"ר פרחי, המודל טומן בראשי התיבות של שמו את עקרונותיו: "מ' - מחויבות, למשל להגיד לנפגע 'אני איתך ולא הולך לשום מקום'; ע' - עידוד לפעילות יעילה של הנפגע, למשל: 'בוא תאמר לכל האנשים שנמצאים מסביבך, ללכת לכיוון מסוים'; ש' - שאלות שמחייבות חשיבה, למשל: 'כמה אנשים נמצאים איתך עכשיו'; ו-ה' - הבניית האירוע, מה קרה קודם, מה מתרחש עכשיו ומה יקרה בעוד כמה דקות, תוך הדגשה שהאירוע המאיים הסתיים. שהפיגוע כבר מאחורינו".
בשנים האחרונות העביר ד"ר פרחי את המודל החדשני במקומות שנקלעו למצבי חירום בעקבות אסונות מסוגים שונים ברחבי העולם. לא רק במדינות שחוו פיגועי טרור, אלא גם באזורים שספגו אסונות טבע או נזקקו לסיוע הומניטרי לפליטים. כך למשל בשנת 2010 סייע ד"ר פרחי לאנשי המקצוע בהאיטי שנאלצו להתמודד עם קהילה מוכה אחרי רעידת האדמה הקשה שקטלה מאות אלפים. בשנתיים האחרונות הוא מסייע לאנשי מקצוע בסלובניה שמתמודדים עם זרם הפליטים מסוריה שהגיעו למדינה וסבלו מתופעות קשות של פוסט טראומה.
"תמיד כשמגיעים לאזור שהוא לא שלך, הרעיון הוא לא לטפל באוכלוסייה עצמה, אלא להעביר את הידע לאנשי המקצוע באותה מדינה", סיכם. "אנשי המקצוע הם אלו שמעבירים את הידע לאוכלוסייה המקומית אחרי שהם עשו התאמות הסברתיות. אני מכשיר את אנשי המקצוע והם מכשירים את אנשי הקהילה, בין היתר באמצעות בתי הספר ומוסדות הקהילה. הנחלת הידע לקהילה זה הדבר הכי חשוב. בדיוק כמו הכשרה למתן עזרה ראשונה גופנית שניתנת לכלל האוכלוסייה, כך הידע הזה הנותן כלים למתן עזרה ראשונה נפשית צריכים לעבור לכלל האוכלוסייה".