בשקט בשקט, מתחת לפני הים באזור תחנת הכוח בחדרה, הסתיים בימים האחרונים הניטור העונתי של טורפי העל הימיים בישראל. עשרות רבות של כרישים וחתולי ים נצפו בניטור, בסיומה של השנה הראשונה למחקר ארוך הטווח של חוקרי מרכז מוריס קאן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה. על שאלה מרכזית אחת מנסים לענות החוקרים למה דווקא מול חופי ישראל, הדלים במזון, קיים ריכוז חריג של כרישים, בעוד 53% מהם בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה?
"מצבם של הכרישים בים התיכון הוא די עגום, בעוד אצלנו אנחנו רואים התפתחויות יפות של שני כרישים עיקריים ברצועת החוף: הכריש העפרורי והסנפירתן", הסביר בשיחה עם וואלה! NEWS ד"ר אביעד שיינין, מנהל תכנית הניטור. "על קיומו של הכריש העפרורי בים התיכון אין בכלל מידע, אבל אצלנו הוא מקיים אוכלוסייה די גדולה. הסנפירתן נמצא בסכנת הכחדה בים התיכון אבל הוא מקיים כאן אוכלוסייה יפה".
למרות שנראה כי כמות כרישי הסנפירתן בים התיכון גבוהה יותר מזו של הכריש העפרורי, בשבועות האחרונים התקבלו דיווחים, בעיקר מסוריה ומרצועת עזה, שהעידו כי צייד הסנפירתנים בתחומן התגבר. "לאחרונה היו שני פרסומים שונים על פיהם גם בעזה, גם בסוריה וגם בלבנון מתקיים ציד מכוון של סנפירתנים כמקור מזון", אמר ד"ר שיינין. "זה דג גדול שיש בו הרבה בשר ואם יש מחסור במקורות מזון, אז הוא יכול לפתור חלק מהבעיה. לפי אותם פרסומים, מקורות דגה אחרים הידלדלו ולכן פונים לכרישי הסנפירתן. בהחלט ייתכן שהמלחמות והמצב הכלכלי הקשה באזורים אלו יצרו את המציאות העגומה הזאת".
עוד בוואלה! NEWS:
תגלית מדעית מרעישה בקישון: צמח מים שנכחד לפני יובל אותר באזור
צפו: התנינים בחמת גדר שוברים את צום החורף - בארוחה ראשונה
שקנאים בעמק החולה ואורגיה של יזנובים: האביב החל רשמית גם בטבע
עדי ברש, שהניטור מהווה חלק מעבודת הדוקטורט שלה על הכרישים בישראל, מסבירה כי 53% מהכרישים ומחתולי הים בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה. ביחס ליתר חופי הים התיכון, מצבם של הכרישים בישראל טוב יותר, בין היתר הודות להכרה של רשות הטבע והגנים בכרישים כחיות בר מוגנות ולעובדה כי הדג אינו כשר לפי הרבנות, מאחר שהוא נטול קשקשים. למרות כל אלה, מנסים האקולוגים הימיים להבין מדוע כרישי ישראל מתנהגים אחרת מאחיהם שביתר חלקי העולם. בעוד ברוב העולם נצפים ריכוזים של כרישים בסמיכות לכלובי דגים ימיים או למקומות בהם מושלכת פסולת ממשחטות, בישראל נמשכים הכרישים דווקא למוצאי מים חמים של תחנות הכוח.
"דייגים מדווחים על כמויות גדולות של סנפירתנים באזור חוף הכרמל, באשדוד והשנה ראו אותם גם בשמורת הטבע באכזיב. אבל הריכוזים הגדולים נמצאים במוצאי המים החמים שבאזור תחנות הכוח", אמרה ברש. "התקבצות כזאת של כרישים במים חמים של תחנות כוח זאת תופעה לא מוכרת בכל העולם. ידוע רק על מקום אחד בעולם, פרט לישראל, שבו מתקיימת תופעה דומה. במוצאי המים החמים של תחנות הכוח של פלורידה ישנם גם כן ריכוזים גבוהים של פרות ים ורואים שם גם כרישים. כמו אצלנו, גם שם, מבינים שהם כנראה נמשכים למים החמים, אבל עדיין לא יודעים מה המנגנון שגורם להם להימשך אליהם ולמה דווקא בחורף".
"בנוסף לזה, אנחנו מנסים להבין איך דווקא אצלנו, בים העני ודל המזון שלנו, יש אוכלוסייה גדולה יחסית של כרישים גדולים חופיים שמתפקדת ושורדת". כדי להבין את עוצמת הפלא הזה צריך להבין שהכרישים וחתולי הים יכולים להגיע לאורך של ארבעה מטרים ולרוחב של שני מטרים. "זה כמו מכונית שעוברת לידך, זה באמת עצום", הוסיפה ברש.
"ההתקבצויות הגדולות במוצאי מים חמים של תחנות הכוח הן לא התעלומה היחידה שאנחנו מנסים לפענח", הוסיף ד"ר שיינין. "אנחנו מנסים להבין גם למה המקומות האלה מושכים אליהם שני מינים של כרישים, לאן הם ממשיכים אחרי שהם עוזבים בסוף החורף את תחנות הכוח ולמה אנחנו תופסים בעיקר זכרי סנפירתנים ונקבות עפרוריים".
במהלך 17 ימי שדה תויגו בעונה הנוכחית ארבעה כרישים זכרים מסוג סנפירתן ועשר נקבות ממין כריש עפרורי. כל הכרישים סומנו בתג ויזואלי ובצ'יפ תת עורי. שלוש נקבות של כריש עפרורי סומנו בתג אקוסטי הניתן לגילוי על ידי סט של מקלטים שהוצבו בתחנות הכוח לאורך חופי ישראל. זאת, על מנת לנסות ולעקוב אחרי מסלולן.
למרות הניסיון לקבל מעט תשובות לשאלות הרבות, נראה שבשלב זה המחקר מוסיף דווקא יותר סימני שאלה מסימני קריאה. ד"ר שיינין סיפר כי מתוך שבעה כרישים שתויגו בשנה שעברה בתג אקוסטי, אף אחד לא שב השנה לתחנת הכוח בחדרה. תוצאות ראשונות על מסלול השחייה, הוסיפה ברש, הגיעו לאחרונה מהכרישה הראשונה והיחידה עד כה שתויגה במשדר לווייני. באופן סמלי, השם שנבחר לכרישה שממנה הגיעו האותות הראשונים, הוא "נחמה".
עם זאת, מסביר ד"ר שיינין, "זאת הפעם הראשונה בארץ שלא מתבססים על נתוני דיג בלבד. הפעם נעשה ניטור ממוקד שהוא חלק ממחקר אקטיבי שהחוקרים עושים בתוך הים". לדבריו, "אנחנו ממשיכים לנסות למצוא דרך שתעזור לנו לספר לאט לאט את הסיפור הלא ידוע של הכרישים בישראל".
