(בווידאו: דוח מבקר המדינה על טיפול משרד הכלכלה בתאונות העבודה, מאי 2016)
משפחתו של פועל שנהרג באוקטובר 2015 בתאונת עבודה הגישה הבוקר (ראשון) תביעת נזיקין תקדימית בסך 2.5 מיליון שקלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. משפחתו של סמיון חודוש, שנפל אל מותו כשטיפס לתא המפעיל של עגורן באתר עבודה של חברת "שובל הנדסה בע"מ", החליטה שלא להסתפק בתביעה נגד החברה, אלא לכלול את רשויות המדינה שלא אכפו את החוקים באתרי הבנייה.
מאז מותו נותרה משפחתו ללא מפרנס ראשי. חודוש טיפל מטפל באשתו קטועת רגל, המוכרת בביטוח הלאומי ב-100% נכות ומתגוררת בקומה שלישית. בנו שוחרר מצה"ל לפני כשנה. "המנוח היה יוצא לעבודה ב-04:30 בבוקר וחוזר בערב כדי לטפל בה. כעת, נותרה המשפחה ללא מקור פרנסה וללא עזרה", מספר עורך הדין שמייצג את המשפחה, ישראל אסל, המתמחה בנזקי גוף ותאונות עבודה.
שנת 2016 הייתה שנת דמים בתחום: היא הסתיימה עם 48 הרוגים באתרי הבנייה, עשרות פצועים באורח קשה ומאות פצועים באורח קל - מרביתם עובדים זרים ופועלים פלסטינים שנותרו שקופים לאחר פגיעתם. עם איחוד משרד העבודה ומשרד הרווחה, הבטיח השר חיים כץ כי יקיים רפורמה בתחום תאונות העבודה. ואולם, לא נעשה דבר: לא חל שינוי במספרם המועט של המפקחים במנהל הבטיחות, תנאי עבודתם ויכולת אכיפתם את הנעשה בשטח.
"תאונות אינן קורות, תאונות נגרמות, בעיקר מאחר שמצב הבטיחות בענף הבנייה גרוע ביותר, מדי שנה נופלים עשרות פועלים מגובה, חלקם נהרגים ונפצעים באורח קשה", נכתב בכתב התביעה, שהגישה המשפחה נגד משרד העבודה והרווחה ומשטרת ישראל בגין נזקי גוף והפרת חובת החקיקה.
"הבלגן באתרי הבנייה חוגג, קבלנים מועסקים ללא רישיונות. גם המשטרה שמגיעה ראשונה לאתרי הבנייה לא ממש יודעת כיצד להתנהל, מסתבר שאין כל ממשק עבודה בין המשטרה, מנהל הבטיחות והפרקליטות", נכתב בתביעה.
משפחת ההרוג מתחה ביקורת על רשלנותו של משרד העבודה בתחום תאונות העבודה באתרי הבנייה. "הנתון שמלמד אותנו על אוזלת היד של המדינה בטיפול ואכיפת חוקי הבטיחות בעבודה, הוא היחס בין מספר תאונות העבודה הקשות למספר כתבי האישום וההרשעות שהושגו בפן הפלילי", נכתב בתביעה.
13 אלף אתרי בנייה - רק 18 מפקחים
על פי נתוניו של ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, עולה כי בשש השנים האחרונות נהרגו כ-180 פועלי בניין, אך רק 78 תיקים הועברו לפרקליטות ו-11 כתבי אישום הוגשו בגין גרימת מוות ברשלנות. עוד עולה כי שמונה תיקים בלבד הסתיימו בהרשעה, ומתוכם רק במקרה אחד נגזר מאסר בפועל.
טענות אלו עולות על רקע מכתב ששלח לאחרונה ועד מפקחי מנהל הבטיחות במשרד העבודה אל השר כץ, ובו הודיעו על צעדים ארגוניים לאור התעלמותו מהצורך בתוספת תקנים והעדפת רחפנים שיסייעו בפיקוח על אתרי עבודה. נכון להיום, ישנם 18 מפקחים האחראים על כ-13 אלף אתרי בנייה.
משפחתו של המנוח ביקשה באמצעות עו"ד אסל לקבוע כי בתאונה זו קיימת אחריות נזיקית מצד המדינה, בעקבות מחדלי החקירה הנובעים מהתנהלותה. לדברי בני המשפחה, כשנה וחצי לאחר התאונה נעשתה פנייה אל מנהל הבטיחות כדי לבדוק כיצד מתקדמת החקירה, אך התשובה שקיבלו הייתה לקונית ונמסר כי התיק נמצא בטיפול המשטרה. כאשר פנו אל מפקד תחנת המשטרה קדמה לקבל מידע, לא נענו בתשובה.
"לא ברור מה יש למשטרה לחקור שנה וחצי לאחר התאונה, אם לא ביצעה את כל החקירות הנחוצות בזמן אמת. מה אפשר לחקור כל כך הרבה זמן אחרי שהעגורן פורק והסתיימו העבודות באתר?", נכתב בתביעה.
המשפחה מאשימה גם את הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שתפקיד פקחיה הוא לבדוק האם הבנייה נעשית על ידי היתרי בנייה או בסטייה מההיתר. "פקחים אלו מסתובבים בכל אתרי הבנייה ורואים היטב את מצב הבטיחות בהם".
"ברגע שאין אכיפה, החוקים לא שווים כלום"
"מדובר בתביעה תקדימית, מאחר שהתובע מצהיר כי הנזק נגרם בעקבות רשלנות המדינה, שבמסגרת תפקידה כרגולטור לא פיקחה ולא עשתה דבר כדי לשפר את הבטיחות באתרי העבודה בשני מישורים: הן באי אכיפת תקנות הבטיחות בעבודה יוצרת מערב פרוע באתרי הבנייה, והן במצבת כוח אדם דלה של חוקרים, שלא יכולים ליצור אכיפה אפקטיבית. ברגע שאין אכיפה כל החוקים לא שווים למעשה כלום", הסביר עו"ד אסל בשיחה עם וואלה! NEWS.
לדבריו, חשיבותה של התביעה היא גם בעיסוק במצב עגורני הצריח, שמאחד מהם נפל חודוש. "זהו הכלי היחיד שהמחוקק קבע לגביו תנאים, מגבלות ותסקירי בטיחות כי עם נפילתו הנזק שהוא עושה לסביבה, לציבור ולעובדי הבנייה הוא אסטרונומי".
עוד הוסיף: "בארץ פזורים יותר מעשרת אלפים עגרוני צריח פעילים, להם יש לנפק תסקירי בטיחות כל חצי שנה. המשמעות היא שצריכים להתבצע 20 אלף תסקירי בטיחות בשנה לכל הפחות, שאותם צריכים לבצע שבעה בודקים מוסמכים. 2,857 תסקירים לבודק בשנה, בהנחה שבשנה ישנם 247 ימי עבודה על כל בודק להספיק 11.5 עגרונים ביום. האם בית המשפט באמת מאמין שאפשר לבדוק 11 עגרונים ביום כאשר רק טיפוס לתא המפעיל יכול לקחת יותר מחצי שעה?".
רועי וינשטיין, מוועד ארדון מפעילי עגורן צריח, טען כי "המדינה, הרשויות המוניציפאליות ורשויות האכיפה פושעות מדי יום נגד 280 אלף פועלי בניין בחוסר יעילותם, בחוסר נכונותם להשתפר ולשלב כוחות ואדישותם למילוי תפקידם".
לדבריו, "כל אלה יצרו ועדיין יוצרות קרקע פורייה להפקרות מצד חברות הבניה בחסות הרשלנות של המשטרה, השלטון המקומי, המנהל לבטיחות תעסוקתית ורשות ההגירה והאוכלוסין. הפקרות זו, שאין לה אח ורע בשום ענף אחר בישראל, תוך סיכון חסר אחריות כלפי שלום הציבור".
עוד הוסיף וינשטיין: "המצב היום במדינה הוא שללא אכיפה וללא הרתעה, הפתרון הכי קל הוא לגלגל את הנזיקין לפתחן של חברות הביטוח, בעוד גורמי האכיפה והקבלנים יושבים בחיבוק ידיים. אנו, כארגון, מקווים שהתביעה הזאת וקול הזעקה יפתחו פתח לתביעות נוספות וכן לתביעות וכתבי אישום פלילים כנגד מפרי חוק. על המדינה והקבלנים לקחת אחריות על בטיחות העובדים".