"סכין בגב וחרפה גדולה": מחבל נבחר לראשות עיריית חברון

ב-1980 נהרגו שישה תלמידי ישיבה במארב. 37 שנים לאחר מכן מונה תייסיר אבו סנינה, אחד מחברי החוליה ששוחרר בעסקת אסירים, לראשות העירייה. "אנחנו לא מופתעים, זו תרבות של רצח", זעם אחד הפצועים. "עוד לא מאוחר לבוא איתו בחשבון"

20/05/2017
ראש עיריית חברון תייסיר אבו סנינה. טוויטר, צילום מסך
"המחבלים ירו עלינו וזרקו רימונים". אבו סנינה(צילום: צילום מסך, טוויטר)

תושבי חברון ונפגעי פיגוע הטרור בבית הדסה שבעיר בשנת 1980 הזדעזעו לשמוע על היבחרו השבוע של תייסיר אבו סנינה לתפקיד ראש עיריית חברון. אבו סנינה היה אחד מהחברים בחוליה שביצעה את הפיגוע, שבו נרצחו שישה תלמידי ישיבת ניר שבקריית ארבע. השישה נורו למוות על ידי פלסטינים שהסתתרו בבתים בעיר, בשעה שהתלמידים שבו יחד עם מתפללים נוספים ממערת המכפלה, שם ערכו את תפילת ערב שבת. 16 בני אדם נפצעו כתוצאה מהירי.

היום שבו נבחר אבו סנינה לתפקידו היה יום השנה ה-37 לפיגוע. לדברי אהרון פניאל, שנפצע באורח קשה, "זה לא בא בהפתעה. זו כנראה מסורת שלהם להתנהג כך ולמנות אדם כמוהו בראשם". פניאל, תושב קריית ארבע בן 61, היה אז תלמיד בישיבה ונשוי טרי בן 24, הוא כיום הוא תושב ההתנחלות סוסיה.

עוד בוואלה! NEWS:
"קירוב לבבות": מסע אופניים יהודי-ערבי לזכר הילדה שנדרסה
משוריינים חרוכים ותיירים נרגשים: הרגעים הראשונים בצבע אחרי המלחמה
טיול שנתי במחלוקת: הביקור בכותל בוטל - מחשש ל"תעמולה פוליטית"

טוב לדעת (מקודם)

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

מוגש מטעם שחל
"הצלחתי לקום ולהתחבא מאחורי גרם מדרגות". פניאל(צילום: באדיבות המצולמים)

"היינו כמאה איש כשצעדנו כמדי שישי לאחר התפילה במערב לכיוון בית הדסה כדי לחזק את המשפחות שהיו במקום", סיפר. "זה היה בית המגורים הראשון ביישוב היהודי בחברון באותה העת. כשהגענו לכניסה לבית הדסה והיינו מרוכזים לידו, נפתחה לעברנו אש מגג החנויות שממול, ומחבל אחד ירה מהכביש - כך שהותקפנו משני כיוונים. המחבלים ירו עלינו וזרקו רימונים", הוסיף.

פניאל נפגע בבטנו וברגליו, ולמרות פציעתו הקשה הצליח להגיע למקום מסתור סמוך. "נפצעתי באורח קשה ונפלתי על הרצפה. כיוון שהכרתי את המקום הצלחתי לקום ולהתחבא מאחורי גרם מדרגות סמוך", שחזר.

"אמרתי שיפנו אותי לבית חולים ישראל". פניאל, לאחר הפיגוע(צילום: באדיבות המצולמים)

באותם ימים היה היישוב היהודי בחברון בהתהוותו, והמערך הרפואי לא היה מפותח דיו עדיין. לכן, פניאל פונה לבית החולים שבחברון על ידי חבריו. "תפסו אותי ברגליים ובידיים ועצרו רכב ערבי שעבר במקום. אמרו לנהג לקחת אותי לבית החולים בחברון ופינו עוד פצועים לשם. אני זוכר ששמעתי בבית החולים שצועקים להביא מנת דם בשבילי במהירות, ולאחר מכן התברר לי שאחד מהמחבלים היה מנהל בנק הדם בחברון", סיפר, והוסיף כי "בסופו של דבר לא הביאו דם. אני הייתי בהכרה ואמרתי להם שלא ינתחו אותי אלא יפנו אותי לבית חולים ישראלי. זמן קצר לאחר מכן פינה אותי מסוק להדסה עין כרם".

"זה עצוב שתרבותם של שכננו היא תרבות של רצח", ציין. "לכן מהללים את האנשים האלה. הפסקנו לכעוס כי לצערנו אין כבר למה לצפות. למרות זאת, מאז אנחנו ממשיכים להתקדם ולהתפתח. בנינו את כל יישובי הר חברון והיישוב היהודי בעיר ממשיך להתפתח ולגדול", סיכם פניאל.

"תרבותם של שכננו היא תרבות של רצח". מצביעה בבחירות בחברון, השבוע(צילום: רויטרס)

על אבו סנינה ושלושת חברי החוליה הנוספים נגזרו מאסרי עולם, אך הם שוחררו בעסקאות שבויים שונות במהלך השנים. דבר שמקומם מאוד את תושבי האזור ואת הנפגעים בפיגוע הוא העבודה כי אבו סנינה ממשיך להתפאר בפיגוע שביצע.

אליהו ליבמן, תושב חברון מילדותו שמשמש קב"ט העיר, היה בן עשר בזמן הפיגוע ונכח במקום. לדבריו, "באותה התקופה גרנו מספר משפחות מצומצם בתוך בית הדסה. היינו מתפללים בדרך כלל ביום שישי במערת המכפלה, אך באותו היום אבי ביקש ממני ומאחי יהודה להישאר ולהתפלל בבית הכנסת בבית הדסה. אחרי התפילה חיכינו בחוץ למתפללים שהיו אמורים להגיע מהמערה, וכשהראשונים היו בכניסה למקום נפתחה אש תופת קטלנית. אני ואחי רצנו לתוך הבית כדי להסתתר".

"אמרתי לעצמי שכשאגדל אעשה הכל כדי שלא יהיה בחברון אירוע ביטחוני". ליבמן(צילום: באדיבות המצולמים)
"היה חסר אונים גדול". ליברמן(צילום: באדיבות המצולמים)

"היה כאוס מאוד גדול", סיפר ליבמן. "היה ריח של גז באוויר מבלוני הגז שנפגעו מקליעים, והיה חסר אונים גדול, גם של החיילים וגם של התושבים המבוגרים, כי כמעט לאף אחד מהתושבים לא היה אז נשק. רק אחרי כמה דקות השבנו אש, והמחבלים נמלטו מהמקום".

לדבריו, גם מבחינה רפואית לא היו ערוכים לטפל באירוע מסוג כזה, וחלק מהפצועים פונו לבית החולים הפלסטיני. "למחרת בבוקר התבקשנו על ידי שר הביטחון עזר וייצמן לעזוב את הבתים שלנו וללכת למערת המכפלה, וכוחות הביטחון פוצצו את החנויות שמעליהן ירו המחבלים. זו הייתה תגובה ציונית הולמת שמשמעותה כי דם יהודי אינו הפקר".

למרות גילו הצעיר אז, האירוע הקשה השפיע על המשך חייו. "זו טראומה מאוד גדולה של חוסר אונים של המבוגרים, של המערכת ובכלל. אני זוכר שאמרתי לעצמי מאוחר יותר שכשאגדל אעשה הכל כדי שלא יהיה בחברון אירוע ביטחוני נוסף, ובטח במימדים כאלה. בעקבות כך פעלתי רבות בתחום הביטחון ובעשרים וחמש השנים האחרונות אני מנסה לסגור מעגל כקב"ט חברון, ולעשות הכל כדי שלא נגיע לשם שוב", אמר ליבמן. לדבריו, "היבחרו של רב המרצחים הארור הזה לראש העירייה היא תקיעת סכין בגב וחרפה גדולה לצדק ולמוסר. מדינת ישראל צריכה לבוא עמו חשבון. עדיין לא מאוחר ויפה שעה אחת קודם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully