המדינה מאשימה את מפעיל העגורן סמיון חודוש בנפילה אל מותו באתר בנייה ביישוב צורן שבשרון בשנת 2015 - כך עולה מכתב ההגנה שהוגש ביום חמישי האחרון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הדיון המתנהל בעניינו. משפחתו של חודוש החליטה בינואר האחרון לא להסתפק בהליכים נגד חברת הבנייה "שובל הנדסה בע"מ", אלא גם להגיש תביעה תקדימית בסך שני מיליון שקלים וחצי נגד רשויות הרווחה והמשטרה, בגין רשלנות שנגרמה לטענתם עקב אי אכיפת החוקים באתרי הבנייה, והביאה לעלייה חדה במספר ההרוגים בענף זה.
בכתב ההגנה דחו משרד הרווחה ומשטרת ישראל את טענות משפחתו של חודוש והתעלמו מהטענות בדבר רשלנות. "לא קיים קשר סיבתי בין מעשה או מחדל מצד הנתבעת לבין קרות האירוע הנטען", נכתב. המדינה טענה בכתב ההגנה כי חודוש טיפס במעלה הסולם מבלי שעשה שימוש במערכת לבלימת נפילה מגובה. "למרבה הצער בהתנהגותו זו של המנוח יש משום אשם תורם מכריע לתוצאות האירוע כשהוא פעל בניגוד לקבוע בתקנות הבטיחות בעבודה", נטען.
עוד בוואלה! NEWS:
הירי, האליבי, והזיכוי: כך נוקה נאשם ברצח אחרי ארבע שנים במעצר
"סכין בגב וחרפה גדולה": מחבל נבחר לראשות עיריית חברון
תיעוד: דקרו עובדי פיצרייה בבאר שבע כי הפיצה לא הייתה לטעמם
קביעה זו של המדינה הפתיעה את בני משפחתו של חודוש. לאחר שבתביעה טענה המשפחה לליקויים בחקירה, שכן על פי המשפחה שנה וחצי לאחר התאונה נעשו כמה פניות אל מנהל הבטיחות כדי לדעת כיצד מתקדמת החקירה ומה העלו ממצאיה, אך התשובות שקיבלו היו לקוניות ונמסרו כי התיק נמצא בטיפול המשטרה. שנתיים לאחר מכן, מצאו במשטרה ובמשרד העבודה כי מפעיל העגורן הוא האשם במותו.
אחרי שהאשימה המדינה את מפעיל הגורן בנפילתו אל מותו, שלחה המדינה הודעה לצד שלישי ובו טענה כי מי שאשם בגרימת התאונה הוא הקבלן, מנהל העבודה, חברת העגורנים וחברת כוח אדם שלא העבירו למנוח תדריכי בטיחות, הכשרה לעבודה בגובה ולא סיפקו ציוד מגן אישי. בהודעה זו טענה המדינה שאם תחוייב לשלם למשפחת המנוח פיצויים בגין מותו, הגורמים האמורים יצטרכו להשיב לה את הכסף בגינה נתבעה. כך עולה, שמחד מאשימה המדינה את המנוח במותו, ומצד שני קובעת כי יתר הגורמים הם האשמים.
עו"ד ישראל אסל, המייצג את משפחת חודוש, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "תפיסתנו, לפיה רק באמצעות תביעות נזיקין כנגד גורמי האכיפה, ניתן להביא לשינוי ושיפור של אכיפת חוקי הבטיחות באתרי הבנייה ושמירה על ביטחון פועלי הבניין מתבררת כנכונה ואפקטיבית". לדבריו, "המדינה מיהרה להגיש תביעה כספית כנגד הקבלן, מנהל העבודה, והבעלים של העגורן וטענה כי אלו הפרו את הוראות הבטיחות בעבודה, אך מהצד השני מיהרה הפרקליטות לסגור את התיק הפלילי בגין גרימת מוות ברשלנות, למרות שיכלה להגיש כתבי אישום לפחות על הפרת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה".
כתב התביעה שהוגש בינואר הסביר את התלונות כלפי הרשויות נכתב, "תאונות אינן קורות, תאונות נגרמות, בעיקר מאחר שמצב הבטיחות בענף הבנייה גרוע ביותר, מדי שנה נופלים עשרות פועלים מגובה, חלקם נהרגים ונפצעים באורח קשה", נכתב בכתב התביעה שהגישה המשפחה. "הבלגן באתרי הבנייה חוגג, קבלנים מועסקים ללא רישיונות. גם המשטרה שמגיעה ראשונה לאתרי הבנייה לא ממש יודעת כיצד להתנהל, מסתבר שאין כל ממשק עבודה בין המשטרה, מנהל הבטיחות והפרקליטות".
מאז מותו של חודוש, נותרה משפחתו ללא מפרנס ראשי. חודוש טיפל ברעייתו קטועת הרגל, המוכרת בביטוח הלאומי עם 100% נכות. בנו שוחרר מצה"ל לפני כשנה. "המנוח היה יוצא לעבודה ב-04:30 בבוקר וחוזר בערב כדי לטפל בה. כעת, נותרה המשפחה ללא מקור פרנסה וללא עזרה", סיפר עו"ד אסל.
"הרשויות מאשימות את כולם חוץ מעצמן"
ראובן בן שמעון, ממונה בטיחות ומייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, מסר בתגובה לכתב ההגנה כי "כרגיל, הרשויות במדינת ישראל מאשימות את כולם חוץ מעצמן". לדבריו, "המדינה וגורמי האכיפה מתנערים מאחריותם החוקית לפועלי הבניין, והמחדלים אשר הובאו בהרחבה בדוחות מבקר המדינה. איך ניתן עם עם 18 מפקחים של משרד העבודה לבצע אכיפה על 15 אלף אתרי בנייה? האם אין זו רשלנות של המדינה?".
"האם המדינה לא אחראית על כך שכמות התאונות היא גבוהה פי שבע ביחס לבריטניה ופי שתיים ממדינות ה-OECD?", הוסיף בן שמעון. לטענתו, הקצאת המשאבים לפיקוח על ענף הבנייה והכשרת עובדים גובלת ב"מחדל לאומי שעולה למדינה כל שנה 13 מילארד שקלים", בתשלומי ביטוח לאומי לנפגעים. הוא סיכם כי "על המדינה ומשרד העבודה והרווחה לנקוט פעולות אקטיביות להבטיח את שלומם של פועלי הבניין, שהופקרו על מזבח מגדלי היוקרה והרשלנות המשותפת של רשויות האכיפה והקבלנים".
במהלך שנת 2016, 48 פועלים נהרגו באתרי בנייה, עשרות נוספים נפצעו באורח קשה ומאות נפצעו באורח קל או בינוני. מתחילת השנה, נהרגו 12 פועלי בניין ועשרות נפצעו. בתכנית השנתית של משרד הרווחה, הוצב יעד של 25 הרוגים. למרות ניסיונותיו של שר העבודה והרווחה חיים כץ לבצע רפורמה בענף, לא חל שינוי במספרם המועט של המפקחים במנהל הבטיחות, תנאי עבודתם ויכולת אכיפתם את הנעשה בשטח.