ביום שלישי האחרון החלה באופן רשמי עונת האביב, ואתמול גם נכנס לתוקפו שעון הקיץ. בכך אנו נפרדים מעונת החורף ההפכפכה החולפת, אף שהתחזיות צופות שהממטרים והקור עדיין לא אמרו את מילתם האחרונה. ובכל זאת, הטבע מיישר קו עם לוח השנה והמחוגים, ומתחיל כבר לומר את דברו.
בימים האחרונים נצפו להקות ענק של שקנאים בשמי עמק החולה. אלה מצטרפים לחסידות שהחלו לפקוד את האזור בשבועיים האחרונים ותפסו את מקומם של העגורים, שהחלו באותה עת את נדידת האביב שלהם בחזרה לארצות אירופה הקרות.
"הנדידה מתחילה כשהציפורים מזהות שהימים מתארכים, הן חוזרות לארצות שלהן כי הן יודעות שבעונות החמות יש שם הכי הרבה מזון ועקב התארכות הימים יש להן גם הרבה יותר זמן לאסוף אותו", הסביר לוואלה! NEWS ד"ר ערן לוין, אוצר במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, וחבר הסגל הבכיר באוניברסיטת תל אביב בבית הספר לזואולוגיה.
עוד בוואלה! NEWS:
התרנגול הגדול בעולם כל כך עצום שחושבים שהוא אדם בתחפושת
תיעוד: תהליך השיקום המפרך של צב הים נינג'ה במסע בחזרה לים
"מזהים את בוא האביב": רבבות עגורים החלו בנדידה מהחולה לאירופה
ד"ר לוין הסביר כי לרבים מבעלי החיים אין מזון בארצותיהם בחורף, בין היתר משום שבעונה הקרה העצים משירים את עליהם והאדמה מכוסה בקרח או בשלג ומקשה על נגישותם למזון שנמצא על הקרקע. "המחסור הזה במזון מוביל אותם לנקוט בשתי דרכים: או שהם מתמודדים עם המציאות או שהם בורחים ממנה. בריחה באה לידי ביטוי בנדידה למקומות שיש בהם מזון, בדיוק כמו בני האדם. משברים כלכליים או מחסור במזון הביאו גם לנדידה של בני אדם ולאכלוס במקומות שבהם היה מזון", הוסיף ד"ר לוין. לדבריו, "האסטרטגיה השנייה של בעלי החיים להתמודד עם מיעוט המזון בחורף, היא פשוט להיכנס להקפאה לתרדמת חורף".
בניגוד למה שרבים חושבים, בעלי חיים לא נכנסים לתרדמת חורף עקב הקור, אלא בגלל המחסור במזון שנגרם בין היתר ממנו. "מכרסמים למשל יודעים לאכול מתחת לשלג, אבל בעלי חיים אחרים כדוגמת חרקים שרגילים לאכול עשב, הם בבעיה. וכשהחרקים נעלמים, אז מי שניזון מהם נמצא בבעיה".
כך, היעדר המזון גורם לחלק מבעלי החיים לאלץ את גופם להיכנס לשנת חורף. בעלי החיים נותנים לטמפרטורות הגוף שלהם לצנוח, לעתים אפילו לטמפרטורה הקרובה לאפס. בנוסף לכך, גופם מאט מאוד את קצב פעימות הלב עד לפעימות בודדות בדקה ואת קצב הנשימה שיכול להגיע למינימום של פעם בשעה. "הגוף חוסך מאוד באנרגיה ויכול להעביר ככה חצי שנה בלי לבזבז כמעט אנרגיה, עד שיהיה לו שוב מזון והוא יוכל לחזור לפעילות", הסביר.
החורף הישראלי נחשב אמנם לחם יחסית, אך הוא דומה יותר לקיץ האירופאי. למרות שגם בעונה הקרה בישראל בעלי החיים ממשיכים ליהנות משפע של מזון, ישנם בעלי חיים שעדיין נכנסים לשנת חורף. אחד מהם הוא היזנוב, סוג של עטלף, הניזון ממלכות נמלים.
"בסוף הקיץ המלכות מאוד נפוצות וכתוצאה מכך, היזנובים משמינים בהתאם. בסתיו הם עוברים למערות שיש בהן חימום טבעי ומעבירים בהן חמישה חודשים בלי לצאת, בלי לאכול ובלי לשתות", הסביר ד"ר לוין. "ממש בימים האלה שבהם יש שוויון בין אורך היום לאורך הלילה, הם מזהים שהחורף נגמר. בסוף חמשת חודשי שנת החורף שלהם הם מפתחים את האשכים ואז הם יוצאים להזדווג. במערה אחת יחידה וסודית במדבר יהודה הם עושים 'אורגיה המונית' שבשיאה מגיעה ל-20 אלף משתתפים. אחר כך הם עוברים למושבות הקיץ שלהם, משמינים במהלך העונה מארוחות מלכות הנמלים ובסתיו ייכנסו שוב למערה לתרדמת חורף".
לשנת החורף של היזנובים מצטרפים גם חרקים רבים החיים בישראל. כזו היא למשל הצרעה המזרחית שניזונה מצוף ונאלצת להיכנס לתרדמה מאחר שבחורף היא סובלת ממיעוט בפריחה. פרחים זקוקים לאור, מים וטמפרטורה סבירה, ומכיוון שבעונת האביב כל התנאים הללו מתקיימים בצורה האופטימלית ביותר, ניתן לראות פריחה רבה יותר בעונה הזאת של השנה. לכן, בעלי חיים רבים שניזונים מצמחים מסנכרנים את עצמם בהתאם להתנהגותם של הפרחים.
בשונה מהדבורים, הצרעה המזרחית אינה אוגרת דבש בכמויות שיספיקו לה לעונת החורף. היא מזדווגת פעם אחת בחיים, לפני כניסתה לשנת החורף. את שנתה הארוכה היא נוהגת להעביר מתחת לאדמה, בחורים או בכוכים שנפערים בקירות. עם בוא האביב, היא מטילה את ביציה. כך היא מקימה קן שמגיע לשיא גודלו במהלך העונות החמות וקורס בסוף הקיץ, עם הדעיכה בכמויות המזון. "באופן כללי, בעלי החיים רבים מתרבים בעונה הזאת של השנה מאחר שבאביב יש הכי הרבה מזון", הסביר לוין. "לדוגמה, חזירי בר ויעלים שהזדווגו בסתיו ימליטו עכשיו את גוריהם".
בעל החיים המפורסם ביותר שנכנס לשנת חורף בישראל הוא הנחש. אלא שבשונה מהאחרים, האילוץ שלו לשינה העמוקה במיוחד נובע מכך שאין לו דם חם ולכן טמפרטורות הגוף שלו מושפעות ממידות החום של הסביבה. הנחשים מתחילים להיות פעילים כשחום הגוף שלהם מגיע למינימום של 20 מעלות.
גם בעלי חיים שלא נאלצים להיכנס לתנומה עמוקה של מספר חודשים מתאימים את עצמם לעונות השנה ומרעננים את ארון הבגדים שלהם. בעלי חיים רבים משילים את פרוות החורף שלהם ומגדלים במקומה פרוות קיץ קצרה יותר ופחות צפופה מזו שהייתה להם בחורף. "כל מי שיש לו כלב או חתול מתאכזב בתקופה הזאת, כי הם משירים הרבה מאוד שיער, אמר לוין. לדבריו, "רואים את זה גם בציפורים. כדי להיות הכי יפות בעונת הרבייה, הן מחליפות את הנוצות שלהן לנוצות עם צבעים אחרים, מושכים יותר. שחף האגמים לדוגמה, שבחורף הוא בצבע אפרפר לבן משעמם, מקבל באביב ראש שחור מאוד מאוד יפה".
אלא שבבוא האביב, בעלי הכנף הזכריים אינם מסתפקים רק בלבוש חגיגי. לצורך הכיבושים הרומנטיים של עונת ההזדווגות, הם גם מרבים לשיר. "הציפורים שרות הרבה יותר באביב מאשר בחורף ובשיא הקיץ. השירה נועדה להכריז על טריטוריה ולמשוך את הנקבה. היא יכולה להימשך גם אל תוך השעות הקטנות של הלילה", סיכם. "בכיכר רבין בתל אביב יש זמיר ששר כמעט כל הלילה. השירה שלו יפהפייה ומאוד מאוד חזקה, ומצליחה להתגבר על רעש הכבישים הסואנים שמסביב. יש מחקר שמראה שבתוך העיר הציפורים שרות יותר חזק בגלל שהן צריכות להתגבר על רעשי הרקע".
(עדכון ראשון: 16:00)